שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ אימצו את עמדת הצבא לפיה שירות החובה בצה"ל לא יקוצץ מתחת ל-32 חודשים. ההחלטה כעת תעבור לדיון והצבעה בממשלה.

לפי המודל שגובש בשנת 2015 השירות הצבאי הלך והתקצר, אך במערכת הביטחון התנגדו לכך. הסיבה שצה"ל לא תומך בקיצור חודשי השירות תלויה בכך שמסלול ההכשרה של החיילים הוא ארוך ויסודי, וכאשר חייל משתחרר כל כך מהר מהשירות הצבא לא מספיק נהנה מהיכולות שהוא צבר.

מכיוון שלדבר יש גם משמעויות כלכליות, גם שר האוצר היה צריך להיות מעורב בהחלטה. כאמור, קיים תיאום בינו לבין שר הביטחון ושניהם הסכימו על הנושא.

בני גנץ ואביגדור ליברמן (צילום: תומר ניוברג, פלאש 90)
גנץ וליברמן: הגיעו להסכמות | צילום: תומר ניוברג, פלאש 90

ההחלטה התקבלה גם כחלק מתוך מערכת רחבה של רפורמת השירות ששר הביטחון גנץ עומל בגיבושה. מטרת הרפורמה היא להביא לגיוס יותר חיילים לשירות הצבא ואז אפשר יהיה אולי לקצץ במשך השירות.

מאז שנכנס לתוקפו קיצור משך השירות ביולי בשנה שעברה, בלשכות הגיוס הודיעו למתגייסים החדשים: "בהתאם לחוק, משך שירות החובה לגברים שמתגייסים החל מהיום מקוצר מ-32 חודשים ל-30. נבקש להביא לידיעתך כי קיימת אפשרות שלאחר גיוסך החוק יתוקן, כך שאם משך שירות החובה ישתנה, החוק החדש יוחל עליך".

אם החלטת שר האוצר ושר הביטחון תאושר על ידי הממשלה, החיילים שהתגייסו בשנה האחרונה בידיעה שהם משרתים 30 חודשים - יגלו כעת כי הם ישרתו 32 חודשים.

לשכת הגיוס, ארכיון (צילום: עזרי עמרם, חדשות 2)
לשכת הגיוס תל השומר | צילום: עזרי עמרם, חדשות 2

מי שהוביל בזמנו את קיצור השירות הוא משרד האוצר, שהתבסס על ההבנה שככל שהשירות קצר יותר - כך הצעירים מגיעים לשוק העבודה מהר יותר, מייצרים ערך ומשלמים מיסים. כלומר, מבחינת אנשי האוצר תרומתם של האזרחים המועסקים במשק עולה על תרומתם של החיילים.

צה"ל ומשרד הביטחון נכשלו עד כה בניסיונות לבטל את קיצור השירות שנקבע בחוק. צה"ל הזהיר שהגיע לקו האדום התחתון מבחינת היבט התפוקה שהוא יכול להרוויח מהמשרתים. זאת משום שלוקח זמן להכשיר את החיילים - במיוחד בתפקידים הקרביים, בתפקידי תומכי הלחימה ובתפקידים הטכנולוגיים. צה"ל מעוניין בתקופת זמן מספקת שבה יוכל ליהנות מהכישורים הללו.