מאז פרוץ מגפת הקורונה לחיינו לפני כשבעה חודשים חלה עלייה דרסטית בדיווחים על מקרי מיגרנה. לכאורה, נדמה כי אין קשר בין מגפה הנגרמת בשל וירוס לבין "כאבי ראש כרוניים" ואכן, אין קשר ישיר בין הדברים. מיגרנה היא אינה תסמין של נגיף הקורונה ואינה מדבקת או מתפשטת באופן ויראלי. כלומר, הנגיף אינו גורם למיגרנה, המגפה כן.
מגפות הן אירוע קיצון שמשפיע ומשנה את חייהם של אנשים רבים, או כמו במקרה של הקורונה, השפעה ישירה על האנושות כולה וכפועל יוצא – היא מעלה את רמות החרדה והלחץ באוכלוסייה באופן גורף. פתאום בוקר בהיר אחד אנחנו מתחילים לעקוב אחר כמות מספרי החולים, תחזיות אפוקליפטיות ניבטות מכל עבר בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, פייק ניוז, משבר כלכלי והחרדה שמא אני או אחד מקרוביי עלול להידבק בקורונה. המגפה הנוכחית, בשל אפקט הדגירה, מביאה איתה היבט נוסף של חרדה, החשש שמא אני כבר חולה ועל כן עלול להדביק אנשים הקרובים לי, בייחוד כאלו שנמצאים בקבוצת סיכון.
מחקר מקיף שנערך לפני כמה חודשים על בסיס יומנים, שאלונים, ומידע מחיישני גוף פסיביים מ-300,000 מטופלים ב-10 מדינות, מצא עלייה של עד 50 אחוזים (!) בהתקפי המיגרנה שנגרמו ממתח וחרדה בשל מגפה הקורונה. סקר שנערך על מעל 400 ממטופלים אלו מצא ש-60 אחוזים מהמשתתפים דיווחו על עלייה במספר ימי המיגרנה שנגרמו ממתח וחרדה בשל מגפה הקורונה. ומעל 40 אחוזים ממשתתפי הסקר דיווחו על עלייה בעצמת ההתקפים.
חשוב לציין שמיגרנה היא איננה רק "כאב ראש" אלא מחלה לכל דבר ועניין, אשר משביתה את החולים בה למשך כל תקופת ההתקף. השפעה יכולה לערוך יום שלם ולפעמים אפילו כמה ימים, כולל תקופת התאוששות.
אז מה ניתן לעשות?
קודם כל – התייעצו עם הרופא המטפל. יש דרכים שונות לטפל במיגרנה, ובהתאם לאופי המיגרנה ישנם גם מקרים רבים בהם מומלץ להתחיל טיפול מניעתי. משפחה חדשה של תרופות ביולוגיות פועלת על חלבון ייחודי המעורב בהיווצרות המיגרנה. התרופות הללו כיום יכולות להוביל עד להפחתה של עד 50 אחוז במספר הימים עם מיגרנה בחודש.
המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), ואיגודים מקצועיים למיגרנה באירופה (EHF, EMHA) מציעים מספר דרכים יעילות להתמודדות עם החרדה שמלווה וככל הנראה תלווה אותנו עוד זמן ממושך בשל המגפה:
ודאו שיש בבית כמות מספקת של תרופות להקלת מיגרנה. מובן שיש להימנע מלקיחת יתר של תרופות אלו.
הפחיתו את תדירות השימוש ברשתות חברתיות. במדיה החברתית קיים עיסוק בלתי פוסק במגפה, הפייק ניוז פורח וכל מקרה קיצון מקבל תהודה לא פרופורציונלית. כל אלו עשויים להגביר את החרדה.
עוד ב-mako בריאות:
>> האם זו הסיבה לתחלואה העודפת של ערבים וחרדים?
>> 8 מאכלים שיגרמו לכם להיראות זקנים יותר
>> נמאס לכם להתעורר עייפים? זה הפתרון בשבילכם
צרו לעצמכם סדר יום. אחד הקשיים של הסגר, הבידוד והזמן הממושך של כולנו בבית הוא חוסר בסדר יום. זה עלול להוביל לעלייה במפלס החרדה משום שמהלך היום מאבד את ה"עוגנים" הקבועים שלנו שמשווים לנו תחושה של יציבות, שבתורה מעניקה תחושה של שקט ורוגע נפשי. סדר היום הקבוע גם יעזור לכם לארגן זמן לפיתוח תחביבים ובילוי זמן איכות עם האנשים החשובים לכם. אין תרופה טובה יותר לשקט נפשי ממשחק עם הילדים או חיית המחמד. כל אלו יסייעו להסיח את דעתכם מן המצוקות היומיומיות ויעניקו לכם את ההפוגה היומית שהנפש שלכם זקוקה לה. זה הזמן לבצע תרגולים להרפייה והרגעה עצמית.
דאגו לגופכם. נפש בריאה בגוף בריא זו לא רק קלישאה, אלא יש לכך סיבות פיזיולוגיות ועל כן נסו להיות פעילים עד כמה שניתן, לשמור על תזונה מאוזנת ושתיה מספקת, להקפיד על מנוחה איכותית, שעות שינה סדירות עד כמה שניתן ופעילות גופנית.
לבסוף, נסו להימנע מהתבודדות והשתדלו לשתף עם הקרובים לכם את מה שעובר עליכם. שיחות זום, טלפון, וואטסאפ, כל אלו הם אמצעים חשובים מאד בימים אלו לשמירה על בריאות הנפש ויסייעו לכם להפחית את מדד החרדה.
ד"ר רוני שרון הוא נוירולוג ומומחה לכאב, מנהל המרכז לכאבי ראש ופנים בבית החולים שיבא