ההתמודדות עם איום הרקטות והאזעקות הנלוות מעוררת בהלה וחרדה בקרב אזרחים רבים, אך יש כאלה שעבורם שגרת החירום הזו היא קשה במיוחד. בעלי מוגבלויות, חולים גריאטריים ומטופלים בבתי החולים אינם יכולים להתפנות למרחב המוגן כמו מרבית האנשים, והטיפול בהם מצריך היערכות מיוחדת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אנחנו מתרגלים את ההתפנות למרחב המוגן שוב ושוב", מספרת לחדשות 2 Online ליאורה ג'רפי, מנהלת מרכז מע"ש אחיקם של עמותת צ'יימס, אשר מפעילה מרכז שיקומי תעסוקתי לבעלי פיגור שכלי ונכויות התפתחותיות. "למדריכים שלנו יש תפקיד כפול - גם לדאוג לביטחון הגופני של המשתקמים וגם לביטחון הנפשי שלהם. על המדריכים לוודא שהם נשארים רגועים ולא נכנסים ללחץ. המדריכים מסבירים להם מדוע אנחנו מבצעים את התרגילים ומה המשמעות של הפינוי למרחב המוגן".
ג'רפי מסבירה כי פיגור שכלי מלווה לעיתים קרובות בתופעות נוספות, כגון מגבלות מוטוריות ובעיות ניידות. "חלק מהמשתקמים מרותקים לכיסא גלגלים, לאחרים יש נטייה להיכנס לפאניקה במצבי לחץ ולכן הליך הפינוי הוא מורכב מאוד מבחינה לוגיסטית". לדבריה, על פי ההנחיה לא מפנים במרכז בכוח משתקמים שמסרבים להתפנות.
"הכנו הפעלות במרחב המוגן ואנחנו מקפידים להשמיע במקלט מוזיקה שמאוד מרגיעה אותם", הוסיפה ג'רפי. לדבריה, האזעקה שנשמעה אתמול בתל אביב תפסה את חלק מהמשתקמים מחוץ למרכז. "ראיתי שבזמן שיתר האנשים רצו לתפוס מחסה, חלק מהמשתקמים פשוט ישבו ברחוב ולא התפנו", סיפרה. "הם לא הבינו מה מתרחש וזה מדגיש את חשיבות העבודה איתם".
"ניצולי שואה חרדים מהפינוי למקלטים"
גלית גז, מנהלת בית חולים גריאטרי עמל בשרון (אשר מאכלס 380 דיירים ומפעיל 8 מחלקות סיעודיות, מחלקות לתשושי נפש ומחלקה פסיכיאטרית), מספרת כי פינוי כלל הדיירים בזמן אזעקה הוא משימה בלתי אפשרית. "אי אפשר להוביל 35 מיטות בכל מחלקה למקלט ב-60 שניות", היא מספרת. "לכן המטפלים מובילים את הדיירים שאינם ניידים למסדרון וסוגרים את הדלתות. בכל מחלקה נשאר מטפל שדואג לדיירים שמרותקים למיטה".
לדברי גלית, קשישים רבים נרתעים מאוד מכניסה למקלט. "יש אצלנו לא מעט ניצולי שואה והאקט של הובלה למקלטים מעורר אצלם חרדה ופחד רבים", היא מספרת. "כדי להתגבר על הקושי פתחנו במקלט חנות יד שנייה. ככה נעים יותר לקשישים להיכנס למקום והם חשים שהם הולכים לעשות קניות ולא לקראת משהו מפחיד". הדיירים עצמם מפעילים את החנות, שכל המוצרים בה עולים 1-2 שקלים.
"ההתמודדות עם מצבי חירום זה בדנ"א של בית החולים", מסביר אבי שושן, דובר בית החולים איכילוב בתל אביב - בית חולים שבניגוד למקביליו בדרום, אינו רגיל להתמודד עם אזעקות אמת. "חדרי הניתוח שלנו ממוגנים וכך גם חדרי מיון יולדות, ילדים וחדרי המיון הכלליים. בנוסף יש לנו את בית החולים לשעת חירום שערוך לפעול".
באיכילוב מספרים שאחת למספר חודשים הם מתרגלים פינוי למרחב מוגן ובפתיחת מבצע ביטחוני הם עורכים ריענון הנחיות לעובדים. למרות רמת המוגנות הגבוהה, מסבירים בבית החולים כי אין ביכולתם לפנות את כל המאושפזים למרחבים המוגנים בחלון הזמן הקצר העומד לרשותם.
באיכילוב אומרים כי במקרה של נפילות מרובות, הם ערוכים לפנות את המאושפזים לבית החולים לשעת חירום. "למרבה הצער, עברנו באיכילוב תקופות קשות מאוד של פיגועים ועימותים, כך שאנחנו מנוסים ויודעים מה לעשות", הוסיף הדובר. "בנוגע למבקרים, מטבע הדברים יש כאלה שנשמעים להוראות פיקוד העורף ויש כאלה שאינם מתפנים".
קבוצת עמל סיעודית: קו חם לסיוע לקשישים ולמבקשים לצאת מקו האש
ו- 074-7292455 / 054-9292111