יותר מחמש שנים לאחר פרוץ פרשת הצוללות וכלי השיט, הממשלה אישרה היום (ראשון) את הקמת ועדת החקירה הממלכתית שתבחן את הליכי הרכש. בראש הוועדה ת/יעמוד שופט/ת לשעבר בבית המשפט העליון או המחוזי, והיא תוכל לזמן עדים ולהוציא צווי חיפוש. יחד עם זאת, ישנן גם מגבלות, בעיקר בשל ההליך הפלילי המתנהל במקביל.

ככל ועדת חקירה ממלכתית, החלטת הממשלה תועבר לנשיאת ביהמ"ש העליון והיא תמנה חמישה חברים לוועדה - שופט בדימוס ושני חברים נוספים. מלבד היו"ר, יתר החברים אינם חייבים להיות משפטנים בהכרח, וסביר להניח שהם יהיו בעלי ניסיון רלוונטי, כמו למשל מפקד חיל הים לשעבר.

פרשת הצוללות - החלטת הפרקליטות (עיבוד: פלאש 90, פלאש/90 )
פעילות הנאשמים לא תיבדק | עיבוד: פלאש 90, פלאש/90

בהתאם להחלטת הממשלה, הוועדה תבחן מספר תהליכים הקשורים לרכש כלי שיט בין השנים 2009 ו-2016. בפרט, הממשלה הגדירה חמש סוגיות הטעונות בירור: "רכש ספינות המגן סער 6, רכש צוללות AIP, רכש ספינות נגד צוללות, הפרטת מספנות חיל הים וההסכמה למכר צוללות לצד ג' (מצרים - י"א)".

עוד הוגדר כי הוועדה תבחן את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות של הדרג המדיני, ותקבע ממצאים והמלצות הנוגעים לדרג המדיני. עם זאת, הוועדה לא תחקור את התנהלות הנאשמים בהליך הפלילי המתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בנוסף, ייערך תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה בכל מה שעלול להשפיע על ההליך הפלילי.

וכך נומקה ההחלטה על הגדלת מספר החברים בוועדה מ-3 ל-5, החלטה שהתקבלה היום: "שר הביטחון מעוניין בהרחבת מספר החברים לאור המומחיות הנדרשת במספר היבטים - בהיבט המשפטי, בהיבט של תהליכי רכש וביטחון, ובהיבט של קביעת מדיניות והתנהלות ממשלתית".

ההבדל העיקרי מוועדות אחרות - הדיונים חסויים

בשונה מוועדות חקירה ממלכתיות אחרות, הדיונים יהיו חסויים, למעט דיונים שאינם כוללים מידע ביטחוני מסווג. לכן, ייתכן שחלק משמעותי מהדברים שייחשפו בדיוני הוועדה כלל לא יגיעו לידיעת הציבור.

באופן כללי, לוועדות חקירה ממלכתיות יש אפשרות לחייב עדים להגיע ולדרוש מידע ומסמכים. הדבר מאפשר להן לבצע בדיקה מקיפה במטרה להגיע לחקר האמת.

לאורך השנים, ועדות חקירה ממלכתיות פרסמו לא פעם מסקנות חריפות, לעיתים כולל המלצות אישיות הנוגעות לבעלי תפקידים בכירים. במקרה הנוכחי, רוב הבכירים הנוגעים בדבר כבר אינם מכהנים, אך הוועדה עשויה לבקר אותם - זאת בנוסף להמלצות מערכתיות שמטרתן לשפר את הליכי הרכש.

צוללת של חיל הים (צילום: דובר צה"ל)
צוללות של חיל הים, ארכיון | צילום: דובר צה"ל

בממשלה הקודמת הקים שר הביטחון בני גנץ ועדת בדיקה בנושא (לא ועדת חקירה ממלכתית), אך חבריה התפטרו בשל ההגבלות שהוטלו עליה. הם כתבו מכתב לגנץ ובו טענו כי "אין כל אפשרות ממשית לבצע בדיקה אפקטיבית ואמינה".

הבוקר, בריאיון לאפי טריגר בגלי צה"ל, הביע השופט בדימוס סטרשנוב שמונה לעמוד בראש הוועדה, תקווה שהפעם המצב יהיה שונה. "מניח שוועדת החקירה הממלכתית לא תהיה 'קצוצת כנפיים' כפי שרצו שוועדת הבדיקה תהיה, ושיהיה לה מנדט רחב הרבה יותר - כולל בנוגע למכירת הצוללות למצרים", אמר השופט בדימוס סטרשנוב.

הוויכוח הסוער בממשלה

ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע בהצבעה והשרה איילת שקד התנגדה - ויתר השרים תמכו. בנט הסביר את עמדתו: "מה שחשוב הוא שהנושא לא ישמש לניגוח פוליטי וחלילה להגברת המחלוקות והשנאה, התהליכים היום הם תהליכים נקיים. אני מקבל את עמדות שותפיי על החשיבות לבאר את הנגע".

השר זאב אלקין, שבעבר התנגד למתקופת על התנהלות הממשלה בפרשה, אמר: "אני אפתיע אתכם אבל אני מתכוון לתמוך בהצעה". במהלך הדיון על פרשת הצוללות טענה השרה תמר זנדברג ש"צריך גם להקים ועדת חקירה בנושא המשטרה והמעקב אחרי האזרחים". 

שר הביטחון בני גנץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
בני גנץ החל בתהליך עוד בממשלה הקודמת | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

בעוד לפיד הבהיר כמה חשוב "להפוך כל אבן" בפרשה, השרה איילת שקד תקפה: "ועדה כזו יכולה להפר את האיזון בין הדרג המדיני לצבאי. מה ועדת חקירה כזו תעשה? ועדות כאלה קובעות פרוצדורות וקובעות הלכות שבסופן יצמצמו את מרחב הפעולה של הדרג המדיני. לוועדות כאלה יש אפקט מצנן מאד על מקבלי ההחלטות". 

עוד טענה שקד: "היועמ"ש ופרקליט המדינה קבעו שהדרג המדיני לא היה נגוע בפלילים אז כשנוח מקשיבים להם וכשלא מתאים לא מקשיבים להם?"

בליכוד מיהרו לתקוף את ההחלטה: "הדבר הראשון שהוועדה צריכה לבדוק זה איך כל מי שהתנגדו כל השנים לקניית שלוש צוללות נוספות - פתאום מאשרים את הרכישה, ובתוספת של מיליארדי ש״ח על חשבון הציבור, שהיו נחסכים לו הצוללות היו נרכשות בזמן. רכש הצוללות חיוני לשמירה על ביטחון ישראל, וזאת שערוריה שהוא התעכב עד עכשיו בגלל פוליטיקאים כושלים שפגעו בביטחון המדינה כדי לשרת טענות סרק פוליטיות".