כמעט 41 שנים מאז התכנסה, חושף כעת ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חלק מהדיונים המפתיעים שהתקיימו בשולי ועדת אגרנט לחקר המחדלים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. האירועים, כפי שהם עולים מעדותו של אלוף פיקוד הדרום לשעבר, שמואל גונן (גורודיש), שופכים לראשונה אור על שורת פרשות משונות שאירעו בשולי המלחמה, בהן תקרית לא מדווחת של הרג גמל ירדני בידי יחידה של צה"ל, הצטרפותן הלא מורשית של קצינות חינוך לסיור קצינים רשמי בערבה, וגם שמועות על התנהלותם הבזבזנית של קציני המטכ"ל, בהם גם גורודיש עצמו – וכלבו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
את פרטי הפרשה הראשונה חשף האלוף גורודיש במהלך אחד הדיונים שנערך ב-22 בינואר 1974 בנושא נהלי פקודה, אז ביקש הקצין לסטות מעט משורת הדוגמאות השכיחות וגולל בפני חברי הוועדה את התקרית המשונה, סביב נסיבות מותו של לא אחר מאשר גמל ירדני.
"ב-9 בחודש נסע סיור של יחידה 300 בערבה, וגמל מעבר לגבול הירדני היה להם חשוד והם הרגו אותו", סיפר גורודיש. "לא רק שאסור היה להם להרוג את הגמל מעבר לגבול – הם גם לא דיווחו. כל הסיור יושב בכלא".
חברי הוועדה, שעד כה נדרשו לעדויותיהם של בכירים במערכת הביטחון בנושאים אסטרטגיים, הופתעו מהדברים. "הם הרגו גמל?", שאל יושב ראש הוועדה, השופט שמעון אגרנט.
"הם הרגו גמל ירדני מעבר לגדר, ולא דיווחו", השיב גורודיש. "השיטה של הירדנים הייתה (כמו זו) של הבדואים, בשביל כל דבר כזה הם שמים מוקש. אז הם ירו על הגמל, הרגו אותו ולא סיפרו. לו היו מספרים היינו באים במגע עם הירדנים ומשלמים את הגמל".
מדוע השתתפו משקיות חינוך בסיור ג'יפים רשמי?
לנוכח הדברים, החליט הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין לנצל את העיתוי שנוצר כדי להרחיב את הדיון סביב אירועים משמעתיים נוספים, שפרטיהם טויחו בצל נושאים משמעותיים יותר שהונחו על שולחן הוועדה.
"מה שקרה בסנטה קטרינה לפני כמה ימים, היה בעיה של חוסר משמעת?", שאל ידין בהתייחסו לאירוע שבו חיילות התלוו למשלחת קצינים במהלך סיור בערבה שלא כמקובל.
"לא", השיב גורודיש. "זה היה סיור מטה רשמי. בג'יפ אחד נשבר האקס האחורי, אז הם נסעו בהנעה קדמית, ואז נשבר גם הציר הקדמי. בג'יפ השני התקלקלה משאבת המים, מזל רע. הם התחילו ללכת ברגל ואז התחילה סופת שלג..."
"בכל אופן זה היה סיור רשמי?", הקשה ידין. "סיור רשמי", השיב לו גורודיש בלקוניות. "יש דיון אם השיקול שלו לעלות היה נכון, או אם היה צריך לרדת, אבל אין עבירה".
"מה עושות בנות בסיור כזה?", שאל מבקר המדינה, ד"ר יצחק נבנצאל, שהתקשה להניח לנושא.
"היה להם מותר לקחת", פסק גורודיש. "אחת הייתה מש"קית חינוך, והם נסעו לראות סרט. זה לא בניגוד לחוק, זה לא היה טיול. על כל פנים, מצ"ח חוקר, נחכה"
התנהלות ראוותנית בצמרת הפיקוד
בהמשך הדיון, החליט הרמטכ"ל לשעבר ידין לבקש את התייחסותו של גורודיש לתלונות שונות שגונבו לאוזניו על אורח החיים הראוותני והבזבזני שניהלו לכאורה קציני המטכ"ל בלשכותיהם בזמן המלחמה, מה שהשפיע על פי הטענות על מורל החיילים והעם.
"אני רוצה לשאול אותך גם כן שאלה, כמו שאתה אמרת בישיבת המטכ"ל – לא נעימה", פנה ידין לגורודיש. "אנחנו קיבלנו עדויות כלליות, שבין הנימוקים לדרדור המורל והמשטר הייתה גם התנהגות בלתי הולמת של מפקדים ולא רק של טוראים, בזה שהם הרשו לעצמם דרגת חיים, שיטת התנהגות, רמת משרדים וכיוצא בזה, שלחלק אחר זה נראה היה כבזבוז. אתה מודע לבעיה הזו?".
"לפני שבועיים – שלושה צלצלה שולמית אלוני ללשכת הרמטכ"ל, ואמרה שכתבו לה מכתב ואמרו לה שאלוף פיקוד מרש"ל בנה לשכה מפוארת, והיא רוצה לדעת אם זה נכון כדי להעלות את הדבר בכנסת או בעיתונות", השיב גורודיש. "אני לא תקעתי אפילו מסמר אחד בלשכה שהפקידו בידי. אינני יודע אם יש לשכות מפוארות או לא. לפי דעתי הגזימו בעניין, היו הרבה מאוד שמועות שאין להן בסיס".
"אמרו שהיו אלופים שבנו להם בלשכות דלתות כפולות וחדרי מנוחה, וכל מיני רמות כאלה שזה השפיע על המורל אחר כך", פירט ידין את הטענות שהגיעו אליו.
"חדרי מנוחה – בנו", הודה גורודיש. "גם דלתות אוטומטיות. אני עשיתי גם אצלי, ועכשיו אין לי דלת אטומה אז באמת שומעים כל מילה וכל שיחת טלפון. להגיד שזה הביא להידרדרות מורל, שזה רמת חיים מנקרת עיניים זה..."
יחס VIP לכלבו של אלוף הפיקוד
בהמשך עדותו בסוגיה, התעקש גורודיש על כך שלא היה מודע לעובדות חריגות כלשהן ולחרושת השמועות סביב התנהלותם הבזבזנית של הגנרלים. לצורך הבהרת עמדתו, תיאר אלוף הפיקוד את התנהלותו האישית כדוגמא – מבלי לדעת שהוא מתפרץ לדלת פתוחה.
"לא הגיעו אלי רינונים על דברים כאלה... היה לי למשל כלב כאשר הייתי ראש מה"ד, וביום אחד שמעתי שמדברים שאני מחזיק סמל בשביל הכלב הזה", סיפר גורודיש.
"טוב שהזכרת את זה", השיב ידין. "אני לא רציתי להזכיר את זה, כי זה לא הופיע כאן בוועדה. מישהו בא ואמר לי שכשאתה היית אלוף פיקוד, היית לוקח קומנדקר מיוחד בשביל הכלב שהיה רץ אחריך".
"טוב ששאלת", אמר גורודיש בהקלה. "כשהייתי ראש מה"ד היה לי כלב והגיעו אלי רינונים שאני מחזיק סמל בשביל הכלב. זה לא היה נכון. באותו יום נתתי את הכלב לנהג שלי במילואים, יש לו משק על יד חיפה, והוא שמור אצלו. שמע מיניה שכשהייתי אלוף פיקוד לא היה לי כלב".
"אבל כשהיה לך כלב והיית ראש מה"ד, היית לוקח קומנדקר בשביל הכלב?", שב ושאל ידין כדי לחתום את הנושא.
"מה פתאום?!", הזדעק גורודיש.
"בסדר, אני שמח לשמוע את התשובה. אני גמרתי", סיכם ידין.