הטיפול בסרטן ריאה הוא אחד מתחומי הרפואה שהושפע באופן המשמעותי ביותר מכניסתן של טכנולוגיות ותרופות חדשות לעולם האונקולוגיה בשנים האחרונות. אמצעים אלה מאפשרים כיום מתן רפואה מותאמת אישית טובה מתמיד, החל מאבחון מדויק יותר של המאפיינים המולקולרים של הגידול, דרך טיפולים מוכווני מטרה, ביולוגיים ואימונולוגיים ועד לטיפולי קרינה מתקדמים ומדויקים מתמיד. "בשמונה השנים האחרונות היו התפתחויות טיפוליות מרשימות מאוד, בוודאי בהשוואה למה שהיה בידינו פעם", מספרת ד"ר סיון שמאי, מנהלת שירות אונקולוגיה של הריאות וסרקומות בבית החולים על שם סוראסקי, תל אביב (איכילוב). "עד לאחרונה הטיפולים החדשים נגעו בעיקר לטיפול במחלה גרורתית, כלומר תרופות ממוקדות, ביולוגיות ואימונותרפיות שהביאו להארכת חיים במחלה בשלב מתקדם. אלא שבשנה וחצי האחרונות ישנן גם התפתחויות טיפוליות במחלה שהיא בשלב מוקדם, שלב שבו הגידול לא התפשט לאיברים אחרים וניתוח להסרת הגידול הוא אפשרי".
בעבר היה קשה לדבר על סרטן ריאה בהקשר של החלמה וריפוי, היום אפשר לדבר על ריפוי?
"בהחלט. אם עד לפני כשנה וחצי יכולנו להציע בשלב מוקדם רק ניתוח, לאחריו כימותרפיה ומעקב, וסיכויי החזרה היו משמעותיים למדי, כיום יש בידינו למשל את היכולת לבדוק ברקמת גידול שנלקחה בזמן הניתוח האם יש בגידול שינויים גנומיים הגורמים למחלה שאנחנו יכולים לתת טיפול מוכוון כנגדם, זו בעצם רפואה מותאמת אישית. כך למשל, בכ־17% מגידולי סרטן ריאה מאותר שינוי גנומי ספציפי שקיים כנגדו טיפול יעיל ממוקד. אומנם רוב המטופלים לא יימצאו עם שינוי גנומי המתאים לטיפול ממוקד, אך עם ההתקדמות הגדולה בשנים האחרונות בחקר מחלות הסרטן, נוסף מגוון גדול יותר של טיפולים שניתנים בשלבים שונים של המחלה המוקדמת. הללו כוללים הן טיפולים מקומיים של כירורגיה וקרינה שהתקדמו מאוד בזכות מאיצים קוויים ומערכות תכנון טיפול, ובעתיד צפויים להתווסף לארסנל הטיפולי טיפולים סיסטמיים אשר יינתנו כטיפולים טרום ניתוחיים או כטיפולים משלימים לאחר הניתוח, במטרה להגיע לסיכויי הריפוי הגבוהים ביותר ולהפחית את הסיכון לחזרת המחלה".
כיצד מתקבלת ההחלטה על הטיפול המתאים ביותר לחולה?
"אחד הדברים החשובים ביותר כשיש אבחנה חדשה של סרטן ריאה הוא דיון צוותי, שנקרא גם דיון מולטי־דיסציפלינרי או רב תחומי, ובו משתתפים מספר רופאים מתחומים שונים, הדנים בגישה הטיפולית המתאימה למטופל. הדיון יכלול רופאי ריאה, שהם לרוב הגורם הרפואי הראשון שפוגש את המטופל, רופאי דימות שמציגים את הממצאים בבדיקות ההדמייה, פתולוגים שעוסקים באבחון סוג הגידול שאותר, וכמובן גם אונקולוגים, מומחי קרינה וכירורגים של החזה. הדיון מתקיים במספר נקודות זמן במהלך הטיפול, במיוחד בשלב האבחנה, כשמציגים את המטופל החדש לצוות ובונים לו תוכנית טיפול וכן בצמתי קבלת החלטות נוספים לאורך הדרך. זהו פורום לימודי עבור כולם, שבמסגרתו אנחנו יכולים לבנות את תכנית הטיפול המיטבית ביותר לכל מטופל".
על פי הנתונים הידועים, רק כמחצית מהחולים בסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (הסוג השכיח ביותר) מאובחנים בשלב מוקדם. מה הגורם לכך?
"אבחנה של סרטן ריאה יכולה לקרות בכמה דרכים. לעיתים זה קורה במקרה, למשל כשאדם מגיע לבצע בדיקה למטרה אחרת כמו לפני ניתוח כלשהו, ובצילום לפני הניתוח עולה ממצא חשוד, או אדם שעבר תאונת דרכים ומגיע לבית החולים, ובבדיקות מגלים גידול. אבחנה של סרטן ריאה יכולה להיעשות גם לאחר שמופיעים תסמינים, כמו שיעול שלא חולף או שיעול עם דם, קוצר נשימה, דלקת ריאות שלא משתפרת עם אנטיביוטיקה וחוזרת שוב, או תסמינים שלא בהכרח קשורים לריאות אבל חשודים לגידול פעיל כמו ירידה משמעותית במשקל, חוסר אנרגיה משמעותי, גושים חדשים שהופיעו במישוש וכיוצא באלה. לרופא המשפחה, שהוא לרוב הראשון שפוגש במטופל, תפקיד משמעותי באבחון החולה ועליו לשים לב לתסמינים השונים, כשהשלב הבא יהיה בדרך כלל בדיקות דם ו־CT חזה. אלא שברגע שישנם סימפטומים, המשמעות היא לרוב שהגידול גדול מספיק כדי לגרום לתסמינים, כי כשגידול שיושב בריאה הוא בגודל קטן של סנטימטר או שניים, לרוב לא נרגיש אותו. צריך לזכור שהריאות הן איבר גדול מאוד, ובתוך הרקמה של הריאה עצמה אין עצבים, כך שצמיחה של גידול ברקמת הריאה לא תכאיב לנו. אנחנו עשויים להבחין במשהו חשוד רק במידה שהוא למשל מגרה את הסמפונות ואז הוא יכול לגרום לשיעול, או גידול שממוקם בקצה של הריאה ולכן מגרה את דופן הריאה, במקום שבו ישנם עצבים. אבל פעמים רבות גידול יכול להגיע גם לשמונה סנטימטרים בלי שנבחין בו".
אם סרטן ריאה הוא שכיח ואבחון מוקדם עשוי להביא לריפוי, למה לא בודקים את האוכלוסייה כולה?
"סרטן ריאה הוא אכן סרטן יחסית שכיח באוכלוסייה, כ־13% מהמאובחנים בסרטן הם מאובחנים בסרטן ריאה וישנם רק שני סוגי גידולים שכיחים יותר. אולם בעוד שבכלל האוכלוסיה הסיכון של אדם בודד לחלות במהלך חייו בסרטן ריאה עומד על 6%, והוא נמוך יותר בקרב אנשים שלא עישנו מעולם, הסיכון בקרב מעשנים גבוה משמעותית ומגיע לכ-15% מכאן הרציונל לבצע בדיקת סקר בקרב אוכלוסיית סיכון באמצעות CT חזה בפרוטוקול שנקרא 'קרינה נמוכה'. כמות הקרינה שהנבדק נחשף אליה תלויה בתדירות הסריקה של רקמות הגוף, יש אפשרות לסרוק כל מילימטר אחד או כל ארבעה מילימטרים, וככל שמרווחים את התדירות, הקרינה פחותה. בדיקת CT בפרוטוקול קרינה נמוכה לקבוצות הסיכון מבוצעת אחת לשנה. בדיקה זו מאפשרת לאבחן סרטן ריאות בשלב מוקדם וכתוצאה מכך גם הראתה שיפור בהישרדות בקרב מי שעובר אותה.
מי נמצא בקבוצת הסיכון?
קבוצת הסיכון העיקרית לסרטן ריאה היא בני גיל 50 עד 79, מעשנים פעילים או שעברו פחות מ־15 שנים מאז שהפסיקו לעשן. סיכון מוגבר נבדק גם באמצעות מדד שנקרא 'שנות קופסה', שהוא מכפלה של מספר קופסאות סיגריות ליום במספר שנות העישון. חשוב להדגיש כי גם אנשים שלא עישנו מעולם עלולים לחלות בסרטן ריאה, ולהפך – מעשנים כבדים לא בהכרח יקבלו סרטן ריאה. ישנם פרמטרים נוספים שנכללים בחישוב הסיכון לחלות בסרטן ריאה, למשל אם יש גורם סיכון גנטי, כלומר קיום קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן ריאה מעלה את הסיכון, וגם בקבוצה זו מקובל לעשות בדיקות סקר אם יש גורמי סיכון נוספים".
חוץ מאבחון מוקדם, איך עוד אנחנו יכולים להקטין את הסיכון לחלות בסרטן ריאה?
"אנחנו לא יכולים לדעת למה סרטן מתפתח אצל אדם מסוים ואצל אחר לא, אנחנו כן יודעים שיכולים להיות כמה גורמים שתורמים להתפתחות סרטן ריאה, והעיקרי שבהם הוא עישון. ולכן בעוד שאבחון מוקדם חשוב מאוד ומציל חיים, עוד יותר חשובה היא המניעה. מניעה מבחינתנו זה הפסקה מלאה של עישון ולא רק אצל אותו אדם אלא גם בקרב בני המשפחה, כי למרבה הצער אנחנו רואים הרבה מקרים של סרטן ריאה שנובע מעישון פסיבי כתוצאה מחשיפה חוזרת לאדם אחר שמעשן. שמירה על אורח חיים בריא גם כן חשובה, ובעיקר מודעות. אם יש משהו שמרגיש לך לא בסדר, אל תסחוב אותו. אם חשים קוצר נשימה ושיעול כרוני או יורדים במשקל בלי סיבה מיוחדת, אל תחכו כמה חודשים לפני הגעה לבירור רפואי, לכו להיבדק".
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון ליולי 2022. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.