בכל שנה מאובחנים אלפי מקרים חדשים של חולי סרטן. חולה המתבשר בדבר מצבו נאלץ להתמודד עם אין ספור השלכות גם בתקופת המאבק במחלה, אך גם לאחר תהליך ההחלמה.
"בשנים האחרונות הולך ומצטבר גוף מחקר משמעותי המצביע על קשיים קוגניטיביים בקרב מחלימים מסרטן, בנוסף לקשיים הרגשיים הידועים", מציינת לימור שרוני, פסיכולוגית שיקומית מומחית, נוירופסיכולוגית ומנהלת מרחב צפון ב-"מכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי". תופעה מטרידה זו מתרחשת לדבריה אצל כ-40 אחוז מהאנשים שמחלימים מסרטן שאינו במוח.
"חלק מהמחלימים מכל סוגי הסרטן חווים ירידה בתפקודי הקשב, הזיכרון והפונקציות הניהוליות. כל אלה נובעים מהמחלה עצמה, וגם כתוצאה מהטיפולים הרפואיים השונים".
הקושי לחזור לתפקוד מלא
שרוני מציינת כי תלונות על ירידה קוגניטיבית הפכו שכיחות בקרב מחלימים, גם שנים לאחר ההחלמה. בחלק גדול מהמקרים, המחלימים סובלים מפגיעה בתחומים רבים נוספים בחייהם.
"בהיבט הרגשי הם מדווחים על תשישות פיזית רבה לצד פחד מהישנות המחלה, על חרדה ועל חוסר וודאות, וכן על שינויים בתפיסה העצמית לאור המחלה והשלכותיה. בהיבט התעסוקתי, חלקם מתקשים לחזור לנתיב התעסוקתי כפועל יוצא של השינויים הרגשיים והקוגניטיביים המתוארים".
תופעות אלה מלוות גברים ונשים, מספרת שרוני, שחלו בסוגי סרטן מגוונים והן לא בהכרח קשורות לסוג מסוים של סרטן/טיפול. הן יכולות להתבטא אצל צעירים בראשית דרכם הלימודית והתעסוקתית, וגם אצל בעלי מעמד תעסוקתי מבוסס המתקשים לשמר את מקום עבודתם. "לעיתים מדובר במורה אשר מתקשה לייצר קשב מול קבוצה של עשרות ילדים והוא זקוק לתהליך של התאמה או הסבה תעסוקתית; ולעיתים - בצעיר שהחלים מלימפומה ומתקשה בלימודיו לקראת הבחינה הפסיכומטרית. הכרתי גם עו"ד שהתקשתה לנהל את שלל התיקים המורכבים בהם היא מטפלת, בשל תשישות, דכדוך וחרדה. כל אלה משתלבים יחדיו לתמונה המקשה על חזרה לתפקוד מלא ובכללו תפקוד תעסוקתי".
למה זה קורה בעצם?
"בעבר התופעה זכתה לכינוי 'כימו בריין' (chemo BRAIN) בשל הנחת הבסיס שמדובר בהשפעת הכימותרפיה עצמה על המוח", היא מסבירה, "עם השנים, נאסף מידע באופן יותר מתודי, שממנו ניתן היה להסיק כי ירידה קוגניטיבית בעקבות מחלת הסרטן והטיפולים בה, הם תוצר של מגוון גורמים כגון: סוג הגידול והתנהגותו, מאפיינים ביולוגיים של המטופל (כגון מצב הורמונלי), טיפולים כימותרפיים, טיפולי הקרנה וטיפולים תרופתיים שונים. לפיכך, כיום התופעה נקראת CRCI -cancer related cognitive impairment והיא מתארת את השינויים הקוגניטיביים שאנשים חווים בעקבות מחלת הסרטן והטיפולים בה. זוהי תופעה השכיחה מאוד במהלך וכן מיד בתום פרוטוקול הטיפול. למעשה כ-75 אחוז מהמחלימים מתמודדים עם ירידה קוגניטיבית בתקופה הנוכחית".
האם התופעות הללו צפויות לחלוף?
"הבשורות הטובות הן שהתופעה לרוב דועכת מעצמה. אולם, בחלוף חמש שנים, כ-30 – 40 אחוז מהמחלימים עדיין מתמודדים עם השלכות הכרוכות בירידה קוגניטיבית בעיקר בשלושה תחומים – קשב, זיכרון ותפקודים ניהוליים. חשוב להדגיש שהירידה היא לרוב קלה עד בינונית, ניתנת לשיפור ובעלת פרוגנוזה חיובית".
המכון שמסייע למחלימים לחזור למעגל החיים
למרות הקשיים והאתגרים הרבים שעימם מתמודדים מחלימים ממחלת הסרטן, מסתבר שיש מי שדואג להם. "המכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי" הוא עמותה המובילה תוכניות שיקום נוירופסיכולוגי בקהילה כבר מעל 40 שנה. "המכון חרט על דגלו מצוינות בשיקומם הקוגניטיבי והתעסוקתי של המתמודדים עם שינויים נוירולוגיים וירידה קוגניטיבית. לפני כארבע שנים החלנו בפיתוח 'תוכנית סולם' - תוכנית ייחודית, פורצת דרך, המסייעת למחלימים ממחלת הסרטן בדרכם חזרה למעגל החיים ובהתמודדות עם השינויים הקוגניטיביים, התפקודיים, הרגשיים והתעסוקתיים.
התוכנית מיועדת למחלימים מכל סוגי הסרטן הנמצאים לאחר שלב הטיפולים הרפואיים, אשר פנויים לתוכנית יום קבוצתית אינטנסיבית, עם יכולת להשתלבות בשוק העבודה הפתוח בפרק זמן של חצי שנה", מסבירה שרוני.
לדבריה, ישנם כלים שונים המשמשים את המטפלים על מנת לסייע למחלימים. "הטיפול כולל אלמנטים רגשיים שמתייחסים להשלכות הנפשיות של המחלה, כמו תשישות כרונית, דיכאון וכן החשש מחזרת המחלה. לעומת זאת, הירידה הקוגניטיבית מטופלת באמצעות שיקום קוגניטיבי שכולל שיטות מגוונות הדורשות תרגול. בתחום התעסוקתי המחלימים לרוב נדרשים לליווי ולעיתים אף לומדים כיצד לבצע הסבת מקצוע, בין שהדבר נעשה בליווי פרטני או קבוצתי. התוכנית מתקיימת במשך 5 שעות ביום כחצי שנה, והיא מלווה גם במעקב תעסוקתי כשנתיים לאחר שהמחלים שב לשוק העבודה".
זה נשמע כמו להקים סטארט-אפ
"נכון, באמת יש בזה אלמנט של יזמות ושל חשיבה על הצרכים שעולים מן השטח ופיתוח מענים בהתאם בתחום השיקום", משיבה שרוני. "במקרה שלנו, אנו נשענים על התשתית שייסדו גדולי הנוירופסיכולוגים בעולם ובונים את הקומה הבאה תוך הכלת העקרונות והכלים על שיקום בקהילה של גברים ונשים המתמודדים עם שינויים קוגניטיביים ובכללם קהילת המחלימים מסרטן".
מעבר לסיוע לחולי סרטן, העמותה מסייעת גם לקהלים נוספים. "אנחנו משתדלים לעסוק בפיתוח ובמחקר של תוכניות חדשות, דוגמת 'התוכנית למחלימים מקורונה' שהקמנו בשיתוף קרנות המוסד לביטוח לאומי, וכן 'תוכנית גיל' לאנשים מבוגרים עם ירידה קוגניטיבית שאנחנו מפעילים בתקציב מחקר או מימון פרטי למתאימים". התוכנית למחלימים ממחלת הסרטן ממומנת עבור מחלימים שזכו למימון תהליך שיקום תעסוקתי מהמוסד לביטוח לאומי.
להשארת פרטים ולמידע נוסף על תוכנית סילום היכנסו>