למרות התוכניות של הממשלה, ומה שניראה לעיתים כמו שליפות מהמותן, נראה שלעסקים הקטנים אין בינתיים פתרון. מספר העסקים שנמצאים במשבר עומד על כמעט 120 אלף. בשגרה הנתון הזה נמוך בהרבה, כ-55 אלף בשנה. מאחורי המספרים האלו יש עשרות אלפי אנשים שלמרות הקשיים, למרות ההפסדים, החליטו לפתוח מחדש. העסק עובד, אבל אין עבודה. פתוח, אבל בלי קונים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
נורי מחזיק בחנות "נעלי קלאסיק" בקריית שמונה כבר 34 שנים. תקופה כזו הוא לא חווה מאז שפתח העסק. מחזור המכירות שלו ירד ב-50% ולמרות שהיה זכאי לשני המענקים מהמדינה – קשה להחזיק את הראש מעל המים. רק לאחרונה פיטר שני עובדים. "אין לי שום זכויות, זה המצב העגום של העצמאיים", אומר נורי בהכנעה. "אין אוזן קשבת, אין. הממשלה עושה מה שהיא רוצה".
סגר הקורונה וההגבלות שונות הביאו עימן פגיעה אנושה בכלכלה המקומית בגליל העליון, בעיקר לנוכח העובדה כי מרבית העובדים שם הם עצמאיים ובעלי עסקים קטנים. חלק לא קטן מהעסקים הללו לא התאוששו ונסגרו. לא לכולם יש את הגב להחזיק 4 חודשים בלי עבודה.
כדי להמשיך לעמוד בתשלומי המשכורות, הארנונה ושאר ההוצאות השוטפות - רותם דהאן, בעל שיפודייה בקריית שמונה, השקיע בחודשים האחרונים קרוב ל-250 אלף ₪ מכספו הפרטי. בעלי העסקים באזור משוועים לתוכנית סיוע שתוציא אותם מהמשבר. לא מענק של אלפי שקלים, אלא משהו משמעותי הרבה יותר. לגבי התמיכה שקיבל, אמר רותם: "זה כמו שאתה נותן אקמול לאדם גוסס".
"סלון אולגה" קיים 5 שנים, בתקופת הקורונה הוא ספג ירידה של 60% במחזור. "אנשים מפחדים לבוא, ומאוד רוצים לבוא אליי", אמרה אולגה מתתוב, בעלת המקום. מתקשרים ואומרים שלא שוכחים אותי. אני רוצה שהכל ייגמר כי יש לי, ברוך ה' 4 ילדים ואני רוצה לפרנס אותם". כהן, הספר השכן של אולגה, יושב מחוץ למספרה שלו ומחכה: אם אין עבודה, יושבים ומחכים ללקוחות".
בוריס ישראלוב, בעל מעבדה לתיקון טלפונים אומר שהלקוחות מאוד חוששים, חלקם לא מתקנים כלל ואף קונים טלפונים פשוטים יותר. החודשים האחרונים צילקו בעלי עסקים רבים ובמקום להרגיש כרגע את גרף השיפור בדרך לשגרה התחושה היא שיהיה קשה מאוד לשחזר ימים לא רחוקים – ימי הטרום קורונה.
גם בבאר שבע בעלי העסקים הקטנים סופגים מכה. הקופה בגלידרייה של ישראל אייזנקוט כמעט ריקה, ולמרות החום הכבד, הלקוחות בקושי נכנסים. "המצב כל כך קשה שלא לקחתי משכורת כבר כמה חודשים טובים. אתה מרגיש את זה באנשים, הם לא מגדילים מנה, הם לא מזמינים מעבר למה שהם צריכים".
יחיאל קורסיה בקושי שורד כלכלית גם הוא. חופשת הקיץ הייתה אמורה להיות התקופה הכי רווחית בעסק הטרמפולינה שלו. לאחרונה, ולאחר שחודשים העסק היה סגור בגלל הקורונה הוא פתח מחדש. אלא שמשרד הבריאות קבע שיש לסגור את העסק שלו למרות שצמוד אליו יש גן שעשועים ציבורי שבניגוד אליו - לא מפוקח אך עדיין מותר למבקרים. והוא - רגע לפני קריסה.