עלותו של הכלי היקר ביותר שמחזיק צה"ל מגיעה לסכום של קרוב למיליארד וחצי שקלים. ההשלכות האסטרטגיות שלו עצומות - טעות קטנה של מפקד הצוללת אח"י לוויתן עלולה להוביל למלחמה. "לפעמים", אומרים הלוחמים שם, "אפילו אנחנו לא יודעים מה המשימה שלנו".
סא"ל ר' מפקד הצוללת השישית שישראל תקבל לידיה מגרמניה, הוא צעיר שנות ה-30 לחייו. במעמקי הים, מנותק במשך ימים מהמתרחש על החוף, הוא לא יכול לקבל הוראות בזמן אמת מאיש - לא מראש הממשלה, לא מהרמטכ"ל ולא ממפקד חיל הים.
אם נתחבר לאירועי הימים האחרונים, יח' הצוללנים תיקח חלק חשוב מאותה מפקדת עומק שהרמטכ"ל הקים בראשות תא"ל שי אביטל, כי להם יש את היכולת להגיע רחוק, לעומק, בשקט ובדממה.
כשעלינו על הצוללת, הופתענו בתחילה מכמה שהיא קטנה וצפופה. "יש גם חלק מתחת למים", מסבירים הצוללנים הצעירים. ר' מפקד הצוללת, מקבל עדכונים ממפקדי הצוותים, מילים שלנו קשה להבין, אך למרות שהצטרפנו לאימון, כולם מסביבנו מתנהגים כאילו אנחנו לפני הדבר האמיתי.
"היתרון הגדול ביותר של הצוללת היא החשאיות".
במהלך הביקור על הצוללת, עולה התהייה לגבי איך זה שלחיל הים אין יחסי ציבור כמו שיש ליחידות אחרות בצבא. מפקד הצוללת מסביר כי "הנושא הזה של תקשורת, של חשיפה שלנו ושל דרכי הפעולה שלנו, זה דבר שמאוד נוגד את התפיסה ההפעלתית שלנו".
"צוללת זה כלי שיכול לעבוד והיתרון הגדול שלו ביותר זה החשאיות. על מנת שאנחנו נהיה חשאיים אסור שיידעו מה אנחנו עושים. אסור שיידעו איפה אנחנו, מה אנחנו עושים, מי אנחנו", מסביר סא"ל ר' ומוסיף: אנחנו שומרים על זה לאורך כל ההיסטוריה שלנו".
הצוללת לא נחשבת לכלי שנשים חביבות עליו במיוחד. עד היום, בכל העולם לא תורשה אף אישה להיכנס לחדר המכונה, אולי כי היא חשה קנאה הנראה, לא מדובר בסתם אמונה תפלה, אלא בחוק של צוללנים. "יש הרבה אמונות תפלות שקשורות בים", מסביר סרן ע', סגן מפקד הצוללת. "אחת - לא אוכלים דגים כמו שהם לא אוכלים אותנו, ושתיים - לא שורקים בים כי אם שורקים אז זה מעצבן את אל הים, ואנחנו לא רוצים שיתעצבן וירים את הגלים".
לוחמי הצוללת חיים במשך שבועות יחד ללא רגע של פרטיות
מעבר לשלל התכונות שנדרשות מצוללן, החבר'ה הצעירים האלה לומדים לחיות לפעמים שבועות ביחד, בצפיפות, בלי רגע של פרטיות, ישנים בשיטת המיטה החמה, אפילו את דלת השירותים לא טורקים, כדי לא להרעיש.
על ההיכרות האישית בין החיילים, אפשר להסתכל באיזשהו מקום כיתרון. לצוללנים בדרך כלל יש גאווה יחידה מאוד גדולה, כל אחד מהם שוטף את הכלים לבד, וכשמשוחחים איתם אי אפשר שלא להתפשט לגמרי מכל ציניות, ולהיחשף דרכם לעולם מושגים שחשבנו שכבר פס מעולמנו.
"אתה סומך על כולם וסומך על הכלי הזה"
"אנחנו עושים את זה בשביל המדינה, בשביל המשפחות והחברים, אז בגלל זה אנחנו לא חושבים הרבה לפני הפחד", אומר יצחק שמעיה, לוחם בצוות הצוללת. אסף הרפז מוסיף: "בסופו של דבר, אתה סומך פה על כל החברים שלך, אתה נותן את החיים שלך בידיים שלהם. כל משהו שמישהו פה עושה יכול להשפיע על מצב הצוללת.באיזשהו שלב מגיעים להבנה שכולם פה מפעילים את הצוללת על הצד הטוב ביותר, אתה סומך על כולם וסומך על הכלי הזה".
"בסופו של דבר זה בסדר לתרום ולתת עוד למדינה", אומר עמרי שושן ומציין: "כל אזרח במדינת ישראל צריך לעשות את השלוש שנים האלה, המינימום הזה, צריך לתת את זה, מי שמרגיש את הצורך לתת עוד, וצריכים אותו, אז זה בסדר גמור".
בהמשך הם מציגים לנו את המי"ק - מרכז לידיעות קרב של הצוללת. לפה מתרכזים כל הנתונים הטקטיים, כל מערכות הגילוי והניווט. האימון הוא בעיקרו אימון למפקד צוללת שעובר חניכה. זה כולל פגיעה בכלי אויב ואיסוף חומר מודיעיני. תוך כדי, הצוללת יורדת לעומקים ועולה, ובכל רגע כמעט בודקים המפקדים את האופק בפריסקופ, כלומר - האם יש סכנה.
"אנחנו שומרים על עמימות מוחלטת"
"ראשי החיל פתחו בפנינו את הצוללת, בעיקר כדי לסייע בגיוס כוח אדם איכותי לחיל. "יש לנו", סיפרו המפקדים, "תחרות קשה עם יחידות מובחרות אחרות של הצבא". אבל למרות הרצון הזה קשה לפרוץ את מחסום החשאיות שהפך להם טבע שני.
"אנחנו שומרים על עמימות מוחלטת. לא מוכנים לדבר על הפעילות המבצעית שלנו, כי זה הסוד של ההצלחה שלנו. ואם אני אדבר איתך עכשיו על הפעילות שלנו, אז במלחמה הבאה יחכו לי, ואני לא רוצה שיחכו לי, אני אחכה לאחרים ואני אנצח את האחרים על ידי זה", מסביר מפקד הצוללת. "אז בסוף את החוויות אנחנו פשוט יכולים לשתף רק אחד עם השני, וגם ככה כולם מכירים את כל הסיפורים, אז אין לך מה. הסיפורים חוזרים על עצמם" משתף סרן ע' ומדגיש: "הפעילות המבצעית שלנו היא סביב כל השנה. כל הזמן. וגם בשנים האחרונות. ואפילו על פעילות מבצעית אחת הם לא מוכנים לספר לנו".
הצוללות הישראליות נושאות ראש נפץ גרעיני
סא"ל ר' רק מספק לנו רמיזות על השתתפות הצוללות בעופרת יצוקה ובמלחמת לבנון השנייה. זאת בנוסף לפעילות הרצופה של איסוף מודיעין. אבל מעל לכל אלה, על פי פרסומים זרים, הצוללות הישראליות נושאות ראש נפץ גרעיני. הן אלה שאמורות להנחית את מה שנקרא "המכה השנייה", אם חלילה ישראל תותקף בנשק גרעיני, ומכאן החשיבות ההרתעתית הגדולה שלהן.
על פי פרסומים זרים, גם אם ישראל תותקף בפצצות גרעיניות ובסיסי הטילים שלה שעל הקרקע יושמדו כולם, הכלי האדיר הזה - 1,900 טון של פלדה, יוכל לשגר ראשי נפץ גרעיניים למרחק של עד 1,500 קילומטר. בנוגע לאפשרות לקראת תקיפה באירן, אומר מפקד הצוללת: "אני מוכן לכל אויב ולכל יעד שייתנו לי".