הוא עדיין משייט בחלל, כבר שני עשורים. גם היום הוא עדיין מבצעי - ומספק תמונות באיכות גבוהה של מה שקורה במזרח התיכון. אף אחד לא האמין שהוא ישרוד כל כך הרבה שנים, אבל זה קרה: לוויין הצילום "אופק 5" תוכנן לעבוד רק כשמונה שנים, אבל בפועל הוא נכנס לשנתו ה-20 בחלל, וממשיך לשרת את מערכות המודיעין של ישראל כל הזמן. והוא רק דוגמה אחת למערך שלם שאנחנו לא רואים - אך משפיע על חיינו.

ישראל היא מעצמת חלל. חברה במועדון יוקרתי - ול"עיניים בשמיים" יש תפקיד מכריע. במערכת הביטחון ובתעשייה האווירית הצליחו לפתח תהליכי בקרה וייעול שמאפשרים להפעיל את הלוויין "אופק 5" בחלל באופן שחוסך אנרגיה בצורה דרמטית ודרסטית. אין דוגמה ליכולת כזו בעולם. בזכות הישגים שכאלה, ישראל נמצאת בקבוצה קטנה ונבחרת של 10 מדינות סך הכול, שנמצאות ב"מועדון החלל" - מדינות שיודעות לייצר ולשגר לוויינים.

אופק 5 (צילום: משרד הביטחון)
נכנס לשנתו ה-20 בחלל, אופק 5 | צילום: משרד הביטחון

נכנסים לתחום חדש

לישראל יש כמה סוגי לוויינים בחלל: תצפית, מכ"מ ותקשורת. כולם מתוצרת התעשייה האווירית, חלקם מופעלים על ידי חברת החלל והמודיעין אימג'סאט שמספקת תמונות לוויין למשרד הביטחון ולשורה ארוכה של מדינות-לקוחות ברחבי העולם. לוויין התצפית החדש, שנבנה בימים אלה בתעשייה האווירית, יהיה בעל מצלמה צבעונית, בניגוד לכל קודמיו שצילמו תמונות שחור-לבן. זו כניסה לתחום חדש מצד ישראל (אם כי לא בעולם), ויש רצון גבוה של לקוחות זרים ליכולות שכאלו.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

הפיתוחים שביססו את מעמדה העולמי של ישראל כמעצמה בתחום זכו השבוע לאות כבוד: פרס ביטחון ישראל הוענק לפרויקט לווייני התצפית "אופק", "סדרת 'אופק' כוללת מערכות לווייני צילום פורצת דרך, הן מבחינת ביצועים והן מבחינת משקל", נכתב בנימוקים. "הלוויינים משרתים את מערכת הביטחון 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה ומספקים בזמן אמת מודיעין איכותי ומהימן".

פרויקט "אופק" משותף למפא"ת שבמשרד הביטחון, לאגף המודיעין בצה"ל, לתעשייה האווירית ולחברת 'אלביט מערכות'. הלוויינים פותחו בהובלת משרד הביטחון באמצעות מנהלת החלל במפא"ת תוכננו, יוצרו ו"מובצעו" (הפכו למבצעיים) על ידי מפעל "מבת חלל" של התעשייה האווירית - כקבלן ראשי. בלוויינים מותקנת מצלמה פרי פיתוח וייצור של חברת "אלביט מערכות", בעוד חיל המודיעין מפעיל את הלוויינים באמצעות תחנה קרקעית מתקדמת, יחידה מסוגה בעולם, שפיתח בשיתוף עם התעשייה האווירית. 

מפעל מבת חלל בתעשייה האווירית (צילום: התעשייה האווירית)
מפעל "מבת חלל" של התעשייה האווירית | צילום: התעשייה האווירית

וגם ההתפתחויות האחרונות שמטרידות את העולם מדגימות עד כמה הלוויינים חשובים. "ראינו במלחמה באוקראינה, שיש צורך באחיזת שטח מודיעינית גבוהה שמייצרת את תמונת הכוחות, המטרות והלחימה עבור מקבלי ההחלטות", מסביר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי בשיחה עם N12. "לווייני תצפית ומכ"מ הם אלה שעושים את ההבדל בניטור הקרקע. היכולת לבנות תמונה למעשה בזמן אמת ולבצע עיבוד תמונה בעידן ה-BIG DATA מאפשר ספיקת שטח גדולה מאוד ומעבר על אלפי תמונות בסריקה מהירה. באמצעות אלגוריתם שמנתח את הפיקסלים משלל האיכויות – האופטיות, המכ"מ וחיישנים נוספים – הוא מביא תובנות למקבל ההחלטות".

"ראינו במלחמה באוקראינה, שיש צורך באחיזת שטח מודיעינית גבוהה שמייצרת את תמונת הכוחות, המטרות והלחימה עבור מקבלי ההחלטות"

מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי
בועז לוי, מנכ"ל תעשייה אווירית (צילום: משרד הביטחון)
היכולת לבנות תמונה בזמן אמת, בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית | צילום: משרד הביטחון

לדבריו, זוהי רק ההתחלה: "העולם ישלב בעתיד לוויינים גדולים וקטנים, ננו-לוויינים, במשקל קילוגרמים בודדים כל אחד, שיכולים לשאת מתעדים קטנים. התמונה שהם יעבירו תשתלב באינטגרציה עם הגדולים וכך נייצר תמונה משלימה של השטח שבו רוצים לאסוף מודיעין: הם יאפשרו אחיזת שטח לאורך זמן מגובה רב וללא בעיות של מזג אוויר או לילה".

איתור משגרים במרחב האורבני

הזינוק של ישראל לצמרת התחיל כבר בעקבות השלום עם מצרים. כדי שהמדינה לא תצטרך להפר את ההסכמים הללו על ידי חדירה של מטוסים לתחום האווירי של מצרים, בישראל חיפשו שיטות להביא מידע מעומק האויב במעגל השני והשלישי. אחד מהאמצעים שחשבו עליו הוא השימוש בלוויינים - וכך נולד פרויקט "אופק".

"אופק 1", הלוויין הישראלי הראשון, שוגר בשנת 1988. מאז, ועם כל שיגור נוסף, נעשו קפיצות טכנולוגיות משמעותיות וחל שיפור ניכר בכמות תוצרי המודיעין ואיכויותיהם. סדרת לווייני "אופק" מהווה מאז ועד היום הוכחה לרמת היכולות האנושיות והטכנולוגיות הגבוהות בתוכנית החלל הישראלית.

ובאילו יכולות מדבר? למשל האפשרות לאתר משגר במרחב אורבני. ברגע שפעם אחת הוגדר למערכת מה לחפש ומהם הפרטים והנתונים - היא תדע בתוך זמן קצר ביותר לאתר אותם במרחב המצולם ומיד להצביע עליהם. את הנתון הזה מעבירים למערכת תוקפת ואפשר מיד לסגור מעגל על המטרה ולהשמיד אותה.

אתרים בסוריה, צילומי לווין אופק 5 (צילום: משרד הביטחון)
אתרים בסוריה, צילומי לווין אופק 5 | צילום: משרד הביטחון

כשמדברים על העתיד הקרוב, הצפי הוא ל"להקות" של לוויינים – מספר לוויינים קטנים, ננו לוויינים, חלקם אופטיים, עם יכולות מכ"מ, לוחמה אלקטרונית, יכולת ניטור של אותות אלקטרוניים ועוד. אותם ננו לוויינים יעבירו את המידע למערכת אחת שתנתח ותייצר תובנות: "זו מהפכת מידע של ממש", מציין לוי. 

עולם הלוויינים מתפרש בשנים האחרונות לתחומים נוספים ולשימושים מגוונים – גם בתחומים האזרחיים: תצלומי לוויין מסייעים בניטור שטחים חקלאיים, איתור מזיקים, בדיקת איכות ההשקיה וקביעה מתי השדות מבשילים ומוכנים לקטיף. יש לכך משמעויות כלכליות עצומות, במיוחד בימים אלה אל מול שינויי האקלים הגלובליים.

"אחד ביום": משבר המזון העולמי

היכולת לשלוט במידע ברמה הזו משפיעה על ניהול הסחורות בעולם. מדינות רבות קונות לוויינים ומבצעות בהם שימוש צבאי ואזרחי כאחד: הטכנולוגיה היום מאפשרת לחבר את כל מקורות המידע והסנסורים למערכת אחת ולייצר תמונת מצב לאומית עבור המדינה.

קטר טכנולוגי

לאור פריחת תחום החלל והביקוש לתוצרת כחול-לבן, התחרות בין התעשיות הביטחוניות בישראל מתגברת. היכולת לפעול בחלל נתפסת כקטר טכנולוגי. אומנם התעשייה האווירית היא מוקד הידע ובה נבנה מרכז החלל של מדינת ישראל שהושקעו בו משאבים רבים וידע, אבל בתחום הלוויינים הקטנים יש עוד חברות שקוראות עליה תיגר, כמו חברת רפאל ואימג'סאט שמפתחות ננו-לוויינים גם כן. במשרד הביטחון מאפשרים זאת ולא חושבים שמדובר בכפילות מיותרת. התעשייה האווירית גם מפתחת את משגר הלוויינים "שביט", שמאפשר לישראל שיגור לפי צורך וללא תלות בגורם חיצוני. על פי פרסומים זרים, משגר "שביט" הוא גם הבסיס לטילי "יריחו" נושאי ראשי קרב גרעיניים שבידי ישראל.

שיגור החללית "בראשית" לירח אומנם נגמר בהתרסקות על קרקע הירח, אבל השותפות עם חברת ספייס איי.אל אפשרה לתעשייה האווירית להיכנס לתחום חדש - החלל האזרחי וחקר החלל, וכך היא יכולה להיות שותפה בפרויקטים בין-לאומיים למחקר ולהקמת תחנות על הירח שמהן ניתן לפעול. לישראל חשוב שתהיה יכולת כזו, שתאפשר לה שיתופי פעולה במיזמים עתידיים.

תחום נוסף שישראל משקיעה בו ומפתחת לוויינים עבורו הוא לווייני תקשורת: הם מיוצרים בישראל אך משוגרים ממתקני שיגור ברחבי העולם. המשגרים הישראלים יכולים לשאת לוויינים במשקל של 300 ק"ג, בעוד לווייני תקשורת שוקלים בין 5 ל-6 טונות. בישראל עוד זוכרים היטב את התקרית שבה התפוצץ לוויין התקשורת "עמוס 6" על כן השיגור בקייפ קנוורל שבפלורידה. הלוויין, שהיה אמור להיות משוגר על גבי משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX, התפוצץ יומיים לפני שיגורו המתוכנן לחלל. עלות הנזק אז הייתה 200 מיליון דולר.

מסקנות ההתפוצצות בשיגור

בעקבות אותה תאונה, החל פיתוח של סדרת לווייני תקשורת חדשה, "פרויקט דרור", מתוך ההבנה שישראל צריכה יכולת תקשורת עצמאיות. לוויין "דרור" יאפשר לישראל יכולת תקשורת מדינתית וחיבור בין כלל המערכות בישראל – רשתיות בחלל, תקשורת בין כלי טיס, כלי שייט, אמצעי לחימה ואנשים. הוא צפוי להיות משוגר בתוך כשנתיים, ובישראל כבר מחכים לראות את התוצאות.

תחום החלל בישראל, כמו גם בעולם כולו, ביצע בשנים האחרונות קפיצת מדרגה משמעותית מאוד, והוא מהווה מנוע צמיחה לטכנולוגיות חדשות ומתקדמות. ההשקעה האדירה של מדינת ישראל ומשרד הביטחון בתחום החלל מניבה בראש ובראשונה תוצרים ביטחוניים אסטרטגיים, בעיקר בתחומי המודיעין. היא גם מייצרת יכולות ופיתוחים טכנולוגיים לצרכים אזרחיים רבים, שמשפיעים על שגרת יומנו בתחומים שונים.

מנהלת תוכנית החלל במפא"ת מרכזת את תחום החלל הביטחוני של מדינת ישראל. המנהלת אחראית לפיתוח ובניית הלוויינים השונים והמשגרים, שמבטיחים את עצמאותה של ישראל בחלל. הפיתוח הטכנולוגי, שאותו מובילים אנשי מנהלת החלל, מתבצע בתעשיות הביטחוניות הישראליות והוא משלב חדשנות טכנולוגית וסטנדרטי עבודה גבוהים ביותר.

אתרים בסוריה, צילומי לווין אופק 5 (צילום: משרד הביטחון)
אתרים בסוריה, צילומי לווין אופק 5 | צילום: משרד הביטחון

 

מנהלת תוכנית החלל במפא"ת הוקמה בתחילת שנות ה-80׳ כדי לתת מענה לצורך המבצעי בלווייני איסוף מודיעין, ולקדם את מדינת ישראל בתחום החלל. במהלך השנים קידמה מנהלת תוכנית החלל פיתוח תשתיות לאומיות, יכולות מחקר מובילות - ואת הידע והיכולות בתעשיות הישראליות.

ישראל תשקיע 600 מיליון שקל בתוכנית חלל חדשה בחמש השנים הקרובות. התוכנית החדשה של סוכנות החלל כוללת גם הקמת מרכז ידע לאומי מבוסס חלל, שיאפשר הטמעת השימוש בתוצרים מהחלל בפעילות הממשלה ובגופים נוספים, תוך תמיכה בתעשייה ובמחקר. התוכנית מציעה להקים את הלוויין SHALOM - לוויין מסחרי ומדעי - שיהיה פרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית, ומשימותיו עיקריות יהיו ניטור סביבתי, אטמוספירה, יבשה ואוקיינוסים, וחקלאות מדויקת. לפי התוכנית, תוצרי הלוויין יאפשרו פיתוח יישומים שונים על ידי גופים מסחריים, העמקת המחקר בתחום החישה מרחוק.

_OBJ

 

אחרי שנים של מאבקים וחוסר בהירות לגבי עתיד תעשיית החלל בישראל נראה שעכשיו קיים קונצנזוס בדבר נחיצותה של עצמאות מדינתית בחלל. לוויינים הם נכס לאומי משמעותי, לא פחות. למדינה כמו ישראל, כך מאמינים במערכת הביטחון, דרושה יכולת ייצור ושיגור עצמאית של לוויינים לחלל כדי שלא תהיה תלויים בגורמים חיצוניים באספקת מודיעין ותקשורת. המודיעין שמושג באמצעים האלה עשוי להיות קריטי - ולהשפיע על כל תחומי החיים.