שוק השכירות לטווח הקצר בישראל בנסיקה, ובחמש השנים האחרונות הרווח מהשכרת דירה באופן זה צמח ב-74%.  לאור זאת, יותר ויותר בעלי דירות בארץ מוכנים לוותר על השוכרים הוותיקים והאמינים לטובת ה-Airbnb. לצד המרוויחים הרבים מהתופעה, לא מעט תושבים דווקא מלינים על המצב ומרגישים שסביבת מגוריהם נפגעת. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

בישראל ישנן קרוב ל-23 אלף דירות המשמשות להשכרה לטווח קצר. מדובר בגידול של 488% בתוך חמש שנים בלבד. מבין הערים השונות בארץ תל אביב נמצאת במקום הראשון במספר דירות אלה עם 10,300, אחריה ירושלים עם 3,600 ושלישית אילת עם 1,200.

על פי נתוני Airbnb, בעל דירה מתל אביב שהחליט להשכיר בדרך זו את דירתו יכניס בממוצע 580 שקלים ללילה.  בירושלים הממוצע הוא 620 שקלים ובאילת 500 שקלים. במקביל, יש גם מי שכבר עשה עסק מללמד את המשכירים איך לעשות את זה טוב יותר. בבדיקה שערכנו מצאנו קורס האינטרנטי שעולה כ-1200 שקלים וקורס פרונטלי שעולה בסביבות ה-6000 שקלים.  

נדמה שהעסק משתלם לכולם, אולם על קביעה זו יחלקו הדיירים המתגוררים בצמוד לנכסי ההשכרה לטווח הקצר. על כך מעיד לדוגמה ל', תושב תל אביב שגילה בחודשים האחרונים שהדירות הסמוכות לשלו נראות כמו תחנת מעבר. הוא מספר על "בליינים שמגיעים שיכורים בשעות הקטנות של הלילה", ואפילו הגיע למצב של עימות.

"מצאתי את עצמי מאוים על ידי שלושה אנשים שיצאו אליי בתחתונים בשעות הלילה המאוחרות", סיפר. "כשבאתי לבקש מהם קצת שקט הם פשוט יצאו אליי ואיימו עליי. החלטתי שאני מוכר ואני לא יכול להתמודד עם התופעה הזאת. מכרתי את הבית ועברתי למקום אחר".

במדינות רבות בעולם החילו מגבלות רבות על התופעה, ובמקומות מסוימים אף אסרו על השכרת דירות לטווח קצר. גם בתל אביב החליטו לפעול ולהטיל ארנונה מוגדלת לאותן דירות, אולם בהיעדר ממשלה מתפקדת עוד אין אישור למהלך ותושבי העיר ייאלצו להמשיך לחיות במלונות במסווה של דירות מגורים.