"השעה קצת אחרי 22:00, אני בבית עם אשתי והילדים, הטלפון מצלצל, על הקו מחמוד (שם בדוי) - צעיר פלסטיני, מקורב למשפחת פעילי חמאס שגייסתי לפני כמה חודשים. מחמוד מדווח לי בבהלה שמחר מוקדם בבוקר שני מחבלים מתאבדים מתכוונים לבצע שני פיגועי התאבדות, האחד במסעדה בירושלים והשני במסעדה בתל אביב". בצד השני של השיחה היה גיא חן, אז רכז שב"כ, שברגע אחד נכנס למרוץ נגד השעון - לחיים ולמוות.

"שתיקה קצרה, אני מתכסה בזיעה קרה, המחשבות משתוללות לי בראש: האם הוא דובר אמת? הוא מסתיר משהו? האם נצליח לסכל את הפיגועים בתוך שעות בודדות, לעצור את המפגעים ולמנוע שני אסונות כבדים? אני מדמיין את התמונות הקשות ויודע שאם לא נצליח, מחר בבוקר 20 אנשים לפחות עומדים לאבד את חייהם".

"לאחר מבצע מורכב מאוד, מתיש וארוך, הצלחנו לאתר את שני המחבלים, ממש עצרנו אותם רגע לפני היציאה שלהם מהכפר החוצה. דיברתי עם אותו איש שהיה מפקד פעילי החמאס האלו, זה שרצה לשלוח אותם להתאבד ושאלתי אותו: 'לאן התכוונת לשלוח אותם? תן לנו שמות של המקומות. הוא הסתכל עליי ואמר: 'אין שמות למסעדות, תדרכתי אותם להגיע לתל אביב ולירושלים, למצוא את המקומות עם הכי הרבה אנשים - ולהתפוצץ שם'".

מעצר חשוד פלסטיני בידי מסתערבי מג"ב (צילום: דוברות מג"ב)
"איתרנו את המחבלים רגע לפני שיצאו לבצע פיגוע", תמונת ארכיון | צילום: דוברות מג"ב

את הסיפור הזה יכול כיום לחלוק חן, בן 52, נשוי ואב לארבעה - שמעניק הצצה נדירה לעולמו המורכב של רכז השב"כ ולקשר שנרקם בינו לבין מקורותיו החשאיים. הוא שירת כרכז מודיעין באזור רמאללה - שם חלם בערבית, פגש מקרוב את המראות הקשים מהאינתיפאדה השנייה שעד היום טבועים היטב בזיכרונו ובעיקר פעל לילות כימים יחד עם חבריו לארגון כדי לגייס מקורות ולרכוש את האמון של הצד השני מתוך מטרה ברורה - לסכל טרור. את המאורעות החשאיים של אותם ימים, שלרוב גם בני משפחתו שלא הכירו, הוא הופך בימים אלה להרצאה תחת הכותרת "מאויב למשתף פעולה".

שעת צוהריים, קולות התפילה נשמעים ברקע וחן, שפרש לפני כשנתיים לגמלאות מהשב"כ, לאחר 20 שנות שירות - לא יכול שלא להפנות את תשומת ליבי לתמונה הזו. שני ערביי ישראל עוצרים בשולי הדרך ופורסים שטיח לתפילת הצוהריים, שכוללת ארבע רכעות (תנועות). כנראה שאם בן אדם אחר היה נקלע לסיטואציה הזו, הוא היה ממשיך כרגיל כאילו לא ראה דבר - אך בראשו של חן המראה הזה העלה זיכרונות. כאלו שנפרסים על גבי שני עשורים, מהרחובות של רמאללה ועד לכפרים.

"יום אחד הגיע אליי בחור צעיר, שהייתי צריך לגייס כדי לקבל מידע. תוך כדי התחקור, הוא מספר לי שהוא שחקן כדורגל ושהחלום שלו הוא לשחק גם בחו"ל. בשלב הזה אני מבין שאם אשכנע את הבחור הצעיר והנחמד הזה להיות מקור שלי, כנראה שאני פוגע לו בחלום ושהוא יאלץ לוותר עליו", מספר חן בריאיון למגזין N12. "באיזשהו מקום בשיחה הזו חשבתי על עצמי, הוא הזכיר לי את עצמי בילדות. אני מוכרח לומר שוויתרתי. אמרתי לעצמי: 'עצור, אני לא רוצה להמשיך לשכנע אותו, להשפיע עליו ולגייס אותו'. בסופו של דבר, סיימתי את השיחה איתו והוא שב הביתה".

מסתערבים (צילום: יוטיוב )
מסתערבים. תמונת ארכיון | צילום: יוטיוב

האירוע הזה הוא דוגמה חיה לאותן עיניים אנושיות שרכזי השב"כ משתדלים להביא עימם לתפקיד. עיניים שלא מתפשרות על אהבת האדם, על כבוד ועל אנושיות - אבל בה בעת לא מאפשרות לחמלה ולקשר החזק שנוצר לשחק תפקיד במשוואה. שהרי הם לא שוכחים לרגע לשם מה הם נשלחו למשימה החשובה שהפכה לשליחות חייהם.

ואכן, באותו מקרה האהבה של חן לספורט מהילדות - גרמה לו לפעול באופן מעט שונה מהרגיל. כילד הוא רץ למרחקים ארוכים ואף היה ספורטאי מצטיין, אך לבסוף הוא החליט לשנות כיוון: "החינוך שרכשתי מהבית והאהבה שלי למדינה, שכנעו אותי גם כבחור צעיר לוותר על החלום שלי ולהתנדב לשירות קרבי". ב-1986 הוא התגייס לחטיבת הצנחנים, שם פגש את שר הביטחון כיום בני גנץ, שהיה אז למפקד גדוד 890. בהמשך החליט חן לצאת לקורס קצינים, שלאחריו מילא תפקידי פיקוד שונים בחטיבת גבעתי עד לשנת 1992, שבה השתחרר משירותו הצבאי.

צילום: דקל אבו

"מכיר את השטחים לא פחות מאשר את מקום המגורים שלי"

כבר במהלך שירותו הצבאי, הוא מצא את עצמו משוטט ברחבי עזה, לבנון ורמאללה, ומלווה פעמים רבות את רכזי השב"כ במהלך המעצרים. "אחרי שש שנים שם אני יכול לומר שאני מכיר את המקומות האלו לא פחות מאשר את מקום המגורים שלי. בעזה פגשתי לראשונה את עבודת הרכז. באחת הפעמים במהלך פעילות מסוערבת עצרנו מבוקש צבאי והוא אפילו הזמין אותי אליו לנפה, לחדרים שאליהם מזמינים את המחבלים". דמות מוכרת נוספת שפגש חן בשירותו הצבאי היה מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, שבהמשך היה המפקד שלו בשב"כ.

לאחר בחינות מתמשכות שנפרסו לאורך שנה, ריאיונות, סימולציות ותרגילים בדרך לתפקיד - חן החל רשמית את תהליך ההכשרה בדרך להיותו רכז מודיעין בשב"כ בשנת 1998. הוא מצא את עצמו יחד עם עמיתיו לומד באולפן במשך כעשרה חודשים בתנאי פנימייה, מהבוקר עד אמצע הלילה. שם למעשה, הוא החל לראשונה לדבר בשפה הערבית. "לפני כן לא ידעתי לדבר ערבית, מלבד ביטויים כמו פתח את הבגאז' או תביא תעודת זהות, שבעצם חיילים ומפקדים שמשרתים בשטחים מכירים", הוא מודה.

גיא חן, רכז שב"כ לשעבר (צילום: דקל אבו)
"ידעתי שאם לא נצליח - אנשים עומדים לאבד את חייהם", גיא חן | צילום: דקל אבו

"ההכשרה כוללת לימודי אולפן, שבהם אתה לא לומד רק לקרוא, לכתוב ולדבר – אלא גם לומד על התרבות הערבית, על המנהגים, על החגים, על האסלאם ועל ההתנהגויות המקובלות. עברנו כל מיני קורסים שקשורים למשחק, הכרנו מיומנויות תקשורת וכמובן שהיה קורס מודיעיני ארוך, שמכשיר לתפקיד - שבו למעשה קיבלתי את הכלים וגם תרגלתי את עבודת הרכז. כבר תוך כדי ההכשרה מצאתי את עצמי לא מעט בשטח ואפילו חולם בערבית בשלב מסוים".

"במהלך ההכשרה הצטרפתי לאחד הרכזים הפעילים שכבר עבד בשטח, התכוננו לבצע מעצר של פעיל חמאס - ואז מרחוק אנחנו מזהים את האיש המבוקש יורד ממונית", נזכר חן ברגע משמעותי מההכשרה. "בצעדים מהירים הוא ברח חזרה לכפר כשהבנו שהוא מבוקש. קפצתי מיד על הג'יפ ואמרתי לרכז שאני נוסע להביא אותו. לקחתי איתי מאבטח נוסף והגענו  במהירות לכניסה לכפר סמוע באזור חברון. אני זוכר את עצמי קופץ מהג'יפ, כמובן על אזרחי, לוקח איתי את ה-M16 ומבקש מקצין המילואים שיישאר לשמור על הג'יפ. אני רץ לשביל שמוביל לכפר, מזהה מרחוק את המבוקש עם הגב אליי וכשאני כמה מטרים מאחוריו, אני מרים את הרובה וצועק 'וואקף וואקף, ולא אנא בטוחק' (עצור או שאני יורה). ביני לבין עצמי מאוד קיוויתי שהוא באמת יעצור ואז הוא מסתובב אליי כשהוא מופתע. הוא מסתכל עליי, אני עליו ושנינו לא באמת יודעים מה לעשות בסיטואציה הזו. מבחינתי זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בה במבוקש חמאס ישירות".

"באיזשהו שלב אני מרים את הראש ובעצם מבין שאני נמצא בתוך כפר פלסטיני עוין ומסביבי נמצאים אנשים שלא כל כך מבינים את הסיטואציה", הוא אומר. "חלק מהאנשים מרימים אבנים ואחרים מנסים להתקרב. בסופו של דבר, אני מתקרב לאיש ולוחש לו משהו שלמדתי באולפן, שסיפר לנו פעם מקור לשעבר. הוא מבין במילת השכנוע הזו שכדאי לו להגיע יחד איתי ושלא אוותר לו. אני אוחז במעילו ואנחנו יחד רצים חזרה לג'יפ. אני מספיק להסתכל אחורה ואנשים ממרחק מסוים עוד רודפים אחרינו. אנחנו חוזרים, אני אוזק אותו בזמן שאנחנו מעמיסים אותו על הג'יפ ונוסעים חזרה לנקודת הכינוס שלנו".

איך זה לנוע בין שני עולמות במשך שני עשורים?

"היה לי את העולם של המשפחה, החברים, המורים של הילדים והגננות, שהכירו אותי בשם הפרטי. מצד שני, בגזרת רמאללה, התושבים, פעילי חמאס, המבוקשים והמחבלים עצמם הכירו אותי בכינוי הערבי שלי. לכל רכז יש כינוי וזו ההגנה שלנו. הרכזים לא מזדהים בשם הפרטי, בשם המשפחה, במספר הטלפון ולא מגלים איפה אנחנו גרים. הרכז למעשה אחראי על איתור אנשים מתוך תא השטח ועל גיוסם, כלומר, לשכנע אותם להפוך למקורות שלו: להפעיל אותם ולקבל מהם מידע, לשלוח אותם לבצע משימות, לקיים איתם פגישות חשאיות, להגן עליהם כדי שלא יחשפו וכמובן באמצעות המידע הזה ובעזרת יחידות נוספות בשב"כ ובצבא - לסכל פיגועי טרור".

מעצר של יחידת המסתערבים (צילום: דוברות המשטרה, חדשות)
על עזה, לבנון ורמאללה: "אני מכיר את המקומות האלה לא פחות ממקום המגורים שלי". תמונת ארכיון | צילום: דוברות המשטרה, חדשות

מה אומרים למשפחה כשאתה נכנס לטירוף הזה?

"זה לא פשוט לשלב, כי העבודה היא לעיתים 24/7 וגם בסופי שבוע. כרכז שב"כ יש לך אחריות עצומה על תא השטח שלך. אתה לא יכול לבוא ולהגיד 'היום אני לא מגיע לעבודה או היום אני מתנתק מהטלפון שלי'. אתה הכתובת הראשונה שיפנו אליה אם מתקבל דיווח על מחבל מתאבד בכפר פלסטיני מסוים שנמצא בגזרה שלך. ההנחיה בשירות היא לאפשר לרכזים לשתף במידה מסוימת את האישה, כי לעיתים אתה בכל לילה יוצא לכפרים פלסטינים. אשתך יודעת שאתה נוסע לשם, אבל לא יודעת בדיוק מה אתה עושה שם. אתה יודע מה מותר להגיד ומה אסור. השתדלתי באופן אישי כמה שפחות לגרום לדאגות".

"אתה הכתובת הראשונה אם יש דיווח על מחבל מתאבד בגזרה שלך. אשתך יודעת שאתה נוסע לשם, אבל לא יודעת מה אתה עושה"

זריקות אבנים וצמיגים בוערים

לתפקיד הרכז נכנס חן בתקופה מתוחה ביותר בשטחים, כשמונה חודשים לפני שפרצה האינתיפאדה השנייה. כך, הוא מצא את עצמו כבר בתחילת דרכו בשורה של אירועים מורכבים, שכללו איתור ומעצר של מבוקשים ומחבלים במבצעים לא פשוטים - למניעת פיגועים ולסיכול טרור. לצד זאת, הוא אף היה עד לפיגועים קשים מאוד, שגבו מחיר כבד הן בנפש והן ברכוש. בסדרי גודל, שלדבריו השב"כ לפני האינתיפאדה לא היה רגיל אליהם.

איך מתמודדים עם זה נפשית?

"אני חושב שאז לא חשבנו על זה בכלל, היינו כל כך ממוקדים במשימות, במבצעים, בסיכול הפיגוע הבא", הוא מבהיר. "אחד הדברים שמלמדים בשירות זו תחושת האחריות כלפי השטח, המשימות, איתור המפגע הבא והפיגוע הבא. בסיכול טרור אסור לך למצמץ ולהוריד רגל מהגז. הבנו שאנחנו לעיתים החומה האחרונה בין המתאבדים לבין האנשים שיושבים במרכזי הערים בארץ ולכן, נדרשנו לאסוף הכול כדי להגיע לאותם מחבלים".

הצלחת להסתכל בעיניים של האנשים, בידיעה שתכננו פיגועים בסדר גודל כזה?

"הם אנשים רעים ומתועבים, רוצחים. אבל התפקיד שלנו הוא לא לשפוט אותם, אלא לעצור אותם מלבצע פיגועים ואחרי זה מערכת המשפט כבר תקבע מה לעשות איתם. ידעתי לעשות את הניתוק. לפעמים היינו עדים למחזות לא נעימים. אתה לפעמים יושב מול מישהו, רוצה לתפוס אותו ולחנוק אותו - אבל אתה יודע שאתה מייצג משהו. אתה לא מייצג את עצמך, אלא את השב"כ ואת המדינה, אז בטח שאתה לא מתכוון להרים עליו יד או לפגוע בו. זה לא היה התפקיד שלי".

רמאללה (צילום: ap)
"אני מרים את הראש ומבין שאני נמצא בתוך כפר פלסטיני עוין". תמונת ארכיון | צילום: ap

אחד האירועים הראשונים שפרצו כחלק מ"אירועי גאות ושפל" היה לא אחר מאשר בזמן חתונתו של חן, שהתקיימה כמה שבועות ספורים לאחר שהחלה האינתיפאדה השנייה, באוקטובר 2000. תקופה שהוא כנראה לעולם לא ישכח ועדיין מלווה אותו עם תחושת כאב בכל פעם שהוא נזכר בה. "ביום נפגשנו עם מקורות, קיבלנו מהם את המידע ובשעות הלילה ביצענו מעצרים", הוא מסביר. "כל ההכנות לחתונה למעשה נפלו על הכתפיים של אשתי וגם ביום עצמו הגעתי מתוח ולא רק בגלל החתונה - אלא בגלל מבצע שבדיוק הבשיל לאיתור מחבל שמתכנן לבצע פיגוע התאבדות בירושלים".

"מצאתי את עצמי כמה מטרים לפני החופה עוסק בסיכול פיגוע שתוכנן בירושלים. בזמן הזה הרב, ההורים של אשתי והוריי עומדים מתחת לחופה ומחכים לי"

אולם, האירוע האמיתי החל דקות ספורות לפני החופה של חן ואילצה אותו לגרום לכל האורחים להמתין בזמן הרגע המרגש. "אשתי ואני צעדנו יד ביד לכיוון החופה, ההורים שלי היו מצד ימין וההורים שלה בצד השני יחד עם הרב - ואז רצו אליי שני רכזים עמיתים שהגיעו לחתונה, והביאו לי את הטלפון. הם אמרו לי: 'יש לך שיחה חשובה מאוד, אתה חייב לענות עכשיו'. אני חשבתי שהם מתבדחים איתי והמשכתי ללכת. אחד מהם החזיק אותי ביד ואמר לי שזו באמת שיחה חשובה ושאני חייב עכשיו לענות. ואז מצאתי את עצמי כמה מטרים לפני החופה משוחח בטלפון ועוסק בסיכול פיגוע שתוכנן בירושלים כנקמה על מותו של פלסטיני שנהרג ברמאללה. בזמן הזה הרב, ההורים של אשתי והוריי עומדים מתחת לחופה. הרב מדי פעמים קרא לי והאיץ בי להגיע".

גיא חן, רכז שב"כ לשעבר, ביום חתונתו (צילום: אלי מעייני, באדיבות המצולם)
סיכול פיגוע - רגע לפני שבירת הכוס. גיא חן בחתונה | צילום: אלי מעייני, באדיבות המצולם

בימים אלו, מעביר חן לחברות, ארגונים, אנשי מכירות ושיווק את הרצאתו, שאושרה על ידי הצנזורה והשב"כ - ובה הוא חושף אותם לסיפורים ולאירועים מרתקים שקרו בשטח, כמו גם לשימוש במיומנויות התקשורת הבין-אישית בחיי היום-יום. למעשה, הוא התגלגל לכך די במקרה בעקבות מפגש חברתי: "גיליתי שמעבר לזה שהעבודה של השירות מעוררת סקרנות, גם אנשים ששירתו ביחידות קרביות לא בהכרח תופסים את השירות באור חיובי. תהיתי איך יכול להיות שאנשים שואלים אותי שאלות כמו 'האם אתם מרביצים? האם אתם אלימים למקורות? האם אתם משקרים כל הזמן?'. הבנתי שחשוב לי להעביר את הידע החשוב הלאה".

מצאת את עצמך לעיתים משקר?

"אותי לימדו לשקר אך ורק בערבית. לעובדים שעבדו איתי ולמנהלים שלי אמרתי רק אמת בפנים. אבל לעיתים בערבית אתה צריך לדעת לשקר".

מה סוד ההצלחה לגיוס מקור?

"כדי להצליח לרכוש אמון ולשכנע פלסטיני שהוא פעיל חמאס, ג'יהאד ולעיתים גם קיצוני - צריך לגרום לו להסכים לבגוד במשפחה, בעם שלו ולהפוך להיות מקור. זה לגרום לו לעבוד עבור האויב שלו. רכז השב"כ נדרש לגרום לאותו האיש שיושב מולו איזשהו שינוי מחשבתי - ממקום שחושב על הרכז כמפלצת, ליצור מצב שהאיש פחות שונא ומבוהל".

"כדי לגייס מקור, צריך לגרום לו להסכים לבגוד במשפחה ובעם שלו, לעבוד עבור האויב - אתה צריך לגרום לו שינוי מחשבתי"

שיחת השכנוע היא למעשה גולת הכותרת של עבודת רכזי השב"כ. בכל פעם כשחן התיישב מול פלסטיני בניסיון לגייס אותו - הוא הבין שהוא הולך לשנות את חייו ולסכן אותו במקרה שהוא עשוי להיעצר או להיחשף. יחד עם זאת, הוא מצביע על כך שהשב"כ משקיע רבות כדי להגן על מקורותיו. "היה לי מקרה עצוב של פלסטיני שהיה בעבר מקור שלי שנחשף, לא פשוט לעכל את זה".

גיא חן, שירת בעבר כרכז בשב"כ (צילום: באדיבות המצולם)
"ביום נפגשנו עם מקורות, קיבלנו מהם את המידע ובשעות הלילה ביצענו מעצרים", גיא חן | צילום: באדיבות המצולם

"רכז שעומד מול מישהו צריך לאתר באמצעות מידע מוקדם או תוך כדי השיחה עצמה מניע מסוים אצל האיש ובאמצעותו, לנסות לגייס אותו. חשוב כמובן גם להקשיב ולפי זה לנווט את השיחה, ליצור קשר אישי, כימיה, לאתר מכנה משותף ולדבר על כך. "למי תתחברי יותר? למישהו שעוסק בתחום שלך או למישהו שהוא ירקן בבסטה? אם משהו מאוד מעניין אותך, כנראה שייווצר קשר עם מישהו שגם עוסק בתחום הזה. זה מה שהבאתי איתי לתפקיד – דיבור בגובה העיניים, כבוד ותחושה שאנחנו מדברים באותה השפה".

קפטן איוב מפאודה - גרסת המציאות

בסדרה פאודה ניתן למצוא קווי דמיון שמשיקים לעבודתם של אנשי השב"כ ובפרט בדמותו של קפטן איוב, שמגלם השחקן איציק כהן. "שם הדברים מתרחשים במשך פרק של 40 דקות ואצלנו האירועים נמשכים הרבה יותר", מדגיש חן. "לעיתים בקטעים בסדרה מראים התנגשויות או אי מילוי הוראה. בפועל, אתה יכול כמובן להביע דעה אחרת או להגיד למנהל שאתה לא מסכים איתו. אבל כשמתקבלת החלטה כולם מתיישרים לפיה. לעבודה שלי כרכז היו שותפים אנשי שירות רבים וטובים שהקדישו את חייהם לעבודה וכמובן גם שותפים נוספים, חיילי ומפקדי צה"ל ומשטרת ישראל".

"אתה יכול להביע דעה אחרת - אבל כשמתקבלת החלטה כולם מתיישרים לפיה"

מה התחושה כשנכשלים בגיוס מקור?

"כדי להצליח לגייס אדם אתה לעיתים צריך לתחקר עשרות אנשים. צריך לדעת להתמודד עם הרבה 'לא'. לעיתים עוברים ימים ארוכים, שבועות ולפעמים אף יותר מזה עד שאתה מצליח לאתר מישהו שחשוב לך לגייס. מגייסים רק את מי שמתאים עבורנו - גם מבחינת הנגישות וגם מבחינת האישיות שלו. האמנתי שבסוף יגיע ה'כן' הזה ולא התייאשתי. פשוט צריך לדעת לשכלל יותר את השיטות ואת הטכניקות, ולהיות סבלני".

גיא חן, רכז שב"כ לשעבר, בימיו בצבא (צילום: באדיבות המצולם)
"החינוך מהבית גרם לי לוותר על החלום שלי ולהתנדב לשירות קרבי", גיא חן | צילום: באדיבות המצולם

היו הרבה מקרים שוויתרת?

"המון פעמים, מהניסיון שלי הצלחתי באיזשהו שלב לפי שפת הגוף להעריך פחות או יותר את הסיכוי שלי להצליח".

נשים מרגלות

אף על פי שגיוס של אישה פלסטינית בעיקר כמרגלת בתוך ארגון טרור נחשב לנדיר, חן מצא את עצמו מגייס כמה נשים. "נסרין (שם בדוי) הייתה צעירה פלסטינית שנשואה למקורב באזור רמאללה, אישה אינטליגנטית וחכמה מאוד. גרמתי לה להבין שבעלה עשה מעשה בלתי נתפס והצלתי לגרום לה להבין שאם היא לא תלך איתי, אז בעלה עלול למצוא את עצמו בכלא למשך תקופה ארוכה מאוד או חלילה למצוא את מותו. היא גם חששה שאם זה יקרה, המשפחה של בעלה תיאלץ אותה להתחתן עם אחיו שהיא מאוד לא אהבה, כי כך נהוג בתרבות הערבית", מבהיר חן. "כנראה שזה גם עניין של מזל. אולי הצלחתי לעורר אצלה אמון והיא הבינה שאני באמת מתכוון לזה - ולא מנסה לעשות עליה מניפולציות".

מה הפלסטינים אמרו על השב"כ כשפגשת אותם לראשונה?

"אני חושב שהפלסטינים מאוד מעריכים את השירות כארגון מודיעני מקצועי, איכותי והגון. מוכרח לומר שגם במקרים של מפגשים עם פעילי חמאס קיצוניים או פעילי הג'האד, ברוב המקרים היה יחס מצדם. הם אומנם שונאים אותנו, אבל מבינים שאנחנו עושים את זה במקצועיות ובכבוד".

מהומות בקלנדיה (צילום: ap)
מהומות בקלנדיה. ארכיון | צילום: ap

היו רגעים שפחדת שיפגעו בך או בעמיתים שלך?

"מאוד סמכתי על האבטחה של השירות ושל הצבא. היה מקרה אחד שקיבלנו בו דיווח שיש כוונה של ארגוני טרור לפגוע בי באופן אישי, כי מדי פעם ראו אותי מגיע לשטח והיה מחסום מסוים שנהגתי לעמוד בו".

מתגעגע לפעמים לשיגעון הזה?

"אני מתגעגע לקשר שלי עם החיילים והמפקדים במהלך היום", הוא צוחק. "אני גם מתגעגע להרבה חברים שלי מהשירות, שעכשיו פוגש אותם הרבה פחות. מתגעגע גם לאינטנסיביות, ולתחושות של סיפוק וגאווה כשהצלחנו לעצור ולבלום פיגועים".