שכר חיילי החובה יעלה מתחילת השנה: שר האוצר, אביגדור ליברמן, ושר הביטחון, בני גנץ, סיכמו היום (שלישי) על העלאת דמי הקיום של החיילים ב-50% החל משנת 2022. השרים סיכמו כי השכר יעלה החל מינואר הקרוב (משכורת פברואר) זאת בתיאום עם הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ועל בסיס עבודות מטה שנעשו בנושא בשבועות האחרונים. לפני כחודש, פרסמנו לראשונה במהדורה המרכזית ששכר החיילים צפוי לעלות - זאת לאחר הביקורת לפיה העלאת שכר החיילים לא נכנסה לתקציב המדינה החדש. 

במסגרת ההחלטה, בעלות של כ-900 מיליון שקלים שתמומן הן מתקציב הביטחון והן מתקציב נוסף שיובא על ידי משרד האוצר, יועלו דמי הקיום של כלל הלוחמים לכ-2,463 שקלים ובהמשך לכך, דמי הקיום של לוחמי החוד יועלו בשנה השלישית לכ-3,048 שקלים. דמי הקיום של תומכי הלחימה יועלו לכ-1,793 שקלים ודמי הקיום של החיילים העורפיים יועלו לכ-1,235 שקלים.

"אנחנו מביאים היום החלטה שעושה צדק עם אלו שמשרתים ושיש לה השלכות משמעותיות על בניין הכוח בצה"ל והמשך קיומו כצבא העם", אמר שר הביטחון, בני גנץ. "מדובר בצורך לאומי, שמתחבר לצורך להביא רפורמה רחבה בשירות בצה"ל. לצד התוספת בתקציב, נמשיך לדאוג לכל החיילים, נרחיב את מעגל המתגייסים ונחזק את החיילים מהאוכלוסיות המיוחדות שזקוקים לסיוע נוסף. אני מבקש להודות לשר האוצר, אביגדור ליברמן, שהדאגה שלו לביטחון ישראל ולחיילי צה"ל הביאה לקידום ההחלטה החשובה הזו ולרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי שהוביל ודחף את קידום הנושא מתוך דאגה לרווחתם של חיילי צה"ל ומפקדיו". 

 
שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר: "הבטחתי לעלות את דמי הקיום של חיילי הסדיר וקיימתי, זאת כאות הערכה והוקרה לשירותם בצה"ל ועל כך שהם מהווים עמוד תווך בביטחונה ובחוסנה של מדינת ישראל ואזרחיה. החלטה זו מביאה לידי ביטוי את האחריות והחובה שלנו כהנהגה כלפי אלו שתורמים למדינה ומבטאת מדיניות של שינוי סדרי עדיפויות שהממשלה הזו מובילה, ובכך מצטרפת לשורה של צעדים שנכנסו לתוקף עם העברת התקציב האחרון, לרבות תכנית 'ממדים ללימודים', 'מיגון הצפון' והסדרת תכנית 'נפש אחת'. אני מודה לשר הביטחון, בני גנץ, על שיתוף הפעולה בקבלת ההחלטה החשובה הזו. חיילי וחיילות צה"ל, מדינת ישראל בכלל ואני בפרט נמשיך לדאוג לכם ולרווחתכם".


הרמטכ״ל, רא"ל אביב כוכבי, אמר: "צבא העם הוא הערובה לביטחון המדינה ועלינו להוקיר את החיילים והמשרתים בו. חיילי צה״ל הם מקור עוצמתו של צה״ל - כל חייל הוא נכס יקר שקיבלנו למשמרת והדאגה למשרתים היא עבורנו ציווי. ההחלטה על העלאת דמי הקיום לחיילים היא חלק משמעותי מתכנית רחבה לטיפול בחיילי החובה מיום גיוסם, עד ליום שחרורם ומעבר לכך". 

"התוכנית כוללת, בין היתר, הגדלת המעטפת הכלכלית התומכת את תנאי השירות והמחיה של החיילים הבודדים ואלו הנזקקים לסיוע כלכלי. כמו כן, הגדלה ותקצוב של תכנית ׳ממדים ללימודים׳ המכפילים את היקף הזכאים למלגה. תרומתם של חיילי צה״ל ראויה להערכה רבה, והעלאת דמי הקיום היא ביטוי נוסף לכך. נמשיך לפעול על מנת להבטיח תנאי שירות הולמים ותגמול ראוי עבור חיילי צה״ל ומשרתיו. אני מודה לשר הביטחון ושר האוצר על החלטתם ועל עשייתם למען רווחתם של חיילי צה״ל". 

צה"ל, חיילים, לוחמים, לוחם, גבול לבנון (צילום: באסל עווידאת, פלאש/90 )
"החלטה שעושה צדק עם המשרתים" | צילום: באסל עווידאת, פלאש/90

ראש הממשלה, נפתלי בנט, בירך על ההחלטה להעלות את שכר החיילים: "ממשלת ישראל מעלה את שכר החיילים ב-50% החל מינואר הקרוב. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות למען החיילים ששומרים עלינו. אוהבים אתכם, חיילי צה״ל!"

גורם ביטחוני בכיר התייחס להחלטה החשובה: "אנחנו מבשרים על החלטה משמעותית וחשובה, לאחר חשיבה על התקציבים בה התלבטנו היכן נכון להשקיע את הכסף. אנחנו מודים למשרד הביטחון על השותפות. אין לזה קשר לפנסיות או לשכר משרתי הקבע".

"יש הרבה קולות מהציבור בזמן האחרון שהצבא הוא לא צבא עם", הוסיף הבכיר, "מודל צבא העם הוא זה שמאפשר לנו לעמוד בייעוד שלנו והוא זה שמקנה לנו את היתרון האיכותי כדי לעמוד ביעוד. האנשים בצבא הם מקור העוצמה. השירות בצבא חייב להישמר כגולת הכותרת. המדינה והצבא צריכים להוקיר את הצעירים והצעירות שמתגייסים לשירות צבאי ובמיוחד לשירות קרבי. השירות הוא שירות חובה ולכן הסמנטיקה חשובה, אנחנו מדברים על דמי קיום ולא על שכר החיילים - הטיפול בחיילי החובה לא הפסיק אף פעם".

העלאת שכר החיילים מגיעה על רקע הגדלת הפנסיות למשרתי הקבע, שאושרה כבר באוגוסט בממשלה, על אף הביקורת הציבורית והמשפטית העזה. הממשלה מבקשת להפוך את "הגדלות הרמטכ"ל", שבג"ץ רמז שאינן חוקיות כלל, לקבועות. תיקון חקיקה זה יאפשר לרמטכ"ל להעניק תוספות של עד 11% לפנסיות של גמלאי צה"ל, בשווי 5.5 שנות עבודה, מה שצפוי לעלות לקופת המדינה בין מיליארד ל-1.25 מיליארד שקל בשנה. התיקון לחוק עדיין לא הובא לוועדת השרים לענייני חקיקה והוא עוד יצטרך לעבור את אישור הכנסת.