52 אלף ישראלים נרשמו בשירות התעסוקה בחודש אוגוסט כמחפשי עבודה, לעומת 20.5 אלף בלבד שחזרו לעבוד באותו חודש - כך עולה מדוח שירות התעסוקה שפורסם היום (שלישי) ומנתח את מגמות התעסוקה והאבטלה בישראל בקיץ האחרון. בעקבות הנתונים בדוח, שמעידים על עומקו של המשבר, בשירות התעסוקה טוענים שישנם צעדי מדיניות הכרחיים ליישום, ובראשם הגבלת תקופת החל"ת, עידוד תעסוקה ושימור עובדים. יש לציין שרק אתמול פורסם דוח של הלמ"ס, ולפיו שיעור המובטלים בהגדרתו הצרה ירד מתחת ל-10%, ולכן דמי האבטלה יופחתו ב-10% החל מאוקטובר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

החודשים מאי ויוני התאפיינו בירידה ברישום לשירות התעסוקה אחרי שיא המשבר, עם 44,143 נרשמים במאי, ורק 33,571 נרשמים ביוני - החודש הטוב ביותר בחצי השנה האחרונה. הנתונים הטובים נבעו מהסרת המגבלות על המשק שהונהגו במרץ ואפריל.

עם זאת הציפייה להתאוששות מהירה התחלפה בחשש ברגע שהגיעו הנתונים של חודשים יולי ואוגוסט: ביולי זינק מספר הנרשמים בשירות התעסוקה ב-94.2% לעומת יוני, ל-65,183 דורשי עבודה חדשים. זהו חודש השיא השלילי של הגל השני עד כה. באוגוסט המספר הזה ירד בכ-20%, "רק" 52,082 דורשי עבודה חדשים נרשמו. הסיבה לירידה לטענת שירות התעסוקה היא תופעת "פיטורי הקיץ" (עלייה בפיטורים זמניים בחודש יולי בתחומים מסוימים כמו חינוך).

חנויות סגורות בירושלים (צילום: עמית ולדמן, N12)
שיעור דורשי העבודה עלה בחודשיים האחרונים | צילום: עמית ולדמן, N12

בסוף חודש אוגוסט היו רשומים בשירות התעסוקה בסך הכול 766.5 אלף דורשי עבודה פעילים. מדובר בירידה של 4.3% לעומת 800.8 אלף שהיו רשומים בסוף החודש הקודם. במקביל למספרים הגבוהים של דורשי העבודה, בחודשים האחרונים ירד מספר המשרות הפנויות: מ-90.2 אלף משרות פנויות בפברואר 2020 טרם המשבר, ל-29.4 אלף באפריל שהיווה את שיא השפל, החל להשתקם ל-53.7 אלף ביוני, אך שוב ירד ועמד ביולי על 52.5 אלף משרות פנויות. לשירות התעסוקה אין עדיין נתונים לגבי המשרות הפנויות בחודש אוגוסט אך  מוקדם יותר פרסם הלמ"ס שהוא גדל ביותר מ-10% (עם זאת, הלמ"ס ושירות התעסוקה מחזיקים בנתונים שונים).

האטה בחזרה לעבודה

לאחר שבמהלך חודש מאי חזרו 282.2 אלף מובטלים לעבודה וביוני 179.5 אלף, ביולי רק 42 אלף דיווחו על חזרה לעבודה, ובאוגוסט 20.5 אלף. בשירות התעסוקה טוענים שהסיבה לכך היא שעובדים שלא חוזרים מחל"ת בשלבים הראשונים, יתקשו לחזור בשלבים מאוחרים יותר, והחל"ת עלול להפוך במהרה לאבטלה.

שינוי המגמה ביולי ובאוגוסט בא לידי ביטוי בכך שמספר הנרשמים כדורשי עבודה היה גבוה ממספר החוזרים לעבודה, פי כ-1.5 ביולי ופי 2.5 באוגוסט.

החל"ת, שכמעט לא היה בשימוש לפני משבר הקורונה, ממשיך להוות כלי מרכזי לאבטלה. בחודש מאי שהושפע מהסגר הראשון ובחודש יולי, החל"ת היה סיבת הרישום המובילה בשירות התעסוקה. ביוני ובאוגוסט הסיבה המובילה הייתה דווקא פיטורים. בקרב החוזרים לעבודה בחודשים מאי-אוגוסט הרוב המוחלט הוא של כאלה שנרשמו עקב חל"ת, על אף שנרשמה עלייה בשיעור המפוטרים שהוחזרו לעבודתם ככל שהחודשים התקדמו.

יותר צעירים במעגל האבטלה

ההרשמה של דורשי עבודה בקבוצת הגיל 34-25 טיפסה בחודשי הקיץ: במאי, שיעור הנרשמים בקבוצת הגיל הנ"ל מתוך כלל הנרשמים היה 30.7%, ביוני 31.6%, ביולי 32%, ובאוגוסט 32.9%. שיעור הנרשמים באוגוסט של קבוצת הגיל היחסית מצומצמת הזו ניצב 1.2% בלבד מתחת לשיעור הנרשמים בקבוצת הגיל 54-35 - על אף שמדובר בטווח גילאים גדול בהרבה.

גם קבוצת הגיל הצעירה ביותר, עד גיל 24, הגיעה לשיעורי השיא שלה בחודשיים האחרונים: 19.2% ו-20.4% ביולי ואוגוסט בהתאמה (לעומת 18.9% ו-16.7% במאי וביוני בהתאמה). בסך הכול, עד גיל 34, כל הנרשמים הצעירים היוו ביולי-אוגוסט לראשונה יותר ממחצית מכלל הנרשמים בשירות התעסוקה בחודשים אלה. מנגד, בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר, בני ה-55 ומעלה, ניתן לראות ירידה עקבית בנרשמים: מ-15.2% במאי ל-12.5% באוגוסט.

"השיעור הגדל של דורשי עבודה פעילים בקבוצות הגיל הצעירות עלול להעיד על הקושי המתגבר של הצעירים בשוק העבודה או על שימוש מוגבר בזכות לאבטלה שהוארכה עד יוני 2021", אומרים בשירות התעסוקה.

נשים, חרדים וערבים מתקשים למצוא עבודה

הפער בין שיעור הנשים שנרשמו כדורשות עבודה לגברים הנרשמים גדל בעקביות במהלך כל הקיץ: מכמעט שוויון במאי (50.1% מול 49.9%), דרך יוני (51% מול 49%), יולי (52.1% / 47.9%), ועד פער ניכר של 56.3% נשים מול 43.7% גברים באוגוסט פער שמזכיר את המצב בתחילת המשבר.

במקביל, נמצא שיעורן של הנשים בקרב החוזרים לעבודה בירידה בחודשים האחרונים: אם בחודש מאי שיעור הנשים מבין החוזרים לעבודה היה כמעט שני שליש, בין היתר עקב חזרת מערכת החינוך, ביוני וביולי הפער הצטמצם, ובאוגוסט, לראשונה מאז אפריל 2020, שיעור הגברים שחזרו לעבודה היה גבוה משיעור הנשים. בשירות התעסוקה מקווים שנתוני חודש ספטמבר יסייעו להבין אם מדובר בתהליך מורכב של יציאת נשים משוק העבודה באופן קבוע.

שיעור האוכלוסייה הערבית בקרב כלל דורשי העבודה הולך וגדל ככל שמתארך המשבר: לאחר שבסוף חודש אפריל עמד שיעור האוכלוסייה הערבית בקרב דורשי העבודה על 16.4% בלבד – הוא טיפס ל-24% בסוף יולי ומשם ל-24.5% בסוף אוגוסט. זהו נתון מדאיג במיוחד שכן שיעור הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית בגילאים הרלוונטיים הוא 19.5% בלבד, כלומר שיעור המובטלים הערבים גדול משמעותית משיעורם באוכלוסייה.

גם שיעור האוכלוסייה החרדית מבין כלל דורשי העבודה טיפס, מ-9.5% בסוף יולי ל-9.9% בסוף אוגוסט. שני תחומי העיסוק שעמדו בראש שיעורי הנרשמים כדורשי עבודה בחודשים האחרונים הם: עובדי מכירות ושירותים, ובעלי משלח יד אקדמי, ובשניהם ניתן להצביע על מגמת עלייה.

השר עמיר פרץ נכנס לתפקידו כשר הכלכלה (צילום: לע"מ)
פרץ: "חייבים לעבור לחל"ת גמיש" | צילום: לע"מ

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, התייחס לדוח: "אנו נכנסים לגל השני במצב קשה הרבה יותר מבחינת תעסוקה ביחס למשבר הראשון. התוצאות יהיו קשות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. אנו חייבים לעבור לחל"ת גמיש על בסיס המודל הגרמני. במידה ונמשיך להסתמך רק על יציאה לחל"ת, אנו נקבע תרבות אבטלה שתישאר איתנו שנים ארוכות".

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, הוסיף: "קצב החזרה לעבודה נמוך מדי והמשבר הכלכלי-תעסוקתי עדיין בשיאו. ההשלכות התעסוקתיות יהיו כאן שנים. יש להפנות תשומת לב מיוחדת לקבוצות הנפגעות במיוחד ולמובטלים מתחילת המשבר".