הממשלה אישרה היום (ראשון) את הקמת ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט. רוב חברי הממשלה תמכו בהקמת הוועדה, אולם ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע בהצבעה. השרה איילת שקד התנגדה, והשר זאב אלקין הפתיע ולבסוף תמך. השר לפיד: "נחקור את הפרשה עד תום". השאלה כעת היא מי יעמוד בראש הוועדה - ואת ההחלטה תקבל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

פרשת הצוללות, המכונה גם תיק 3000, מעלה חשד להטיית מכרזי רכישת צוללות וכלי שיט מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית. במרכז הפרשה, שנחשפה בסוף שנת 2016, ניצבות שתי עסקאות בין ישראל לבין התאגיד הגרמני. הראשונה לרכישת צוללות בשווי של כ-1.5 מיליארד אירו והשנייה לרכישת ספינות טילים בשווי של כ-430 מיליון אירו.

ראש הממשלה נפתלי בנט נימק את החלטתו להימנע בהצבעה, בטענה שהתנגד גם להקמת ועדות חקירה קודמות – שעסקו בנושאים שלטענתו תוקנו במהלך תקופת כהונתו. "תפיסתי הבסיסית היא שממשלה צריכה למשול, ואם היא לא מושלת לשביעות רצון הציבור - הציבור יחליף אותה בבחירות". מאידך, בנט לא רצה להצביע נגד חבריו לקואליציה ועל כן נמנע.

חקירת תיק 3000 נמשכת (צילום: דובר צהל)
מי יעמוד בראש ועדת החקירה וכמה חברים היא תכלול? | צילום: דובר צהל

בפתח ישיבת הממשלה הדגיש ראש הממשלה כי תהליכי הרכש בממשלתו נקיים משיקולים זרים: "המצפן היחידי של כולנו הוא ביטחון אזרחי ישראל", אמר. עוד הוא הוסיף: "חתמנו לאחר עיכוב חמור של שנים. עלינו להבטיח את רציפות היכולות האסטרטגיוטת של מדינת ישראל".

שר המשפטים גדעון סער יציע לממשלה שהרכב ועדת החקירה יימנה חמישה חברים - למרות שבדרך כלל נהוג למנות שלושה חברים בלבד. ההצעה תובא לאחר שסער התייעץ בנושא עם נשיאת בית המשפט העליון. שר הביטחון בני גנץ תמך בהמלצתו של סער והדגיש כי הוא "מעוניין בהרחבת מספר החברים לאור המומחיות הנדרשת במספר היבטים: בהיבט המשפטי, בהיבט של תהליכי רכש וביטחון ובהיבט של קביעת מדיניות והתנהלות ממשלתית". גם השר זאב אלקין מ"תקווה חדשה" הודיע כי יתמוך.

שרת הפנים איילת שקד התנגדה לוועדת החקירה: "עד שנת 2020 ממשלות ישראל החליטו על הקמתן של 14 וועדות חקירה ממלכתיות, אף אחת מהן לא הייתה על מעשים של שלטון קודם - למעט בעניין ילדי תימן שלצערנו הוועדה קמה שנים רבות אח"כ. תמיד הממשלות הקימו וועדות חקירה על עצמן. לדוגמה, ועדת כהן – ממשלת בגין בדקה את עצמה (סברה ושתילה), ועדת אגרנט – ממשלת גולדה בדקה את עצמה (יום כיפור), וועדת אור – ממשלת ברק בדקה את עצמה (אירועי אוקטובר)".

עוד הוסיפה שקד כי "הממשלה הזו מקימה כבר 2 וועדות חקירה על ממשלות קודמות. ועדת החקירה כאן היא רק על הדרג המדיני. מה קרה פה? הגוורדיה הביטחונית, אלופים במיל', רוצים לבדוק את הדרג המדיני. ועדה כזו יכולה להפר את האיזון בין הדרג המדיני לצבאי. היועמ"ש ופרקליט המדינה קבעו שהדרג המדיני לא היה נגוע בפלילים אז כשנוח מקשיבים להם וכשלא מתאים לא מקשיבים להם?"

שר הביטחון בני גנץ מסר לאחר אישור הקמת הוועדה: "‏הבטחנו וקיימנו - הממשלה אישרה את הצעתי להקמת ועדת החקירה הממלכתית. מדובר בצורך ביטחוני מהמעלה הראשונה, ומסר ברור שאי-אפשר לשחק בביטחון ישראל". 

רגע לפני הדיון בממשלה, שר החוץ יאיר לפיד יצא אל המפגינים בעד הקמת ועדת החקירה וחיזק את ידם. לפני כשבוע התייחס שר החוץ לחשיבות הקמת ועדת החקירה הממלכתית והדגיש: "הבטחנו לציבור הישראלי שלא נוותר על חקירת הפרשה - וקיימנו. פרשת הצוללות וכלי השיט, היא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה בתולדות ישראל ונדרש להפוך כל אבן כדי להגיע לחקר האמת".

"הבטחנו לציבור הישראלי שלא נוותר על חקירת הפרשה - וקיימנו"

שר החוץ, יאיר לפיד

"רכש הצוללות הילך כענן כבד מעל מערכת הביטחון וממשלות ישראל", מסרה שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי לקראת ההצבעה בממשלה והבהירה כי תצביע בעדה. "רק ועדת חקירה ממלכתית תשפוך אור על החלטות שהתקבלו בעבר ועל כל רכש בעתיד".

"אישרנו בממשלה ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות", אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. "פרשת הצוללות היא פרשת שחיתות חמורה שחייבת להיחקר ברמה המעמיקה ביותר. היום התחלנו את התיקון שיוציא את האמת לאור".