זה לא סוד שפעילות גופנית קבועה תורמת לבריאות: היא טובה לנפש ומשפרת את מצב הרוח, משפיעה לטובה על מסת השריר והעצם, מונעת השמנה, תורמת ליציבה ולמניעת נפילות, מפחיתה את הסיכוי לחלות בשורה של מחלות כמו סוכרת, דמנציה ומחלות לב ואפילו משפרת את חיי המין. כעת מתברר ששילוב קבוע של פעילות גופנית בחיי היום יום מסייע גם לציבור החולים האונקולוגיים. מחקר שפורסם בחודש יוני 2022 בכנס ASCO לאונקולוגיה, מצביע על שורה של יתרונות משמעותיים בהקשר זה.

 שיפור באיכות החיים והפחתת תמותה

המחקר הראה שפעילות גופנית המתקיימת במקביל לרצף הטיפול בסרטן, יעילה בשיפור במדדי איכות החיים של חולים מטופלים או כאלה שעברו טיפול. הדבר בא לידי ביטוי בהפחתת תופעות לוואי שונות הקשורות לטיפול, ביניהן: עייפות, חרדה, דיכאון, תפקוד גופני ירוד, תשישות, חוסר תיאבון והפרעות בשינה.

לפי הנתונים פעילות גופנית מומלצת לכלל החולים, אם כי במחקר זה נבדקו בעיקר חולי סרטן מסוג ערמונית, שד, שלפוחית השתן וסרטן המעי הגס. עבורם, לא רק שהפעילות הגופנית מסייעת בשיפור איכות החיים, אלא גם בהפחתה של אחוזי התמותה מהמחלה.

נמצא כי פעילות זו קשורה בשיעור מופחת של 10 עד 20 אחוזים של סרטן שלפוחית ​​השתן, השד, המעי הגס, רירית הרחם, אדנוקרצינומה של הוושט, הכליה והקיבה. יתרה מכך, מסתבר שהתמדה בפעילות גופנית קשורה גם לירידה של 40 עד 50 אחוז בתמותה בקרב חולים שאובחנו עם סרטן השד, המעי הגס או הערמונית. 

אלה מדדי הבריאות העיקריים שנצפו במחקר:

  1. עייפות: עייפות היא תופעה נפוצה מאוד בקרב חולי סרטן. כ־80 עד 90 אחוז מהחולים סובלים ממנה במהלך טיפולי כימותרפיה והקרנות. מעל 100 ניסויים קליניים שנעשו הוכיחו יעילות בשיפור העייפות כתוצאה מפעילות גופנית לעומת שימוש בתרופות, למשל.
  2. חרדה ודיכאון: תופעות אלו מתרחשות אצל כ־15 אחוז מהחולים המטופלים. מטא אנליזות שבוצעו אודות השפעות אימוני פעילות גופנית על חרדה ודיכאון, קבעו כי המטופלים יכולים לצפות לשיפור ניכר בסימפטומים באמצעות תוכנית אימונים של 6 עד 12 שבועות.
  3. פעילויות יומיות: באופן טבעי, מערכות הגוף הנדרשות לביצוע פעילויות יומיות שונות הן בעיקר שריר־שלד, לב־ריאה ומערכות נוירולוגיות. לפיכך, בהחלט לא מפתיע שאימון כושר משפיע לטובה על יכולת הפעילות הגופנית, גם כשמדובר באנשים החיים עם סרטן ולאחר החלמה ממנו.
  4. הפרעות שינה: ההערכה היא שכ־30 עד 50 אחוז מהחולים בסרטן סובלים מקשיי שינה חמורים, כמו נדודי שינה. המחקר מצביע על כך שלפעילות גופנית הכוללת אימונים אירוביים או אימוני התנגדות, יש השפעה קטנה עד בינונית על איכות השינה בקרב החולים.

 ד״ר מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז רפואי "מאיר" מקבוצת כללית, מחזקת את מסקנות המחקר, ומציינת שפעילות גופנית מתונה ומבוקרת יכולה לסייע גם בשיפור תסמינים נוספים כגון בצקת ביד או נוירופתיה - פגיעה במערכת העצבים ההיקפית, העלולה להוביל להפרעות בתחושה בכפות הידיים והרגליים, ולעיתים גם לירידה בכוח הפיזי.

 למרות היתרונות הרבים שצוינו, ד"ר גוטפריד מציינת כי לא כל פעילות גופנית מתאימה לכל חולה. "פעילות אירובית מתונה כמו הליכה או שחייה לרוב מתאימה לכלל החולים, אבל חשוב להביא בחשבון שפעילות מאומצת מדי, כמו הרמת משקולות אינטנסיבית, לא בהכרח תטיב עם מצבם הגופני".

אגב לדבריה, פעילות גופנית תורמת גם למחלימים מסרטן, הסובלים מתופעות לוואי ארוכות טווח כתוצאה מהטיפולים שעברו. בכל מקרה, היא מסבירה שכדי ליהנות מיתרונות הפעילות הגופנית, חשוב להקפיד על שילוב של פעילות גופנית מבוקרת, כלומר 150 עד 300 דקות בשבוע (או 75 עד 150 דקות שבועיות של פעילות אירובית נמרצת, בהתאמה למצבו של החולה), בשילוב פעילות גופנית מתקדמת פעמיים בשבוע, כולל תרגילים לכל השרירים העיקריים.

 "חשוב שתהיה גם בארץ תוכנית מסודרת שתאפשר לחולים ליהנות מייעוץ אישי המותאם למצבם"

 במחקר שפורסם לאחרונה ב־ASCO מצוין כי בארצות הברית חולים אונקולוגיים נהנים מתוכנית מסודרת ומבוקרת של "התעמלות אונקולוגית", או במילים אחרות - כזו המותאמת למצבם הגופני. תוכנית האימון מהווה חלק אינטגרלי מהטיפול הכולל והיא אורכת כ־12 שבועות.

בארץ, לעומת זאת, עדיין אין תוכנית מסודרת, למעט יוזמות מקומיות של בתי חולים שמנסים להחדיר את חשיבות הפעילות הגופנית לחולים, באמצעות עבודה משותפת עם פיזיותרפיסטים. "בדיוק כפי שדיאטנית מתאימה את התפריט לחולי סרטן, או עובדת סוציאלית דואגת לזכויותיו, חשוב שתהיה בארץ גם תוכנית מסודרת שתאפשר לחולים ליהנות מייעוץ אישי המותאם למצבם", אומרת ד"ר גוטפריד. "ב'מאיר' מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין מכון הפיזיותרפיה לבין המכון האונקולוגי, והפיזיותרפיסט במקום מפעיל את המטופלים בליווי מוסיקה. לשמחתי, אנחנו זוכים להדים חיובים".

"למרות ההתקדמות הרבה שחלה בעשור האחרון, מחלת הסרטן היא עדיין גורם התמותה מספר 1 ברחבי העולם המערבי. פעילות גופנית היא כלי יעיל המאפשר לחולים רבים לשפר את איכות חייהם - אצל חלקם הוא אף מפחית את הסיכוי לתמותה.

יש להיוועץ באונקולוג המטפל ועם פיזיותרפיסטים מוסמכים, בבניית תוכנית מותאמת לחולים אונקולוגיים. כמו כן, חשוב להיות ערים לתחושות הגוף ולהימנע מעומס מיותר", היא מסכמת.