הושג הסכם סביב המשבר בירושלים: משרד הפנים ומשרד האוצר סיכמו היום (חמישי) כי מענק הבירה יעמוד על 700 מיליון שקלים, אליו יתווספו 87 מיליון שקלים נוספים שיגיעו מהאוצר. עיריית ירושלים מצדה התחייבה לתמוך בתכניות דיור ותעסוקה למגזרים השונים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בשנת 2017 קיבלה ירושלים בסך הכל 700 מיליון, מהם 525 מיליון שקלים במסגרת "מענק הבירה", ו-175 מיליון נוספים מהמשרדים השונים. הפעם, הצליח ראש העיר ברקת להגדיל את מענק הבירה ל-700 מיליון ולקבל עוד 87 מיליון ממשרד האוצר, אם כי תחת מגבלות שונות.
מעיריית ירושלים נמסר כי התקציב שהוגדל ישמש למימון פרויקטים לפיתוח העיר כגון שדרוג מרכזים מסחריים לרווחת התושבים, תכנון אזור תעסוקה גבעת שאול, המשך פעילות המנהלת להתחדשות עירונית, הכנת תכנית אב לוואדי ג'וז אשר תקבע מדיניות תכנון עדכנית לשכונה וסביבותיה ועוד.
ההסכם הושג לאחר מו"מ קדחתני שערך מספר חודשים, אותו ניהלו מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, הממונה על התקציבים במשרד האוצר שאול מרידור וכן מנכ"ל עיריית ירושלים אמנון מרחב.
על פי ההסכם, חלק ממענק הבירה ישמש לכיסוי הגרעון השוטף לשנת 2017 וכן לפרויקטים לשיפור איכות החיים של תושבי מזרח ירושלים. ביצוע הפרויקטים יתואמו בין עיריית ירושלים לבין משרדי הפנים והאוצר. בנוסף, יוקם צוות מיוחד לבחינת הדרכים להגדלת ההכנסות העצמיות של עיריית ירושלים ופיתוח פרויקטי פיתוח לטובת הרחבת מנועי הצמיחה הכלכלית בעיר. בצוות יהיו חברים נציגים ממשרד הפנים, אגף התקציבים במשרד האוצר ועיריית ירושלים.
לצד הסיכום התקציבי לסיוע ממשלתי בגובה מאות מיליוני שקלים, עיריית ירושלים התחייבה לתמוך בתכניות דיור ותעסוקה למגזרים השונים בעיר. התקציבים שיוקצו לעיר בשנה הקרובה, ישמשו לפיתוח כלכלי מואץ בבירה וכן לצמצום פערים והשוואת שירותים בין אזורי העיר השונים.
שר הפנים, אריה דרעי, התייחס להסכם שהושג: ״העיר ירושלים, בירתנו, מיוחדת במינה. לצד פיתוחה ושגשוגה בשנים האחרונות, ישנם אתגרים חברתיים וכלכליים איתם היא מתמודדת, אשר דורשים סיוע ממשלתי. במסגרת ההסכם שנחתם, דרשתי כי לצד התקציב הממשלתי לעיר לשנה הקרובה, תפתח העיריה מנועי צמיחה כלכליים לחיזוק העצמאות התקציבית בה, זאת בעזרת משרדי הפנים והאוצר. אני שמח כי ההסכם שנחתם היום, יאפשר העברת תקציב מאוזן במועצת העיריה עוד הערב ובטרם חג הפסח הבא עלינו לטובה. נמשיך לפעול ולעשות את המיטב על מנת שכלל הרשויות המקומיות יוכלו לספק לתושבים שירותים ברמה הגבוהה ביותר".
ח"כ רחל עזריה, יו"ר ועדת הרפורמות, התייחסה לאישור תקציב ירושלים:"סוף סוף המשבר המדומה סביב תקצוב עיריית ירושלים נפתר. היה אפשר להמנע מכל הדרמה המיותרת שכן סכומים דומים דוברו כבר מזמן. אבל בדרך עובדי עירייה אוימו בפיטורים, זבל נערם ברחובות לחינם והתושבים היו בני ערובה במשחק מיותר. מה שחשוב הוא שלעיר ירושלים יש סוף סוף תקציב. מאחלת לירושלים שנים רגועות יותר סביב תקצוב העיר".
להסכם הלבבי בין המדינה לבירה, קדם מאבק ממושך ויש שיאמרו מלוכלך, במסגרתו השיק ראש עיריית ירושלים קמפיין חריף נגד שר האוצר כחלון. ברקת טען כי כחלון מתנכל לו בשל תמיכתו בליכוד ולא במפלגת כולנו ולא מעביר לעירייה את התקציב שמגיע לה.
תושבי העיר התרגלו לחלוף על פני שלטי החוצות הקוראים "כחלון ויתר על ירושלים". במסגרת המאבק, בסוף השנה שעברה, הגיעו עובדי עירייה אל קריית הממשלה, השליכו פסולת וחסמו מספר כבישים בעיר תחת הססמה: "כחלון תחליט: ירושלים או פוליטיקה".