השנים האחרונות הביאו לכניסתם של עוד ועוד כלים וטכנולוגיות חדשניים לשירותים הרפואיים שניתנים לנו בקופת החולים ובבתי החולים, ואמצעים דיגיטליים ומכשירי מעקב וניטור הופכים לחלק משגרת הטיפול. הבשורה שלהם היא לא רק עצם ההכנסה של מוצר שהופך פרקטיקות שונות בטיפול לפשוטות יותר אלא שאלו מקדמים אותנו אל עבר עידן הרפואה המותאמת אישית, שכן הם מאפשרים להתמקד במטופל, בנתונים הספציפיים שלו ובצרכיו האישיים. מאחורי רבים מהליכי החדשנות בארגוני הבריאות בישראל נמצא ארגון HealthIL, מיזם לאומי המשותף למשרד הבריאות, משרד הכלכלה, רשות החדשנות וישראל דיגיטלית ובשיתוף פעולה עם המכון הישראלי לחדשנות, שפועל לקידום החדשנות בתחום הבריאות בישראל. במיזם חברים 49 ארגוני בריאות, 165 תאגידים בין-לאומיים ויותר מאלף חברות סטארט אפ וטכנולוגיה.
מתוך אותו מיזם, נולדה לפני כשנה וחצי, בקיץ 2020, קהילה חדשה – קהילת בריאות מותאמת אישית. "הקהילה הוקמה מתוך התפיסה כי לא די בכך שארגוני הבריאות יבינו את החשיבות של חדשנות ויקדמו הטמעה של טכנולוגיות בארגון, אלא שכדי לייצר שינוי רחב במערכת הבריאות ומעבר נכון לבריאות מותאמת אישית, צריך לקדם תהליכים תשתיתיים ותהליכי מדיניות", כך מספרת יעל אופיר, מנכ"לית HealthIL.
בקהילת בריאות מותאמת אישית חברים נציגים מבתי חולים, קופות חולים, עמותות חולים, אקדמיה, נציגי משרדי ממשלה, חברות פארמה, חברות ביטוח וחברות סטארט אפ, כך שנמצאים בה כל השחקנים הדרושים למהלך נרחב של הטמעת בריאות מותאמת אישית. "תהליך הטמעה של בריאות מותאמת אישית הוא תהליך מורכב, ולכן היה ברור שצריך יותר משחקן אחד כדי לייצר שינוי, שהשותפים מוכרחים להיות גם מהמגזר הפרטי וגם מצד הממשלה, רק כשכל הגופים עובדים יחד אפשר לייצר משהו משמעותי" אומרת אופיר.
שותפה מרכזית בקהילה היא האגודה לזכויות החולה, שסיפקה באמצעות יושב הראש שמוליק בן יעקב ומנכ"לית האגודה יסמין ענבר ובאמצעות נציגים מארגוני חולים נוספים, את נקודת המבט של המטופלים. וכמו אופיר, גם בן יעקב ראה ערך מוסף בעבודה המשותפת עם גורמים ממגוון התחומים מהאקו-סיסטם. "כשאתה נמצא בצד מסוים אתה מסתכל על השיקולים שלך, כשאתה עובד עם קבוצה שהיא רב-גונית, עם קופות החולים, משרד הבריאות ומשרדי ממשלה אחרים ועם חברות הסטארט אפ, אתה רואה איך על אותו נושא יש נקודות מבט שונות, וזה מרחיב את ההתייחסות שלך. מצד שני, זה גם מאפשר לך להשפיע על האחרים, כלומר יש פה השפעה דו-צדדית בשינוי נקודות מבט, וזה היופי בעבודה כזו, שכל אחד תורם את נקודת המבט שלו וכך התוצאה בסוף טובה יותר".
בתחילת הדרך היה על חברי הקהילה לבחון את השטח, לחקור ולזהות את התחומים או ההזדמנויות שבהם אפשר לייצר שינוי. לאחר דיונים ארוכים נבחרו כמה משימות שאותן אפשר לקדם בפרק זמן קצר והן יכולות להביא לשינוי של ממש במערכת הבריאות, בנושאים של הנגשת מידע למטופלים, ניטור ומעקב בריאות, מסע המטופל במערכת הבריאות, מודלים כלכליים חדשים המותאמים למגמת בריאות מותאמת אישית ועוד.
כל משימה הופקדה בידיהם של קבוצה אחת מתוך חברי הקהילה, צוות ייעודי שנדרש למפות את הנושא, לגבש המלצה לקידום של מדיניות, וליזום פיילוטים שיאפשרו הוכחת היתכנות ובהמשך שינוי תהליכים. "בבניית הקבוצות היה עלינו להבין מהן הנקודות החשובות ביותר ומיהם האנשים הרלוונטיים. היה עלינו לבחור בפינצטה מכל האקו-סיסטם את אלו שגם רוצים לקדם ומוכנים להשקיע מזמנם הפנוי וגם יהיו בעלי הידע או היכולות למשוך קדימה, ומדובר באנשים עסוקים מאוד כך שזה בהחלט לא מובן מאליו" מספרת אופיר.
דור של שינויים
כעת, לאחר שנה וחצי של פעילות, קהילת בריאות מותאמת אישית תגיש בימים הקרובים את דוח ההמלצות שלה, שבו תציג את כלל הפעילות, התובנות והתוצרים של הקהילה עד כה, וכמובן את ההמלצות להמשך העשייה. הדוח מורכב משלושה צירים.
הראשון עוסק בשיפור השירות הרפואי באמצעות ניתוח מדויק של המידע הרפואי של החולה, כלומר הדאטא (Data). "תמונת המצב שמתקבלת היא מורכבת, מצד אחד יש פערים גדולים מאוד בכל הנוגע לדאטא, אבל התמקדות במקרי בוחן בתחומי מחלה ספציפיים אפשרה לנו למפות את החסמים ולייצר תובנות ביחס לשדרוג הנדרש בתשתיות המידע הרפואי בעתיד" מספרת אופיר. אחד מהנושאים שעלו בציר הזה הוא נושא הניטור והמעקב אחר המטופל. במקרה הזה הכלים הטכנולוגים לניטור מדדים פיזיולוגיים או ביולוגיים כבר קיימים, אך האתגר הוא להשתמש בדאטא בצורה נכונה כך שגם תהיה נגישה לצוותים רפואיים, תירשם באופן אחיד בתיק הרפואי ואף תשמש, באישור המטופל, כמידע רפואי שיכול לסייע בשימוש משני למחקר וקידום הטיפול במחלה.
ציר שני הוא ניהול הטיפול והעצמת המטופל, ובין היתר עלה נושא קידום כלי ה-patient navigator, מדובר בריכוז המעקב אחר המטופל והליווי המקצועי על ידי איש מקצוע אחד. זהו כלי שקיים בצורות שונות בבתי חולים ובקופות חולים אך אין אחידות בנושא ואין הגדרה של תפקיד המלווה, ובשל תנאי צמצום ועומס במערכת הוא לא בהכרח מיושם באופן מלא, וכאן יש צורך בבחינה של הגדרת התפקיד באופן רשמי והטמעת השירות בצורה רחבה. כאן גם עלה נושא קידום שאלוני ה-PROMS מצד המטופלים, קרי איסוף תחושות המטופל ביחס לטיפול, כך שמתאפשרת נקודת מבט אישית על הטיפול והעצמה של מעורבות המטופל בטיפול הרפואי שלו.
הציר האחרון, ואולי המורכב ביותר, הוא שינוי פרדיגמה תוך יצירת מודלים חדשניים שיקדמו בריאות מותאמת אישית. "בציר הזה היה ניסיון לבחון ולשאוב השראה ממקומות אחרים בעולם ולראות איך אפשר לייצר שינוי מחשבתי כאן בארץ וחינוך שוק עתידי.
לא כל המודלים יכולים להיות מיושמים בארץ, ובסך הכול יש גם מה ללמוד ממערכת הבריאות שלנו, אבל כן חשוב לראות איך המודלים האלו מקדמים במקומות אחרים בריאות מותאמת אישית" מסכמת אופיר.
כעת השאלה שנותרה היא עד כמה הפעילות של קהילת בריאות מותאמת אישית תורגש אצל המטופל ומתי כל זה בעצם יקרה. לטענת בן יעקב, עצם קיום התהליך ותיאור התוצרים שלו בדוח הוא כבר חלק מהשינוי: "הדוח מראה שיש צורך משמעותי בפתרונות להתאמה אישית, וכשמערבים מטופלים ואנשי צוות נוספים במציאת הכלים, אפשר למצוא אותם. זו הדרך הנכונה. שינויים לוקחים זמן, אבל הפעילות הזו הראתה שהתהליך הוא אפשרי, שיש לו ערך מוסף ושצריך להמשיך אותו. זה נכון שעולם הבריאות שמרני יותר, אבל גם הוא נפתח, תראי מה קרה בקורונה ואיזה שינוי היא עשתה בכל נושא הרפואה מרחוק, שינוי מדהים. אני מאמין שהשינוי ייתכן, אנחנו דור של שינויים".
"אנחנו בתחילת הדרך ויש עוד הרבה מאוד עבודה," מוסיפה אופיר, "אבל יש לנו בישראל את היכולות הטכנולוגיות, את האנשים המתאימים ואת הנכונות, החומר האנושי הזה יאפשר, לדעתי, לראות תוצאות כבר בתוך כמה חודשים".