שלושה ימים לאחר החתימה על הסכם פיוס בשטחים, בחמאס בגדה המערבית עדיין לא חוגגים ומתקשים להתחייב על הדבר הכי חשוב מבחינת ישראל: הפסקת הפיגועים. "עוד מוקדם לדבר על הדברים האלה, משום שעד עכשיו לא נערכו סידורים או שיחות פנים-פלסטיניות", מסביר חסן יוסוף, מנהיגה ההיסטורי של תנועת חמאס בגדה. "ממשלת האחדות הפלסטינית עדיין לא הוקמה".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

תנועתו של יוסף בגדה היא תנועה מוכה: שנים של מעצרים, פגיעה בתשתיות והחרמת כספים הפכו את חמאס כמעט למוקצה - ואולי גם זה עתיד להשתנות כעת. "אם הסכם הפיוס ייחתם, נושא החירות של אנשי חמאס ונושא המעצרים של מנגנוני הביטחון יטופלו", הוא מבטיח. "כל הפלגים של העם הפלסטיני, כולל חמאס, יזכו לחירות".

על פניו מדובר באירוע היסטורי: פיוס בין שתי תנועות יריבות, כמעט אויבות. אולם רבים מביעים ספקנות על ההסכם, ותוהים כיצד ניתן לפתור תוך זמן קצר כל כך בעיות שנמשכות כבר עשור. "הם לא יגיעו להסכמה, לא משנה מה הם יעשו", אומר יחיא, תושב רמאללה. "חמאס לא תמסור את הנשק שלה, אף אחד לא קונה את זה".

ראשי פתח וחמאס בקהיר, ארכיון
הסכם הפיוס. יחזיק מים? | צילום: רויטרס, חדשות

בעוד פחות מחודשיים יסתיים השלטון האזרחי של חמאס בעזה. משכך, ברור מה הניע את חמאס לחתום על הסכם הפיוס - ומה שהניע את אבו מאזן לאותו מהלך הם כנראה הסקרים של חליל שקאקי, הסוקר הגדול בשטחים. "סביב 30% בלבד מהציבור הפלסטיני תומך באבו מאזן, 67% דורשים ממנו להתפטר".

עם זאת, שקאקי אינו מאמין שאבו מאזן הונע מהסקרים. "אני לא חושב שאבו מאזן מושפע ממידת הפופולריות שלו". להבנתו, "החישובים של אבו מאזן היו מכוונים לניצחון, והוא ניצח. הוא הציב שלושה תנאים לפיוס, ובחמאס הסכימו לכל אחד מהם". אולם בפועל, ההתנהלות בשטחים היא אינה כזו של מנצחים. בכל מקרה, רק ב-1 בדצמבר יתברר אם השלטון האזרחי של חמאס אכן יסתיים בעזה ואבו מאזן ישוב לשלוט שם, לפחות ברמה האזרחית.