חוזרים לקלפי, ארכיון (צילום: יצחק הררי)
בקרוב נחזור לקלפי? ארכיון | צילום: יצחק הררי

האם הבחירות יוקדמו? אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות, לא מתרגשת מהפרסומים האחרונים על הקדמת בחירות אפשרית - וגם לא מהתאריך המסתמן, 26 ביוני. מאז 1988, אז החלה את עבודתה בוועדה, היא ראתה משברים רבים, אותנטיים וגם מדומים. זאת גם הסיבה שלמרות הדיבורים על בחירות, היא מחכה לראות האם הכנסת אכן מתפזרת בפועל לפני שהיא מדברת על ההכנות של הוועדה: "תאמין לי, ראיתי כבר הכל, זו לא פעם ראשונה שיש רחשים כאלה".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"שום דבר לא השתנה מבחינתנו, אין לנו גם יכולת להאיץ את כל התהליך עד שלא מחליטים בחוק על הקדמת הבחירות", מספרת עדס ל"החדשות Online" בריאיון מיוחד. "צריך להבין שהמשמעות של האצת התהליך היא הקמת 19 ועדות אזוריות שמרכזות את תהליך הבחירות, לשכור 19 מטות, לגייס כ-900 עובדים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה כל עוד אין מועד בוודאות לבחירות. לכן, הוועדה לא מתחילה בשום היערכות".

"לא אשן הרבה". אורלי עדס, ארכיון (צילום: החדשות)
"לא אשן הרבה". אורלי עדס, ארכיון | צילום: החדשות

"אי אפשר לדעת לעולם עד שהחוק מאושר"

עדס יודעת על מה היא מדברת: "אני זוכרת שבשנת 2012 הלכתי לישון כשהכנסת הייתה אמורה לאשר סופית את הקדמת הבחירות. בבוקר קמתי לכותרת ענק בעיתונים: 'הבחירות בוטלו' כשמופז ונתניהו חברו ברגע האחרון. במילים אחרות: אי אפשר לדעת לעולם עד הרגע שהחוק עובר בשלוש קריאות", היא נזכרת.

"יש לנו 90 יום בלבד, כלשון החוק" (צילום: פלאש 90)
"יש לנו 90 יום בלבד, כלשון החוק" | צילום: פלאש 90

לוועדת הבחירות המרכזית יש תקציב שוטף, שאושר השנה בוועדת הכספים לשנים 2017-2018. מדובר בתקציב קטן יחסית, על סך 19 מיליון שקל. בצירוף מקרים מפתיע למדי, אתמול התקיימו דיונים במליאת ועדת הבחירות על התקציב לשנת הבחירות (2019), זאת משום שהממשלה מביאה לאישור הכנסת תקציב ל-2019.

"משום שכך החליטה הממשלה, אנחנו הכנו את התקציב לשנת 2019, שכולל בתוכו גם את התקציב השוטף שמדי שנה אנחנו מקבלים וגם את התקציב לבחירות לשנת 2019, והוא עומד על כ-280 מיליון שקל", מסבירה עדס. "בקרוב זה יובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת".

עדס מספרת מה יקרה אם אכן יעבור החוק לפיזור הכנסת: "ועדת הבחירות תבצע את המוטל עליה על הצד הטוב ביותר. קודם כל אנחנו נגייס את האנשים שלנו בשטח, וצריך לזכור שלכל אחד יש את החיים שלו. יש לנו בסיס של יחידת מילואים שאותה אנחנו מגייסים בראש ובראשונה, אבל יש המון אנשים שהם לא בארץ, ואולי לא יכולים לעזוב את מקומות העבודה הנוכחיים שלהם. גיוס של 900 עובדים בטווח זמן כה קצר זו משימה מורכבת – אבל אנחנו עומדים בה ואם נצטרך נעמוד בה שוב".

"לא בטוח שכדאי לעבור למחשבים"

גם ההיערכות בשטח היא לא קלה: "צריך להקים 19 מקומות שיהוו מעין מטות, עם כל התשתיות, התקשורת, הגודל הנכון, צריך לחתום חוזים עם ספקים, להתקין מערכות ממוחשבות, להביא מערך אבטחה. זה סיפור שהיינו שמחים לדעת מראש מתי עלינו להיערך אליו, ובסוף יש לנו 90 יום בלבד, כלשון החוק".

עדס כבר מספרת שלא יהיו הרבה שינויים בבחירות האחרונות, תהיינה מתי שתהיינה. "פרופסור מנואל טרכטנברג תמיד שאל בדיונים בכנסת מדוע אי אפשר לקצר את לוח הזמנים, ונתן כדוגמא את אנגליה שם אפשר לקיים בחירות בתוך 30 יום. אנגליה זה לא ישראל וגם הוא הבין שזה לא ישים. יש כל כך הרבה מה לעשות, ובדרך גם לאשר רשימות מועמדים, לקבל בקשות פסילה של רשימות, וערעורים. זאת תהיה תקופה שבה אני לא אשן הרבה", היא מבהירה.

איפה כל אחד יישב? (צילום: Miriam Alster/FLASH90, חדשות)
הח"כים יצביעו בעד פיזור הכנסת? | צילום: Miriam Alster/FLASH90, חדשות

לסיכום, מנכ"לית ועדת הבחירות גם מספרת שלמרות הדיבורים על כך, לא יהיו מערכות ממוחשבות בקלפיות – ועדיין רשימת הבוחרים תהיה ידנית. "כששומעים כל מה שקורה במערכות בחירות בעולם בהקשר של הסייבר – לא בטוח שכדאי לעבור למחשבים, אבל כמו שאמרתי – יהיה עוד זמן לדבר על זה. כרגע, הכל במגרש הפוליטי בלבד".