אם תשאלו מי השהיד הכי מפורסם מבין השהידים, סביר להניח שתקבלו תשובה אחת, די ברורה - לואי סעאדי. המקרה של סעאדי הוא דוגמא מצוינת לדילמה שמעסיקה כיום את כל המדינה - לשחרר מחבלים עם דם על הידיים תמורת שליט או לא?
לואי סעאדי נעצר על ידי ישראל כשהיה בן 20. בגיל 25 היה בין 450 המחבלים ששוחררו במסגרת העסקה לשחרור אלחנן טננבוים. כשנה בלבד לאחר ששוחרר היה אחראי לפיגוע במועדון הסטייג' בתל-אביב. חמישה ישראלים נהרגו באותו פיגוע: יעל אורבך, איציק בוזגלו, אודליה חוברה, אריה נגר ורונן ראובֵנוב.
ארבעה חודשים אחר כך הוא תכנן את הפיגוע ליד הישוב חרמש. יבגני ריידר, בן 28 ותושב הישוב, נהרג במקום.
חודש מאוחר יותר עמד סעאדי מאחורי פיגוע התופת בכניסה לקניון השרון בנתניה. חמישה בני אדם נהרגו: רחל בן אבו, משה מאור ג'אן, יוליה וולושין, נופר הורְבִיץ וְאניה ליפשיץ. שנה ותשעה חודשים לאחר ששוחרר מהכלא הישראלי, חוסל בפעולה של כוחות צה"ל ליד טול כרם
בזמן שישראל מתלבטת ומתחבטת האם לשחרר מחבלים עם דם על הידיים בתמורה לגלעד שליט, משפחותיהם של נגר, בוזגלו, ריידר לא יכולים לשכוח את המחיר ששילמו בגלל סעאדי, אבל לא כולם מתנגדים. "חמש שנים אחרי, אני כבר לא כל כך בוכה", אומרת אחותו של נגר, איריס, שהחליטה לצעוד לצידה של משפחת שליט ולקרוא לשחרורו. "החלטתי להמשיך הלאה להתמקד בחיובי, במה שאיציק היה ולא מה שאיציק חסר".
"אחותי אמרה לי שהיה פיגוע ולא מוצאים את איציק", נזכרת איריס. "מיד עלינו לרכבים. תוך כדי הנסיעה עשינו טלפונים לכל העולם. כבר בדרך הודיעו לנו שלינדה פצועה קשה בבית חולים ואיציק נהרג". היא נזכרת.
אריה נגר בן 37 מכפר סבא, הבן של אורה, נהרג שם לצידו של איציק בוזגלו, החבר לנשק. "פתאום אני רואה שוטרים למטה בסוף הרחוב", נזכרת אורה. "אמרתי: 'אלוהים, רק שלא יבואו אלינו'", היא נזכרת. אבל הם באו.
ברחובות עזה וג'נין, סעאדי הוא סמל פלסטיני. עבור הילדים הפלסטינים, הוא כמעט גיבור תרבות, ומכל הבחינות - המוסר שלו, נעימות הליכותיו ועוד. למעשה, כולם אהבו אותו. "הוא זכה אצלנו להרבה כבוד", אומר אביו של לואי, שמצהיר במלוא הפה כי הוא גאה בבנו. "הוא נמצא אצל אללה", הוא אומר. "גם אם אני מתגעגע אליו, זה לא ישיב אותו.
יש גם דרך אחרת
ביום שני הקרוב ימלאו חמש שנים לעוד פיגוע תופת עליו חתום האסיר המשוחרר לואי סעאדי. זה קרה בקניון השרון בנתניה, ב-12 ביולי, 2005. חמישה נהרגו באותו פיגוע ובהם גם שתי החברות שמעולם לא נפרדו: רחלי בן אבו ונופר הורוביץ, בנות 16 מתל אביב.
אף גורם במדינה לא מוכן לשחרר נתונים רשמיים, אבל על פי מקורות שונים, מתוך 1000 ישראלים שנרצחו מאז שנות ה-80 בפיגועי טרור, כ-200, חמישית מהם, נפלו קורבן לפיגועים שבוצעו על ידי אסירים ששוחררו בעסקאות שונות. בשנתיים שעברו מאז שוחרר מהכלא בעסקת טננבאום, הספיק סעאדי לקיים קשרים שוטפים עם מפקדת הג'יהאד האיסלמי בדמשק ולהוציא לפועל ארבעה פיגועים גדולים שבהם נרצחו 11 ישראלים.
באותו זמן בדיוק חזר לביתו בכפר עראבה שליד ג'נין, עומר אבו סמאנה. גם הוא שוחרר מן הכלא בעסקת טננבאום, אבל הוא, כמו משוחררים רבים אחרים, החליט לפנות לדרך אחרת, לכיוון אחר לגמרי.
"אנחנו לא צריכים להישאר אויבים ואני הדוגמה הכי טובה לכך", אומר אבו סמאנה. "אני סיימתי את השנים שלי בכלא והשתחררתי. עשיתי את שלי - התחתנתי, הבאתי ילדים לעולם. אני מעביר קורסים של שחייה, מדריך ועוד". "חבל על כל מי שמת", מוסיף אבו סמאנה. "ישראלים, ערבים, כולנו בני אדם", הוא מדגיש.
ביום רביעי השבוע, בטיילת בתל אביב - ליד המקום בו נרצחו בני משפחותיהם וליד מסכי ענק שמשדרים מעצרת המחאה של נעם ואביבה שליט - לאורה, לרינה ולאיריס אין ספק שצריך לבצע את העסקה. בתוך משפחת השכול ובתוך המדינה כולה ישנם גם כאלה שחושבים אחרת. אלא שכולם בסופו של דבר הרי פועלים לפי הכללים שקובעים הטרוריסטים. אלו ששוחררו ואלו שעדיין לא.