בגדוד הסיור של גולני יציינו היום (ג') 30 למותם של הסמג"ד רס"ן צפריר בר-אור, קצין האג"ם סרן צביקה קפלן וסמ"ר משה מלקו במהלך קרב בשכונת סג'עייה שבו נפצעו גם מפקד הגדס"ר וחמישה לוחמים נוספים. חיילי הגדוד ממשיכים בלעדיהם, כשהמחשבות נתונות להם ולמשפחותיהם כל העת. חיילים וקצינים מהחטיבה עולים לקבריהם לגילויי מצבה. באותו יום נהרגו עוד שני לוחמים ביחידה: סמ"ר עוז מנדלוביץ' ז"ל, בן 21 מהיישוב עצמון, וסמ"ר גלעד יעקובי ז"ל, בן 21 מקריית אונו, בתקרית אחרת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הקרב הקטלני התנהל כשלוחמי הגדס"ר השתלטו על בית בשכונה ואז ספגו ירי טילים. סרן כדיה חדד, קצינת החימוש של גדס"ר גולני בת 28 מאשקלון, שהפכה לאישה הראשונה בתפקיד הייתה בקשר יום-יומי עם שני הקצינים שנהרגו ואת הידיעה על מותם שמעה בקשר ב-20 ביולי, בשורה שלא תישכח לעולם.
"אני זוכרת בקשר ששמעתי שהם נהרגו", משחזרת סרן חדד בריאיון לחדשות 2 Online, כשהיא בדרך לטקס האזכרה בבית העלמין. "שמעתי את זה ולא כל כך עיכלתי, אני הייתי בשטח כינוס והם היו בעזה. זה קרה בשלב הראשוני של הלחימה ובסופו של דבר אין לי אפשרות להישבר ולכן המשכתי הלאה".
לשאלה איך מתמודדים עם המכה הקשה שספג הגדוד היא עונה: "היחידה מלמדת אותך להתמודד במצבים שאתה חייב לבוא ולהתאפס על עצמך. נפגעו אנשים שאני מאוד אוהבת, אבל אני 'מתאפסת' וממשיכה את המשימה, זו הרוח של היחידה - ניתוק רגשות כי אחרת אין לך ברירה. רוב המחלקה הייתה איתי ושמעה וכולם קיבלו בום. זה מאוד מאוד כואב לך אבל אני יודעת שצפריר רצה שנעשה את ההפרדה ונעשה את הדברים כמו שצריך".
החליפה איתו חגורה לפני שנהרג
אל סגן מפקד הגדוד צפריר היא הייתה קשורה במיוחד. "עבדתי איתו ממש צמוד במשך שנה וחצי, השיחה האחרונה שלנו הייתה בדיוק לפני שהוא עלה לנמ"ר והחלפתי איתו את החגורה שלי כי שלו הייתה כמעט קרועה".
"יחידה כמו גדס"ר גולני זה חוד החנית של צה"ל, מאמנים אותך לדעת שכל דבר יכול לקרות ומצפים ממך לעשות את העבודה", היא מסבירה. "כשאתה ביחידה כל כך קרבית אתה חייב להתאקלם בצורה הכי מהירה".
באחת השיחות שניהלה עם חייליה לאחר האירוע הקשה היא ביקשה מהם להמשיך הלאה למרות הכאב: "חלק מהמחלקה הם נגדים בני 40 שמכירים את הקצינים מאז שהם היו חיילים צעירים וזה קשה לכולם", אמרה סרן חדד. "אמרתי שאני יודעת שזה לא פשוט ואני מבינה את התחושות. הסברתי שהם (הקצינים שנהרגו) היו רוצים שנמשיך וששום דבר לא ישבור אותנו".
פיקדה על כולם בקור רוח ונחישות
סרן חדד מפקדת על מחלקה של עשרות חיילים, שמטרתם לשמור על כשירות הכלים שהיו בתוך עזה: נמ"רים, נגמ"שים, כלי רכב וכלי נשק. לאורך המבצע הקרקעי בעזה, הם ביצעו חילוצים של כלי רכב שנפגעו ליד הגדר או בתוך עזה - לפעמים תחת אש ותוך סיכון חייהם.
"הרגשתי מוגנת במהלך החילוצים שביצענו על הגדר כי ליוותה אותנו אבטחה ברמה מאוד גבוהה", היא מספרת. "מה גם שלחילוצים שהיו עמוק בתוך הרצועה הכנסתי את הנגדים שלי יחד עם הלוחמים על מנת לחלץ את הכלי שנפגע. רוב חיילי ונגדי המחלקה ביקשו להיכנס ולתרום את חלקם. באחד החילוצים שביצענו היינו במקום שהוא די קרוב לבתים והוא היה חילוץ מורכב שארך יותר משעתיים".
היא מתגוררת באשקלון עם הוריה ומרגישה, ולא כסיסמה שהיא מגנה על הבית. "זו הייתה חוויה מאתגרת, מחזקת, בלתי צפויה ובעיקר מספקת", מדגישה הקצינה. "אני גאה להשתייך ליחידה הזו ואני והחיילים שלי בטוחים ויודעים: ניצחנו!".
"טובי בנינו נהרגו"
רב-סרן צפריר בר-אור (32) ז"ל, סגן מפקד גדוד הסיור של גולני, יליד עכו ציין בתחילת יולי את יום נישואיו השני והוא אב לתינוקת בת כשנה. הוא התגייס לפלוגת העורב של חטיבת גולני באוגוסט 99'. עם סיום המסלול ביחידה יצא לקורס קצינים, ולאחר ששימש כמ"פ בגדוד 12 של החטיבה, חזר ופיקד על היחידה אליה התגייס.
סרן צבי קפלן (28) ז"ל ההרוג השני של גדס"ר גולני היה קצין האג"ם של הגדוד. קפלן נולד וגדל בשכונת נווה שאנן בחיפה, למד בישיבה התכונית "יבנה" ובישיבה הקדם צבאית בעלי. עם גיוסו הוא צביקה לפלס"ר גולני ושימש כמפקד פלוגת ההכשרות של הגדס"ר. צביקה ומשפחתו עברו לפני כשנתיים ליישוב הקהילתי מירב, שברכס הגלבוע. בחודשים האחרונים החלו צביקה ורעייתו עדי בתהליך בניית בית הקבע שלהם בישוב.
סמ"ר משה מלקו (20) ז"ל, שירת בחטיבת גולני - ומצא את מותו בקרבו שפתח את המערכה הקרקעית של המבצע. מלקו, תושב ירושלים, השאיר אחריו הורים ושבעה אחים.
סמ"ר עוז מנדלוביץ' (21) ז"ל מאבטליון שירת בפלוגת ההנדסה בגדוד הסיור של גולני קיבל ימים לפני מותו את דרגת הסמל-ראשון, והיה אמור להשתחרר במרס הקרוב. הוא הותיר אחריו זוג הורים, אח ואחות. אביו של עוז, עופר מנדלוביץ', שהיה בעצמו מפקד בחטיבת גולני, סיפר כי היתה לו תחושה לא טובה כבר עם תחילת המבצע. "ביום ראשון שעבר עליתי על רכבת לאשקלון ומשם ירדתי בטרמפים לנתיבות. משם התחלתי לסרוק את השטח עד שמצאתי את הפלוגה שלו. עוזי חייך חיוך נבון והתחבקנו".
גלעד יעקובי (21) ז"ל מקריית אונו, שהיה אוהד הפועל תל אביב, גם נפל באותו יום ושירת בגדס"ר. בסרטון שפורסם בדף הפייסבוק "גולנצ'יקון" נראה יעקובי מנגן בגיטרה ומבצע את השיר "אלייך" של פיני חדד - אחת המזכרות המוזיקליות האחרונות מיעקובי שהוריו סיפרו שאהב מאוד מוזיקה.
"ביום חמישי או שישי בבוקר הוא התקשר ואמר שהוא בסדר ושלא נדאג", סיפר אביו, אבי. "קיבלנו את הבשורה וחרב עליי עולמי. הוא היה ילד חכם, אהב מוזיקה, הוא ניגן ושר הרבה ורצה להשתלב בתחום". גלעד יעקובי-רוזנטל הותיר אחריו הורים: אבי ומיכל, ושתי אחיות.
באותו לילה קטלני נהרגו גם עוד 7 חיילי גולני באסון הנגמ"ש ועוד 7 באירועים אחרים.
לפניות לכתב: MatanH@ch2news.tv