על פי ההערכות, כ-350 מיליון איש ברחבי העולם נושאים את נגיפי ההפטיטיס B , C ו-D. וירוסים שעוברים בעיקר במגע של דם עם דם וביחסי מין. נגיפי ההפטיטיס עלולים לגרום לדלקת כרונית בכבד, ובחלק מהמקרים להתפתחות של מחלות כבד מסכנות חיים כמו שחמת הכבד וסרטן הכבד.
הרוב המוחלט של אותם נשאים אינם מאובחנים וכ-2 מיליון איש מתים בעולם מסיבוכים של המחלה מדי שנה. שכיחות עצומה ומדאיגה לכל הדעות, שלא מתיישבת עם ההתפתחויות הרפואיות בתחום.
להפטיטיס B, הווירוס הנפוץ ביותר בעולם מבין נגיפי ההפטיטיס הכרוניים (290 מיליון נשאים בעולם), קיים חיסון מעל ל-30 שנה וטיפול אנטי-נגיפי. הטיפול איננו מביא לריפוי של המחלה אך מדכא את שכפול הנגיף ומונע התפתחות של מחלת כבד משמעותית. להפטיטיס C (60 מיליון נשאים בעולם) אין חיסון, אך הטיפול בו עבר מהפכה משמעותית בשנת 2015, עם כניסת תרופות חדשות נגד הנגיף שמביאות לריפוי מלא מהמחלה בקרב יותר מ- 95 אחוז מהמטופלים.
מתחילת שנות ה-90, כל היילודים בישראל מקבלים חיסון להפטיטיס B והתרופות לטיפול בהפטיטיס B ו-C נמצאות בסל התרופות וניתנות לכל חולה הנדרש להן. עם זאת, קיימים עדיין נשאים של הנגיפים בקרב האוכלוסייה שלא אותרו וכל שכן, גם לא אובחנו.
בניגוד אלינו, מדינות רבות, בעיקר בעולם השלישי, אינן מחסנות את האוכלוסייה בהיקפים כאלה ואינן מעניקות לחולים טיפול אנטי-נגיפי העכשווי. לכן נתוני התחלואה והתמותה מהמחלות עדיין בלתי נתפסים.
"ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO) נזעק לאור הנתונים הגבוהים הללו, ובשנת 2016 קיים כנס בהשתתפות 192 מדינות מרחבי העולם, כולל ישראל", מסבירה פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד בביה"ח שיבא, תל השומר ויו"ר הוועדה למחלות כבד במועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד.
"כל נציגי המדינות חתמו בכנס על אמנה בה הם מתחייבים למגר את המחלות האלו בגבולות מדינתם עד לתאריך היעד שנקבע – שנת 2030. משרד הבריאות הישראלי שהתחייב לאותה תכנית אלימינציה גייס את הפרויקטור לנושא, ד"ר יובל דאדון, שיחד עם החברה הישראלית לחקר הכבד, והמועצה הלאומית לגסטרו ומחלות כבד יגבשו אסטרטגיה למיגור המחלות עד שנת 2030".
התכנית הלאומית למיגור הפטיטיס C
בפברואר 2021 משרד הבריאות הכריז על התכנית הלאומית למיגור נגיף ההפטיטיס C בישראל. על פי פרופ' בן ארי, היות וקיימת תכנית חיסונים להפטיטיס B וחולים מאובחנים מקבלים טיפול אנטי-נגיפי למחלה, משרד הבריאות מתמקד כעת בעיקר במיגור הפטיטיס C, בזכות התרופות החדשות למחלה ויעילותן הגבוהה.
מי הן קבוצות הסיכון להפטיטיס C בישראל וכיצד מאתרים אותן?
"משרד הבריאות פתח אתר ייעודי לנושא מיגור הפטיטיס C, אליו כל אחד יכול להיכנס ולברר האם הוא נמצא בקבוצות הסיכון למחלה. קבוצות הסיכון כוללות אנשים שנולדו בכל מדינות חבר העמים ועלו לישראל, וכן אנשים שקיבלו עירוי דם לפני 1991 - השנה שהתחילו לבדוק מנות דם שנתרמו לנוכחות הנגיף. קבוצת סיכון נוספת להפטיטיס C היא מכורים לסמים שמזריקים סם ישירות לווריד וחולקים מחטים ומזרקים.
"משרד הבריאות פרסם חוזר לקופות החולים, לצה"ל ולבתי הסוהר, שבו הוא מבקש מהגופים הללו לפנות לאנשים שבקבוצת הסיכון שפורטו ולבקש מהם להגיע לרופא המשפחה או לאחות קופ"ח על מנת שיוכלו להיבדק לנוכחות נגיף ההפטיטיס C בבדיקת דם פשוטה".
כיצד קופות החולים מאתרות את האנשים שבקבוצות הסיכון להפטיטיס C?
"מסוף שנת 2021, קופות החולים עובדות מול רשימות של עולים מחבר העמים אותן קבלו ממרשם האוכלוסין ומזמנות אותם לאבחון ולטיפול. לכן, קל יותר לאתר את קבוצת הסיכון הזו לעומת האנשים שקיבלו מנות דם לפני 1991. נעשים גם צעדים למניעת הדבקה בקרב קבוצת הסיכון של המכורים לסמים ומשרד הבריאות מספק להם מזרקים ומחטים חד פעמיים וכן נעשים מאמצים לאיתור נשאים והבאתם לטיפול."
מדוע עולים מחבר העמים נמצאים בקבוצת סיכון?
"ישנן תיאוריות שונות שאף אחת מהן אינה מוצקה או מוכחת. ייתכן שאותם עולים קיבלו חיסונים, זריקות או טיפולי שיניים בילדותם בלי שהמחט או הכלים חוטאו או הוחלפו בין מטופל למטופל".
תמונת מצב: תחלואת הפטיטיס C בישראל
על פי ההערכות, בישראל קיימים עשרות אלפי אנשים שנושאים את נגיף ההפטיטיס C וטרם אובחנו, בנוסף לנשאים מאובחנים שטרם קיבלו טיפול. "קופות החולים עשו מאמצים גדולים בשנים האחרונות להביא לטיפול את מי שמוכרים במערכת כנשאים של הפטיטיס C וכעת ההתמקדות היא בלאתר את מי שטרם אובחנו על פי קבוצות הסיכון", מסבירה פרופ' בן ארי.
האם ישנם תסמינים בולטים לנשאות של נגיף ההפטיטיס C?
"לא בהכרח וזה זה נובע משתי תכונות ייחודיות של הכבד. האחת, מדובר באיבר המוצק הכי גדול בגוף האדם. כלומר, יש לו רזרבות גדולות ולכן לוקח זמן עד שהנגיף גורם למחלה משמעותית. הסיבה השנייה היא שלתאי הכבד יש יכולת התחדשות. יכולות לעבור הרבה מאוד שנים עד שחולים מפתחים סימפטומים וישנם מקרים בהם חולים חיים עם הנגיף משך כל חייהם מבלי שהם חשים באיזשהו סימפטום.
הטיפול בהפטיטיס C: הדרך הבטוחה לאלימינציה של המחלה
הטיפול בהפטיטיס C הוא פריצת דרך עולמית והישג רפואי שקשה להמעיט בחשיבותו. כשמדברים על מיגור נגיף שזוהה לפני קצת יותר מ-30 שנה, זמן קצר יחסית במונחים רפואיים, מדובר באירוע היסטורי.
"התרופות לטיפול בהפטיטיס C מבוססות על מולקולות קטנות וחכמות שפועלות ישירות נגד הנגיף ופוגעות במעגל החיים שלו", אומרת פרופ' בן ארי.
"לצורך ההשוואה, התרופות הישנות להפטיטיס C ניתנו בזריקות פעם בשבוע, למשך שנה וכללו תופעות לוואי קשות. אחוזי ההחלמה עמדו על 40 אחוזים בלבד. התרופות החדשות למחלה ניתנות דרך הפה, לתקופה של בין 8-12 שבועות, וכרוכות בתופעות לוואי קלות בלבד. התרופות הללו מספקות ריפוי מלא של 95 אחוזים מהחולים. מדובר על לא פחות מבשורה".
היכן הטיפול למחלה ניתן?
"עד עתה, החולים הגיעו למרפאות הכבד בבתי החולים ברחבי הארץ. היום אנחנו חושבים שחולים המתגלים בשלבים מוקדמים יכולים לקבל טיפול אצל רופאי המשפחה מכיוון שהוא קל ולא כרוך בתופעות לוואי משמעותיות. את החולים המתגלים בשלבים מתקדמים כדאי להפנות למומחים למחלות כבד".
האם אנשים יכולים להגיע לקופות החולים באופן עצמאי ולהיבדק אם הם חלק מקבוצות הסיכון?
"כן, שיתוף הפעולה מהציבור חשוב מאוד. מי שנמצא בקבוצת הסיכון יכול להגיע לרופא או לרופאת המשפחה ולבקש לעבור את הבדיקה".
לפרטים נוספים היכנסו למגזין מעלימים את הצהבת
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים ע״י חברת גיליאד