אזעקות בלתי פוסקות, הדי פיצוצים ושגרת חיים משובשת - זו המציאות שחווים בימים האחרונים תושבי הדרום וכעת גם תושבים במרכז. המצב הביטחוני מעורר בהלה ופחד אצל ילדים רבים ושאלות רבות בקרב ההורים. פרופ' עמוס רולידר מייעץ להורים ולמחנכים כיצד להתמודד עם המצב.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מה אומרים לילדים ששומעים בפעם הראשונה את האזעקה?
לא מומלץ לספר לילדים שקרים, כמו למשל שהנפילות והיירוטים הם זיקוקים, וגם לא מומלץ לנדב מידע או להתחמק ממתן תשובה ברורה. אם הילד שואל - מסבירים לו. בנוסף, יש להגביל את מינון הצפייה בטלוויזיה ללא תיווך ורצוי לכבות את המסכים. התפקיד שלנו הוא להיות שקולים.
האם לשלוח את הילדים למסגרת חינוכית?
כל בוקר, למרות ההוראות, אני ממליץ להתקשר לגננת או לבית הספר, לוודא שהמיגון מסודר, ועל פי זה להחליט אם לשלוח את הילד. אי הוודאות היא הבעיה הכי קשה. היציאה מהשגרה היא בסדר כל עוד הילד נמצא בסביבה בה הוא מרגיש בטוח.
כיצד לנהוג כשהאזעקות או הנפילות קוטעות את שגרת החיים?
מה שחשוב הוא להיות החלטי ורגוע. על ההורים להיות שקטים, מכיוון שהדבר יעזור להרגיע את הילדים.
האם לתרגל את הילדים למקרה של אזעקה בזמן שהם בצהרון, או להימנע מכך?
יש לעבור על סידורי הבטיחות ואז לשבת ולהחליט מה סדר הפעילויות של היום. חשוב לא להיכנס להרצאות ממושכות. מעבר על פעילויות סדירות של היום מביא לתוצאות הטובות ביותר.
איך יודעים מתי הילד עובר ממצב נורמטיבי של חרדה למצב שמחייב טיפול או התייחסות מקצועית?
המצב בגילאים הצעירים הוא מצב טראומטי, כלומר שינוי פתאומי במצב שגורר בעקבותיו שינויים מידיים בהתנהגות - כמו חזרה למוצץ למשל. אלה תסמינים שעשויים להופיע גם במצבים אחרים של שינוי קיצוני, כמו במקרה שנולד אח חדש. לא מדובר בתסמינים שמחייבים התייחסות מיוחדת. על ההורים לשמור על קור רוח, כי הם המטפלים הטובים ביותר עבור הילדים.
מה עושים כשקרובי משפחה מהדרום מגיעים להתארח ויש "סיר לחץ בבית"?
מומלץ לשבת בבית ולתכנן מבעוד מועד - לחלק תפקידים ומשימות. ברגע שזה נעשה בצורה מסודרת, ההורה נעשה מעין מורה ואפשר ליצור גם חוויה קטנה בתוך המצב הזה.