לראשונה מתחילת מערכת הבחירות, יו"ר מפלגת כחול-לבן בני גנץ התייצב אתמול (שלישי) לריאיון ששודר במהדורה המרכזית ובמהלכו שאלה אותו יונית לוי את השאלות שמסקרנות את הציבור. דפנה ליאל חושבת שגנץ צלח את הריאיון טוב יותר ממה שרוב האנשים ציפו, הפגין ביטחון ולא נפל בשום בור. עמית סגל סבור שגנץ הגיע לריאיון "כדי לחלץ תיקו".
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
עד כה נחשב גנץ ל"בובה על חוט" שקוראת מהפרומפטר וכזה שלא יודע הרבה יותר מזה. אבל אתמול הוא נראה בטוח בעצמו, לא נתן תחמושת ליריבים שלו וענה כמו פוליטיקאי לכל דבר ועניין. הדבר שהכי בלט זה עד כמה הוא נזהר בכבודו של נתניהו. יו"ר כחול לבן לא אמר במילותיו "הוא מושחת", וגם כשדיבר על הצוללות הוא דיבר על נושאים יותר עקרוניים ולא נתן מכה מתחת לחגורה.
זה מחזיר אותנו לנקודת המוצא של בני גנץ - כשהוא בא לפוליטיקה הוא חשב שיהפוך למפלגה בינונית שכנראה תשב בתוך ממשלת נתניהו, אבל אחרי האיחוד שפתאום ראו בכחול לבן את האפשרות לניצחון - הם החליפו דיסקט. בשלב הזה של הקמפיין, גנץ חושב ששיתוף פעולה לכל הפחות הוא אופציה, והוא חוזר למקום שממנו הוא הגיע לפוליטיקה מלכתחילה. הוא בא בשביל להשפיע, ובשביל להשפיע הוא מבין שאם הוא לא ינצח - זה לכל הפחות אומר לשבת בקואליציה.
נראה כי גנץ הגיע לריאיון עם תיבת מסרים על ממשלה שכוללת את כל המרכיבים חוץ מהקיצוניים משני הצדדים - מצד אחד בן גביר וסמוטריץ' ומצד שני המפלגות הערביות. גנץ מנסה לשמור עדיין על תדמית של מרכז, עם נטייה קלה ימינה. הוא לא מוכן להגיד "מדינה פלסטינית" ואם נשתמש במשל מעולם הכדורגל - אי אפשר להתחמק מהרושם שגנץ הגיע לריאיון כדי לחלץ תיקו ולא בשביל להבקיע.
בארסנל של גנץ היה את הנשק המדהים של כתב אישום בגין שוחד נגד המתחרה המרכזי שלו, היה את האיחוד עם יאיר לפיד שהכה גלים והזריק חשמל למערכת הבחירות. נשאר לו הריאיון - זה כמעט הנשק האחרון שלו אם לא יהיו הפתעות. כשהוא סיים אותו ככה, אי אפשר לדעת מה יחשוב על זה הציבור - נמתין לסקרים הבאים ונראה.