מצד אחד עומדים ארגוני הנשים שמאיימים על צה"ל בעתירה לבג"ץ אם לא יגייסו נשים כלוחמות בשריון; ומנגד הצבא, שטוען כי הניסוי בשילוב נשים בשריון אמנם הצליח - אך בסדרי העדיפויות הוא לא ייושם בשלב הזה. הטיעונים של איזה צד חזקים יותר?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
שורת ארגוני נשים וארגוני חברה אזרחית, בהובלת שדולת הנשים בישראל, שיגרו אמש (שני) מכתב לצה"ל ובו איימו לעתור לבג"ץ נגד הצבא אם לא יבטל את החלטתו. לצדן גייסו את "בג"ץ אליס מילר", ההחלטה שהכריחה את צה"ל לגייס נשים לקורס טייס למרות התנגדותו מטעמי משאבים.
עמדת צה"ל: מאמץ של משאבים שלא בסדר העדיפויות
בצה"ל תכננו מראש בשלב הניסוי שאם ישולבו נשים בשריון, הן יהיו ביחידות נפרדות מהבנים ויעסקו בהגנת הגבולות ולא בפעילות מלחמתית מחוץ לגבולות. למה? ככה זה בצבא היבשה. לוחמות קרקל (גדוד חי"ר מעורב) לא חוצות את הגבולות, ולוחמות התותחנים לא מיועדות לקווים הראשונים בקרב.
בחיל האוויר התמונה שונה: הטייסות משולבות במשימות חוצות גבולות ומסכנות את חייהן גם מחוץ למדינה. בצה"ל לא מצליחים להסביר את ההבדל המהותי, אבל כן מדברים על מספרים שונים של מתגייסים – אלה של הטייסות קטנים בהרבה מהפוטנציאל של הלוחמות בכל צבא היבשה, וההיערכות לכך עולה בהתאם.
בצה"ל מסבירים כי הקמת יחידות נפרדות לנשים בשריון – ובכלל - זו משימה יקרה: צריך תקנים, צריך תשתיות של בסיסים, טנקים, אחזקה וכו'. אם משקיעים כסף רב במשימה הזו, צריכים לדעת שיש עבור מי. מכיוון שבניגוד לגברים, לא ניתן כיום לכפות על נשים להיות לוחמות, אף אחד לא מבטיח שההשקעה תצדיק את עצמה.
מי שקובע בחוק אילו תפקידים ייפתחו לנשים בצבא הוא שר הביטחון, בהמלצת הצבא כמובן. אלא שגם החלטותיו של שר הביטחון יכולות לעמוד במבחן בית המשפט, אם וכאשר יגיעו לשם.
עמדת "לוחמי השוויון": עיקרון השוויון גובר על קשיי המשאבים
אז מה יטענו נגד זה הארגונים אם וכאשר יעתרו לבג"ץ? בעיקר את מה שבג"ץ בעצמו קבע ב-1995 במקרה אליס מילר: עיקרון השוויון גובר על קשיי התקציב וכוח האדם, וצריך להתאמץ בשבילו.
"במקרה של בג"ץ אליס מילר, טענה מרכזית הייתה כי טעמים תכנוניים עומדים ביסוד ההחלטה שלא לגייס נשים לקורס טיס", מסבירה אל"מ במילואים עו"ד שרון זגגי-פנחס, לשעבר התובעת הצבאית הראשית. "דעת הרוב דחתה את הטענה וקבעה שמשקלה פוחת כאשר עומדת מולה זכות יסוד - במקרה זה הזכות לשוויון".
אליס מילר לא הייתה היחידה שהביאה שופטים לחשוב כך. "בית המשפט העליון אמר לא אחת כי ההגנה על זכויות יסוד כרוכה לא פעם במחיר וכי החברה צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר סביר בעבור הגנה על זכויות אלה", מוסיפה זגגי-פנחס.
3 שאלות נותרו פתוחות:
1. מדוע צה"ל החליט מראש שלא לשלב נשים וגברים יחד בטנק?
2. מדוע צבא היבשה לא משלב נשים לוחמות בתפקידי לחימה קדמיים, לעומת חיל האוויר שמאפשר להן לחצות גבולות?
3. והאם האישה שמחוץ לטנק תנצח בקרב הזה?