ההתקדמות הטכנולוגית, הפיתוחים המדעיים והשיפור בתחום הפרמקולוגיה, הביאו בשנים האחרונות לשינויים משמעותיים ביותר בתחומי רפואה רבים, ביניהם גם בתחום ההמטולוגיה, המאגד את כלל מחלות מערכת תאי הדם.

"אין ספק שזו התרגשות גדולה עבורנו להיות עדים למהפכה המתחוללת ממש לנגד עינינו", אומר פרופ' מרטין אליס, יו״ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ורפואת עירויים ומנהל המכון ההמטולוגי ובנק הדם במרכז הרפואי מאיר. "הלכה למעשה, העניין מתבטא בבדיקות מתקדמות יותר, בשרותי רפואה טובים ונגישים יותר וגם בטיפולים ממוקדים ואפקטיביים יותר, המאפשרים לחולים רבים ליהנות מטיפול אפקטיבי יותר לצד איכות חיים טובה יותר עם פחות תופעות לוואי".

פרופ' אליס מציין שכיום כמעט בכל בי"ח בישראל קיימת מחלקה המטולוגית, שנכללת בקטגוריית הרפואה הפנימית. "אני חושב שאחד ההישגים המשמעותיים ביותר, הוא ללא ספק השינוי בתחום הרפואה האמבולטורית, המאפשרת גישה נוחה לטיפולים מתקדמים ברמה גבוהה ללא צורך באשפוז. אפשר לזקוף זאת לזכות טיפולים מתקדמים ומדויקים יותר שבזכותם החולים אינם מחויבים באשפוז.

כמו כן, לרשות החולים הקשים יותר, עומדות מחלקות האשפוז בבתי החולים המציעות טיפולים אגרסיביים יותר עבור לוקמיה וסוגי סרטן אחרים הדורשים השתלת מח עצם".

פרופ' אליס מציין לטובה גם את שרותי הרפואה הקהילתיים בארץ – "מהטובים בעולם", לדבריו. "בכל קופות החולים קיימים כיום שרותי המטולוגיה מצוינים. אני חושב שזה נובע מכך שרבים מהמומחים ההמטולוגיים פועלים גם בבתי החולים וגם בקהילה, ובפועל, זה מאפשר לקופות להציע טיפול ברמה גבוהה מאוד. בין היתר, כיום מתבצעים אבחונים וטיפולים רבים במסגרת השירותים הקהילתיים, מה שעד לפני מספר שנים לא היה אפשרי. כמו כן, חשוב לציין ששירותים אלה מאפשרים טיפול טוב יותר גם עבור חולים המטולוגיים שאינם סובלים ממחלות ממאירות, ביניהן חולי אנמיה, אנשים שסובלים מבעיות של טסיות הדם וגם חולים במחלות אימוניות. מחלות אלה שכיחות יותר באוכלוסייה, וזה בהחלט משמח שגם חולים אלה נהנים ממענה טיפולי מתקדם ויעיל יותר – שוב, בזכות הרמה הטיפולית הגבוהה".

עירוי דם (צילום:  Elnur, shutterstock)
כיום מתבצעים אבחונים וטיפולים רבים במסגרת השירותים הקהילתיים | צילום: Elnur, shutterstock

כמה חולים המטולוגיים יש בארץ כיום?

"באופן כללי, ניתן לחלק את תחום ההמטולוגיה למחלות ממאירות – סרטני דם כמו לוקמיה, לימפומה, מיאלומה נפוצה; ולמחלות מיאלופרוליפרטיביות – סרטן שקשור למח העצם. אם משווים את אחוז החולים הכללי לאחוז החולים שלוקים במחלות מוכרות אחרות כמו סוכרת או לחץ דם גבוה, אפשר לומר שהמחלות ההמטולוגיות נדירות יחסית. לוקמיה חריפה למשל תוקפת 10 חולים למאה אלף תושבים בשנה. אולם, אף שמחלות אלה אינן שכיחות מאוד בהגדרתן, אם מאגדים את כל החולים ההמטולוגיים יחדיו, מגיעים לאלפי חולים בכל שנה – וזהו בהחלט מספר לא מבוטל. אני מעריך שכיום ישנם עשרות אלפי חולים המטולוגיים בארץ".

לכל הכתבות של שבוע ההמטולוגיה 2020 > >

יותר יעילות, פחות תופעות לוואי

פרופ' אליס מציין שהטיפול בחולים ההמטולוגיים משתכלל ומתפתח בכל שנה בקצב אדיר. שחקני חיזוק משמעותיים שנכנסו למערכה הם הטיפולים המכונים "מכווני מטרה", שכוללים טיפולים ביולוגיים וגם טיפולים אימונותרפים – המגייסים את מערכת החיסון להילחם בגידול הסרטני. לדבריו, הטיפול האימונותרפי הראשון בארץ ניתן לפני כ 20 שנה, ולמעשה היה מיועד לחולי לימפומה. תחום נוסף שצובר תאוצה לדבריו הוא תחום הנדסת התאים – בקצרה, הוא מסביר שלמעשה מדובר בטיפול המבוצע באמצעות תאים מהונדסים: "התאים נלקחים מהמטופל, ועוברים שינויי הנדסה שמותאמים לטיפול. כך למעשה תאים אלה לומדים לתקוף את הגידול, להביא להפוגה במחלה ולעיתים אף לריפוי מלא. כיום טיפול זה משמש עבור חולים במחלות דם ממאירות ולאחרונה אפילו במחלות שקשורות למח העצם".

פרופ' אליס מסביר שבזכות ארסנל הטיפולים הכולל, אפשר להציע לכל חולה טיפול ה"תפור למידותיו", בהתאם לפרמטרים שונים שמאפיינים את נתוניו האישיים. בפועל, זה אומר שרבים מהחולים יכולים ליהנות כאמור מטיפול פחות אגרסיבי, המביא לתוצאות טובות יותר עם פחות תופעות לוואי משמעותיות.

פרופ' אליס מסביר שגם בתחום מחלות הדמם והקרישה חל שינוי מרשים בשנים האחרונות. "תחום זה מהווה נתח נכבד מתוך כלל המחלות ההמטולוגיות. בין היתר, הוא כולל מחלות קשות כמו המופיליה (מחסור בחלבוני קרישה).  גם בתחום זה קיימת התקדמות יפה בזכות אותם טיפולים ביולוגיים מכווני מטרה, המחליפים את הצורך בטיפולים קשים יותר. אני בספק אם מישהו היה מאמין אם היו מספרים לנו לפני כמה שנים שבעתיד נזכה לראות טיפול כזה שמבחינתי הוא הכי קרוב למדע בדיוני. מה שאנחנו בעצם עושים זה להשתיל גן לחלבונים בעייתיים. בד"כ מדובר בגן שצריך להיכנס לתאי כבד ולייצר את החלבון החסר. התחום הזה מאפיין מחלות ילדים רבות, ואני כל כך מקווה שכפי שאני צופה, ילדים רבים יוכלו לזכות לטיפולים פשוטים יותר ממש בעתיד הקרוב. כרגע התחום נמצא בשלבי מחקר מתקדמים מאוד וכולנו ממתינים לבשורות".

לצד הטיפולים המתקדמים, פרופ' אליס מציין גם את ההתקדמות בתחום התרופות. "לצד המשך הטיפול בתרופות מהדור הישן, כיום נעשה שימוש בתרופות חדשות שמאפשרות להשיג יעילות טובה וממוקדת יותר שאף היא תורמת רבות לאיכות חייהם של החולים.

בימים אלה מתקיים כנס עולמי אינטרנטי חשוב בנושא המטולוגיה. פרופ' אליס מספר שהצוותים הרפואיים בארץ נושאים עיניהם ומצפים בקוצר רוח לשמוע אודות החידושים, המחקרים העדכניים והשיפורים הנוספים הצפויים בתחום. "אחת המטרות החשובות שלשמה אנחנו פועלים היא האפשרות לשלב את התרופות החדישות בסל הבריאות הישראלי, בתקווה שהחולים ההמטולוגיים יוכלו לזכות למענה הטיפולי הטוב ביותר המאפשר איכות חיים מרבית".

מעבדה (צילום:  CI Photos, shutterstock)
"הטיפול בחולים ההמטולוגיים משתכלל ומתפתח בכל שנה בקצב אדיר" | צילום: CI Photos, shutterstock

פרופ' אליס, מבט לעתיד – איפה אתה מעריך שנהיה בעוד 10 שנים?

"אני חושב שיהיו שיטות מתקדמות לריפוי גנים לא תקינים. גם ההנדסה התאית צפויה לצבור תאוצה - את זה אני מצפה לראות כבר בטווח של 3 – 5 שנים. בשורה תחתונה, אני בהחלט חושב שיש למה לצפות ושהחולים יכולים להיות אופטימיים".