שעת לילה מאוחרת, הים גבוה ומתחת לפני המים זרמים חזקים. כמה לוחמים עושים את דרכם לכיוון אוניית הענק האירנית שעוגנת בלב ים מול חופי תימן. עכשיו הכול מונח על כתפיהם. על הסיפון ניצבים שומרים חמושים, אבל כנראה שגם הם לא האמינו שמישהו יגיע עד לשם. לפתע פיצוץ אדיר מחריד את הים השקט. דופן הספינה נקרע מעוצמת הפיצוץ, ומים מתחילים לחדור ולהשבית אותה. האונייה נפגעת, אך לא טובעת – בדיוק כפי שתכנן מישהו אלפי מיילים משם. הנזק מספיק גדול כדי לעצור כל פעילות שתכננו האירנים להמשיך ולבצע מהספינה שלהם.

הספינה, שנפגעה בחודש אפריל, הוסוותה כספינת משא ושימשה את משמרות המהפכה כבסיס קדמי לאיסוף מודיעין, יצירת קשר עם כלי שיט, ואיסוף וחלוקה של נשק עבור גרורותיה של אירן באזור. תמונות של הספינה ועל סיפונה כלי שיט מהירים של משמרות המהפכה ומקלעים כבדים פורסמו בעבר ברשתות החברתיות.

הספינה האירנית סאביז שהותקפה בים האדום‎
הספינה האירנית סאביז שהותקפה בים האדום‎

הספינה תועדה כשהיא חוברת לספינות אחרות המשמשות את מאמץ הברחת הנפט האירני, בהן הספינה "שהאר קורד" שהותקפה בים התיכון בחודש מרץ. חברת המודיעין האזרחית ISI דיווחה בעבר כי הספינה עגנה במשך שנתיים בים האדום וחברה לספינות אירניות, בהן הספינה "סביטי" שהותקפה בשנה שעברה בים האדום.

לנווט, להתגנב ולפוצץ

פעולה חשאית של חבלה ימית היא קשה ומורכבת. צריך לנווט זמן ממושך, להתגנב לאונייה מבלי להתגלות ולפגוע בנקודה בדופן האונייה שבה ייגרם הנזק המדויק מבלי להביא לטביעתה ומבלי שמיכל הדלק שלה שנמצא בסמוך ייפגע, יתפוצץ ויגרום לזיהום בים.

מי שמכיר את סוג המבצעים האלה מספר כי "בידיים של הלוחם הזה ההבדל בין ביצוע מושלם לקטסטרופה. האירנים עגנו בדרום הים האדום, רחוק מכל חוף, רחוק יותר מהמרחק בין תל-אביב לטהרן. אולי היו שאננים ולא חשבו שמישהו יגיע עד לשם".

הספינה האירנית סאביז שהותקפה בים האדום‎
הספינה האירנית סאביז שהותקפה בים האדום‎. תועדה כשהיא חוברת לספינות אחרות במאמץ להברחת נפט

האם זו הסיבה שרק לאחרונה העניק הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ציון לשבח לשייטת 13 ולארבעה מלוחמיה, וגם אותות הוקרה על המערכה הימית לשייטת הצוללות ושייטת ספינות הטילים? הציון לשבח הוענק לשייטת 13 כאות הוקרה על שורת פעולות מבצעיות פורצות דרך שבהן הפגינו לוחמיה עוז, יצירתיות וחדשנות. תעודות ההוקרה הוענקו ליחידות זרוע הים על הובלת מבצעים מורכבים ומשמעותיים שנועדו לשמר את עליונותה של מדינת ישראל במרחב הימי.

"הפעולות בוצעו כחלק ממערכה שהזרוע מובילה בשנה האחרונות ותרמו לפעילות צה"ל במערכה שבין המלחמות", כתב הרמטכ"ל. "הזדמנויות הן לא דבר שפוגש אותך, אי אפשר לקטוף אותן בהישג יד. החיל ויחידותיו יצרו את ההזדמנויות האלה במבצע. כדי ליצור הזדמנויות צריך מקצוענות, אומץ וגמישות. צריך ליזום ולהגיב, לצאת למבצע מאפס ולממש אותו בלוח זמנים קצר מאוד. את כל זה עשיתם בצורה טובה הראויה להערכה".

מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט, ציין: "האירוע שאנחנו מציינים הוא אירוע משמעותי שבו אנו מסכמים מגוון מבצעים עצום שאנחנו מנהלים בזירה הצפונית, הדרומית ומול הקומנדו הימי בעזה. לכל מבצע כאן ישנה רמת מורכבות גדולה ביותר ובכל מבצע כזה הצלחנו לצבור נכסים ששירתו אותנו במבצע שאחריו, כאשר אנחנו מייצרים רציפות של פעילות מעל ומתחת למים".

"לא נחכה שיירו עלינו טילים מהחוף"

על פי פרסומים זרים, יותר מ-12 מיכליות נפט אירניות נפגעו בשנה האחרונה בפיצוצים מסתוריים או כתוצאה מתקלות שלא אפשרו את המשך הפלגתן. המהלך הביא את האירנים לחפש אוניות ישראליות או בבעלות ישראלית המשייטות במפרץ הפרסי ולפגוע בהן בניסיון לייצר משוואה שתעצור את מה שייחסו לישראל.

המבצעים החשאיים בים מול אירן (צילום: הטלוויזיה האירנית)
תיעוד מהתקשורת האירנית של תקיפת הספינה | צילום: הטלוויזיה האירנית

"באיחור של שמונה שנים הפקנו את לקחי מלחמת לבנון השנייה והפגיעה באח"י חנית", אומרים בחיל הים. "המסקנה החשובה ביותר היא לקיחת גורלך בידיך. לא נחכה שיירו עלינו טילים מן החוף וננסה להתגונן, אלא נפעל בעומק היבשה – לחפש את האויב איפה שהוא מסתתר ולתקוף אותו שם, עוד לפני שבכלל ירד אל המים. לשם אנחנו בונים את הכוח של חיל הים. זה שינוי גישה, מעבר לגישה התקפית".

לפני כחודש, במבצע "שומר החומות", ביצע חיל הים עשרות תקיפות מתוחכמות עם חימוש מדויק בעומק רצועת עזה. "טיפלנו באנשי הכוח הימי של חמאס עוד בבתים שלהם, בדירות המסתור, בחמ"לים ובמחסני הציוד המיוחד", אומרים בחיל הים. "הם לא חצו את קו המים בכלל ולא הצליחו להגיע לים כשנפגעו. הם תכננו לבצע פשיטות ימיות ושליחת כלי שיט מתאבדים, אך לא הצליחו".

קליטת ספינות המגן החדשות מדגם סער 6 הוא חלק מהשינוי הגדול שמתבצע בחיל הים. "הבנו שצריך ספינת מלחמה שעושה הגנה והתקפה בו-זמנית ויכולה להכיל את כל מערכות הנשק, הלוחמה האלקטרונית, המכ"ם ובניית התמונה המודיעינית והמבצעית שתייצר הכרעה ימית – גם במקומות רחוקים מאוד שאליהם היא מפליגה", מסבירים בחיל הים.

המכ"ם העוצמתי, לב הספינה, מספק תמונה מרחבית של 360 מעלות וטווח גילוי של מאות ק"מ. "הגישה הזו נבנתה תוך כדי תנועה, במהלך תכנון הספינות בגרמניה. הייצור היה כבר לאור השינויים שהכנסנו במערכות ולכן הספינה גדלה מ-1,300 טון ל-2,000. זו ספינה שמפליגה 4,000 מיילים ימיים בלי לתדלק. ברגע שהיא מפעילה מכ"ם היא 'סוגרת' שטח של מאות ק"מ ומאתרת כל כלי שיט במרחב. ספינה אחת יכולה לבנות תמונת מצב מבצעית אווירית וימית של מרבית הים האדום, זו עליונות ימית ממש".

המבצעים החשאיים בים מול אירן (צילום: הטלוויזיה האירנית)
התקשורת האירנית הפיצה תיעוד: כך נראתה תקיפת הספינה | צילום: הטלוויזיה האירנית

הספינה, שנבנתה סביב מערכות נשק מתוצרת ישראל, מאובזרת בכיפת ברזל ימית, במערכות לוחמה אלקטרונית, בטילים תוקפים ובמל"טים מתאבדים. היא פועלת מול כלי שיט ומול מטרות בעומק היבשה, ושותפה באופן מלא לתוכניות המבצעיות של התמרון הצבאי היבשתי בכל הגזרות. מערכות הגילוי שלה מתחברות למערכות ההגנה האווירית על היבשה, כך שהיא משלימה את תמונת האיומים ויכולה להגן באמצעות מערכת כיפת ברזל מהים על היבשה. ייעודה המרכזי של הספינה - הגנה על קו החוף, על מתקנים אסטרטגיים ועל הנמלים.

מחצית ממבצעי המב"ם – בביצוע חיל הים

בבסיס חיל הים בחיפה עליתי על הספינה השנייה, מתוך ארבע, שהגיעה לישראל. מפקד חיל הים כינס את צוות הספינה, 80 לוחמים ולוחמות, אחרי כמעט שבועיים בים והפלגה ארוכה מהמספנה בגרמניה. הוא ביקש את הקשב שלהם לכמה דקות לפני הירידה לחוף והדגיש בפניהם שהם עושים היום היסטוריה.

כיפת ברזל, בגרסה הימית (צילום: דובר צה"ל)
טיל כיפת ברזל משוגר מספינה ומיירט רקטה בלב ים | צילום: דובר צה"ל

על סיפונה של סער 6 מסוק ימי מדגם "בלק-הוק" שמסייע בלחימה בים ובאיתור כלי שיט וצוללות. בחיל הים מתכננים ש-25% מהלוחמים על הסיפון יהיו לוחמות. לשם כך תוכננה הספינה עם מדורי מגורים ומקלחות לנשים, ונבנתה סביבה מאפשרת ומשלבת ללוחמות. כיום יש כבר קצינות בוגרות קורס חובלים ומספרן צפוי לעלות בהמשך.

יש כאן שינוי תפיסה מבצעית. כלי שיט ורסטילי שמבצע משימות הגנה והתקפה עם שהייה ארוכה מאוד בים – ולא רק מגן על אסדות הגז. כשהוא לא מגן עליהן, הוא עוסק במב"ם - המערכה בין המלחמות נגד התעצמות יריבות ישראל במזרח התיכון.

חיל הים (צילום: דובר צה"ל)
בחיל הים שינו גישה מול האיום | צילום: דובר צה"ל

חיל הים שותף מלא למערכה החשאית הזו יחד עם המוסד, שב"כ, חיל האוויר ואמ"ן, ובמסגרתה הוקמו צוותים משותפים שאוספים מודיעין והופכים אותו למבצעים במרחק אלפי מיילים מחופי ישראל. כך הפכו שייטות חיל הים – ספינות הטילים, הצוללות והקומנדו הימי – לזרוע הצבאית שעובדת הכי רחוק מגבולות המדינה. פועלים מעל ומתחת למים. היכולת לשהות באזור מסוים ימים רבים מאוד מייצרת רציפות ופותחת הזדמנויות מבצעיות שלא היו קיימות עד כה. 50% ממבצעי המב"ם בשנה החולפת היו בביצוע חיל הים ומדובר בעשרות רבות מאוד.

בחיל הים מסבירים שהים בין מצרי הורמוז לסוריה וללבנון, היכן שאירן פועלת להעביר נשק ונפט, הוא מרחב בשליטה ישראלית. בתחילה פעלו בים התיכון ובהמשך בים האדום נגד מטרות כלכליות. אירן החלה להפעיל צי מיכליות נפט חשאי תחת הסנקציות הכלכליות והאיסור למכור נפט. משמרות המהפכה בנו 123 אוניות שמפליגות תחת דגלי מדינות שונים ללא הפעלת מערכותGPS  שמאפשרות מעקב ובנתיבים חשאיים.

ספינת חיל הים (צילום: דובר צה"ל)
כלי שיט שלא רק מגן על אסדות הגז. ספינה של חיל הים | צילום: דובר צה"ל

חיילים בחיל הים (צילום: דובר צה"ל)
בחיל הים פיתחו יכולת לסכל איומים רחוק מהבית. לוחמים של החיל על ספינה | צילום: דובר צה"ל

האוניות הללו יצאו מדי יום עמוסות נפט לסין, סוריה ולבנון. מיליוני חביות עשו כך את דרכן בימים, כשגופי ביון מערביים עוקבים אחריהן ומנטרים את מסען. כך ניסתה  אירן לתמוך את שותפותיה. פריקת הנפט בסוריה, למשל, אפשרה לדמשק למכור אותו ולהשתמש בכסף למימון הלחימה.

במענה לכך, פיתחו בחיל הים יכולת חדשה לסיכול איומים הרחק מהבית. מספן המודיעין בחיל הים ריכז את העבודה ובנה את התמונה המודיעינית שהפכה במהרה לסדרה ארוכה של מבצעים עלומים. סטי"לים וצוללות שהו אלפי מיילים מישראל במשך שבועות ארוכים ומסיפונם פעלו לוחמי שייטת 13. כך החלו לפגוע במשלוחי נשק ובפעילי טרור אי שם.

לא רק קומנדו

בשבועות האחרונים מתרוצץ מפקד חיל הים מטקס צל"ש אחד למשנהו ומעניק לשייטות החיל ציונים לשבח על המבצעים הרבים בלב ים. זה מספר רק חלק מהסיפור. הקומנדו הימי יושב בקצה של פירמידה מודיעינית, הנדסית ולוגיסטית שמאפשרת לו תשתית מבצעית לביצוע פעולות שלא נראו כמותן שנים רבות מאוד.

חיילים בחיל הים (צילום: דובר צה"ל)
לוחמי חיל הים | צילום: דובר צה"ל

צוללות וסטי"לים מביאות את הלוחמים אל היעד ומלוות אותם לאורך המבצע. על סיפון הסטי"ל מוקם חפ"ק שמנהל את הפעולה וגם בית חולים שדה. אם מישהו ייפגע לא תהיה שום דרך לחלץ אותו ליבשה והרופאים שנמצאים בכוננות על הסיפון יצטרכו לטפל בו ולייצב את מצבו עד שיגיעו לטווח טיסת מסוק מישראל.

גם הברחות נשק נמצאות על הכוונת של חיל הים. זהו ציר שפועל כל הזמן בעוצמה משתנית. האירנים משתכללים ומנסים דרכים חדשות ויצירתיות לאחר שהקודמות נחשפו וסוכלו. זה מצריך מעקב אחר אוניות ומכולות, כמו גם אחר תכולת המטענים ואנשי צוות הספינה, כדי לדעת בדיוק באיזו מכולה נמצאים פרטי האמל"ח. על פי פרסומים זרים, אוניות ומשלוחים כאלה נתפסו, נעצרו והועלו באש בלב ים.

ספינת חיל הים (צילום: דובר צה"ל)
על סיפון הסטי"ל מוקם חפ"ק קדמי שמנהל את הפעולה. ספינה של חיל הים | צילום: דובר צה"ל

במקביל, מצטייד חיל הים בצוללות חדשות מדגם "דקר" שנחשבות למכונת מלחמה מהמתוחכמות בעולם. זהו כלי התקיפה המשוכלל, המורכב והיקר ביותר בצה"ל. הצוללות הן בעלות יכולות השמדה של כלי שיט עוינים, שליטה במבואות נמלים, פעילות ריגול חשאית וסיוע לכוחות לוחמים בקרב.

יתרונותיה המובהקים של הצוללת נעוצים בחשאיותה. באמצעותה ניתן לשהות במרחק רב מגבולות המדינה וללמוד את מהלכי האויב מבלי להתגלות כלל. יתרון ייחודי זה לא קיים באף כלי מלחמה אחר של צה"ל, שכן רציפות הפעילות שמאפשרת צוללת אינה מתאפשרת באמצעות אף כלי לחימה אחר.

הצוללות מצוידות בנשק תת-מימי מתוחכם, כמו טורפדו משוכלל, ובנשק על-מימי, כדוגמת טילים ייחודיים ומערכות גילוי והתגוננות ייחודיות. לפי פרסומים זרים, מחזיקה ישראל בכלים אלו גם יכולת מכה שנייה – גרעינית. בנוסף, הצוללות שותפות באופן מלא לכל פעולות איסוף המודיעין והתקיפה של חיל הים בימים.

המבצעים החשאיים של חיל הים מול אירן (צילום: דובר צה"ל)
ספינות של חיל הים | צילום: דובר צה"ל

ועוד דבר: חיל הים נערך לקליטת ספינות חדשות, מחליפות לספינות הסער 4.5 המכונות "ניריות". ספינות הסער כבר בנות יותר מ-30 ולא ניתן להתקין עליהן את מערכות הנשק המתקדמות שצריך חיל הים לשדה המערכה העתידי – כיפת ברזל ימית, טילים לתקיפה ועוד. בימים אלה מתבצע הליך תכנון ועיצוב לדגם החדש, "רשף" שמו. הספינה, כחול-לבן מתוצרת מספנות ישראל, תשקול 1,000 טון – מחצית ממשקלה של סער 6. תהליך ייצורה יימשך עשור ומספנות ישראל מקיימות שיתוף פעולה בייצור עם חברות אמריקניות כדי שהמימון יהיה מכספי הסיוע של ארה"ב ולא ייפול על התקציב השקלי של חיל הים.

הספינות החדשות מצריכות גם שינויים בכוח האדם, ובשנים הקרובים יגייס החיל עוד לוחמות ולוחמים כדי לייצר את המערכת האנושית שתפעיל את הכלים שלו. כך, מחיל מבודד בים שמעטים הכירו, הופכת זרוע הים לכלי חשוב בארגז הכלים של צה"ל ומדינת ישראל.