הקידמה הרפואית בעשורים האחרונים מעניקה לנו תוחלת חיים ארוכה יותר בבריאות טובה, אך היא הצמיחה גם מושג חדש, שהלך וקיבל תאוצה עם השנים – ניהול מחלה. כשיש טיפולים שיכולים לשנות לחלוטין את מהלך המחלה, יש לשים דגש על ניהול מחלה תקין כך שהמטופל ידע מתי עליו ליטול כל אחת מהתרופות, מתי הגיע זמן המעקב, מהן תוצאות הביקור האחרון ומה מצבו הבריאותי בכל רגע נתון.
במחלות כרוניות, שבהן הטיפול והמעקב נמשכים למעשה משלב האבחון ולכל משך החיים, משימת ניהול המחלה הופכת למאתגרת עד מאוד. זה מה שקרה בעשור האחרון בתחום רפואת העיניים, עם הופעתם של טיפולים וטכנולוגיות חדשים לאבחון וטיפול במחלות רשתית, בפרט במחלת AMD - מחלה רשתית ניוונית של מבוגרים וכן בסוכרת עינית שיכולה להתבטא בין השאר גם בבצקת מקולרית. בשני המקרים, נוצרת פגיעה באזור מרכז הראייה. אזור זה אחראי על חדות הראייה ועל ההבחנה בין פרטים וצבעים, ובעצם ללא טיפול, מתרחשת פגיעה ברמות שונות של זיהוי פנים, קריאה, כתיבה וכיוצא באלה, שהולכת ומחמירה ויכולה להיות בלתי הפיכה.
עד לפני כעשור לא היה כל מזור למחלות אלו, ומרגע האבחון לא נותר למטופלים אלא להתכונן לאובדן הולך וגדל של יכולת הראייה. ואז הגיעו, כמעט במקביל, שתי טכנולוגיות חדשות ומשמעותיות – האחת במישור הטיפולי – זריקות תוך עיניות הכוללות נוגדן בשם VEGF; השנייה במישור האבחנתי – טכנולוגיית הדמיה בשם OCT לרשתית העין שמספקת תמונה ברורה יותר מאי פעם של שכבות הרשתית. שני חידושים אלו יחד יצרו לא פחות ממהפכה. מאז כניסתם, לא רק שאפשר היה להגיע לאבחון טוב יותר בשלבים מוקדמים אלא גם להעניק טיפול משמר ובאחוזים גבוהים אף משפר את יכולות הראייה.
אלא שכל ההתפתחויות האלו, כאמור, הפכו את ניהול המחלה למאתגר מאוד, כפי שמספרת פרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מחלקת עיניים במרכז הרפואי תל אביב ויושבת ראש איגוד רופאי העיניים: "הזריקות שנדרשות לעיתים גם אחת לחודש והניטור שיש לבצע לפני כל בדיקה, מייצרים בסופו של דבר כמויות גדולות מאוד של מידע על החולה, שצריך להיות מוצג לרופא המטפל לקראת הטיפול הבא". ד"ר עומר טרביצקי, מנהל מרכז המקולה וסגנה של פרופ' לבנשטיין במערך עיניים במרכז הרפואי תל אביב, מספר כי השינוי שהביאו הטיפולים הללו נראה היטב במרפאות הרשתית בארץ: "לפני עשור אדם שהיה מקבל לצורך העניין אבחון במרפאת רשתית ל- AMD, כנראה היה יוצא מהמרפאה בידיעה שזו מחלתו ואין מה לעשות עבורו, וככל הנראה לא היה חוזר יותר למרפאה. היום, הטיפולים המתקדמים ושיטות ההדמיה החדשות העלו את כמות המטופלים במרפאות הרשתית באלפי אחוזים, עם ביצוע של מאות זריקות ביום".
במקום הקלסרים העמוסים – כל המידע בכף היד
פרופ' לבנשטיין, שראתה את הקושי של מטופליה בניהול המחלה, מובילה היום פרויקט חדש שנועד לתת מענה לנושא זה, פרויקט איילנד – קידום פלטפורמה חדשה שתאפשר למטופל ולבני משפחתו לשמור את המידע הרפואי ולנהל אותו בצורה חכמה. הפרויקט, שנמצא בימים אלה בפיתוח וצפוי לעלות במהלך שנת 2022, הוקם בשיתוף פעולה של בית החולים איכילוב עם חברת רוש (Roche). את הצד הטכנולוגי מנהלת חברת הסטארט אפ הישראלית 'אוקטופוס', שמספקת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית למטופלים עם מחלות כרוניות. הפלטפורמה שהקימה עבור פרויקט איילנד מספקת פתרון למטופלי רשתית לניהול המידע והמסמכים הרפואיים באפליקציה ובפורטל דסקטופ לצד מתן תמיכה אישית מגורם אנושי על-פי הצורך. "הרעיון של איילנד הוא שכל המידע הרפואי שלך נמצא אצלך ביד באפליקציה, כך כשהמטופל מקבל זריקה הוא יכול לתעד זאת, כשהוא עובר צילום OCT הוא סורק את הצילום והאפליקציה מסדרת ומארגנת את המידע כך שבפעם הבאה שהמטופל ייגש לרופא המידע יהיה נגיש ומסודר עבורו", מסבירה פרופ' לבנשטיין.
אחד מהאתגרים העיקריים שעליהם ביקשו מובילי פרויקט איילנד לתת מענה, הוא העובדה שקיים היום פיזור נרחב של מוקדים שבהם מטופל יכול לקבל מידע או טיפול, אם בבתי החולים, בקופות החולים, מכוני הדמיה או במרפאות פרטיות, מה שמקשה על איסוף המידע הרפואי שדרוש לרופא כדי להתאים את הטיפול. "השילוב בין הזריקות התכופות, ההדמיות שהמטופלים נדרשים לבצע בתדירות גבוהה והעובדה שיש הרבה מאוד מרכזי רשתית ומרכזי הדמיה, מקשה מאוד על השליטה של המטופל במחלה שלו. מטופלים מגיעים אלינו עם שלל נתונים והדמיות, בדרך כלל בהרבה מאוד קלסרים, והכול מאוד מבולגן. רק לעשות סדר בדברים יכול לקחת יום עבודה שלם", מספר ד"ר טרביצקי. האפליקציה למעשה תאפשר לבצע סדר בבלאגן. לדברי ד"ר טרביצקי, בשלב הראשוני החלטנו להתמקד אחר שלושה פרמטרים עיקריים: חדות הראייה של המטופל, ההדמיה עצמה על שלל הפרמטרים הטכניים שלה וכן הזריקות שקיבל המטופל - מועד הזריקה וסוג הזריקה. "כרופא, כשאתה מקבל תמונה אחת מרכזית, גרפית, שמציירת לך את מהלך המחלה של המטופל, כיצד הגיב לזריקות ומה היה במהלך הדרך, האם שינויי התדירות בטיפול, אם היו כאלו, השפיעו על חדות הראייה וכיוצא באלה, אז אתה גם יכול להתאים למטופל את הטיפול המיטבי עבורו".
ניהול נכון יביא לטיפול טוב יותר
העברת השליטה של ניהול המחלה למטופל היא במידה רבה יישום של עקרונות רפואה מותאמת אישית. "המטרה שבבסיסה איילנד קמה היא לתת למטופל ולמשפחה שלו את השליטה בניהול ובמעקב אחרי מהלך המחלה, והאפליקציה תאפשר לעשות את זה מקצה לקצה. לצערנו אנחנו רואים שגם היום אנשים מבוגרים מתפספסים לפעמים – שוכחים לעיתים תורים, או זריקה, שיכולה לעיתים להיות מכרעת לשימור או לאיבוד הראייה. זו הסיבה שמאחורי האפליקציה מתוכנן גם מנגנון אנושי שמפקח אחר המטופלים ויכול לראות אם הם הגיעו לפגישה או לא, אם קיבלו את הזריקה, אם העלו את הצילום. זהו סוג של מנגנון פיקוח שבסופו של דבר תפקידו לשפר את הטיפול ולהביא אותו לרמה הטובה ביותר" מסביר ד"ר טרביצקי ומוסיף, כי בפיתוח הפרויקט הביאו בחשבון את העובדה כי קהל היעד שאמור להשתמש באפליקציה הוא למעשה אנשים שלא רואים טוב, רובם מבוגרים, ולכן היא תכלול גם גישה מקוונת עבור מי שמטפל בחולה, אם אלו בני המשפחה או כל מטפל אחר (Care Givers) וכן תמיכה אנושית שיכולה לסייע למטופל בכל קושי תפעולי שיכול לעלות.
"בסופו של דבר, המטרה שלנו היא שהאפליקציה תוכל לנתח את כל המידע שהמטופל מזין אליה, איזה טיפול קיבל החולה, מתי, מה תוצאות ההדמיה, איך הגיב לתרופה מסוימת, וכך לספק תובנות לגבי הטיפול ולאפשר לו לקבל את הטיפול המותאם לו באופן אישי", מסכמת פרופ' לבנשטיין, או במילים אחרות: רפואה מותאמת אישית "פר אקסלנס".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לדצמבר 2021. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.