בתחילת דצמבר נערך בארצות הברית כנס ההמטולוגיה ה-62 (ASH). בין המחקרים הרבים שהוצגו במהלך הכנס, בלטו שלושה מחקרים המבשרים על התפתחויות חשובות בתחום הטיפולים עבור חולים במחלות המטולוגיות ממאירות ושאינן ממאירות.
במחקר הראשון, החוקרים השתמשו בביוטכנולוגיה שנקראתCRISPR/Cas9 – Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeat. מה זה אומר בעצם? Cas9 הוא שמו של חלבון שנמצא בחיידקים, ומהווה בסיס למנגנון הגנה מפני חדירה של נגיפים. כדי לחיות ולהתרבות, נגיפים זקוקים לתא מארח – והחלבון Cas9, בעצם מונע מהנגיף לחדור פנימה. CRISPR היא מערכת שמחקה את פעילותו של החלבון Cas9 ולמעשה עורכת את הגנים (Genome Editing) מחדש – ויוצרת מצב של תאים מוגנים.
למחלות שהיה עד עתה טיפול אחד בלבד, הצטרף טיפול חדש ונגיש הרבה יותר
הטכנולוגיה נבדקה על חולים בשתי מחלות דם תורשתיות: טלסמיה בטא ואנמיה חרמשית (SCD). בקרב כל שבעת המשתתפים בניסוי, הושג שיפור שהוגדר כיוצא דופן על ידי החוקרים. לדבריהם, זו הייתה הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בגישה המהפכנית הזו באוכלוסיות חולים אלה.
"התרופה היחידה שאושרה על ידי ה- FDA לטיפול בשתי המחלות האלו, היא השתלת מח עצם מתורם בעל קרבה גנטית לחולה. טיפול זה אינו זמין עבור חלק גדול מן החולים בגלל קושי לאתר תורמים תואמים, עלות גבוהה וסיכון ניכר לסיבוכים", מסבירים החוקרים. "בהתחשב בכך, כל אפשרות אחרת לטיפול בחולים אלה היא בגדר פריצת דרך. אנחנו נרגשים לנוכח מה שהצלחנו לעשות באמצעות המחקר הזה, עבורנו זהו הישג אדיר. עריכת גנים שנלקחו מתאי מח העצם של המטופל עצמו עשויה להיות אופציה טיפולית זמינה ובטוחה עבור חולים רבים הלוקים במחלות דם אלה".
לכל הכתבות של שבוע ההמטולוגיה 2020 >>
המחקר שגילה את אחת הסיבות לכישלונו של טיפול בחולי סרטן הדם
שני מחקרים נוספים שהוצגו בכנס ASH מציעים סיכוי ואופק חדשים לחולים בסוגים שונים של סרטן הדם באמצעות CAR-T – טיפול אימונותרפי הנחשב כאחד מדרכי הטיפול החדשניות והמהפכניות עבור חולים במחלות המטולוגיות ממאירות.
איך מתבצע טיפול T-CAR? נוטלים מהחולה דגימה של תאי מערכת החיסון, מתוכם מבודדים תאי דם לבנים (לימפוציטים) מסוג T (T Cell). תפקידם של תאים אלה הוא להגן על הגוף מפני הפיכתם של תאים תקינים לתאים סרטניים. טיפול זה משפר באופן דרמטי את התוצאות עבור חולים בכמה סוגי סרטן הדם, אך לא כל החולים מגיבים לסוג זה של טיפול. הבעייתיות בסוג הטיפול הזה הוא שתאים סרטניים מסוגלים לדכא את פעילותם של תאי ה-T ולחמוק מהם.
אחד משני המחקרים החדשים שהוצגו בכנס, מציע הסבר מדוע חלק מהחולים אינם מגיבים לטיפול ומציע דרך להתגבר על התנגדות זו. בטיפול T-CAR שביצעו, החוקרים התמקדו בתפקידו של חלבון בשם CD58. בניתוח דגימות גנטיות מ-51 משתתפי המחקר החוקרים גילו בקרב כ-25% מהחולים חלבון זה אינו מתפקד – ועל כן הטיפול לא השיג את התוצאות הרצויות, למעט באחד מן החולים.
בהמשך המחקר, החוקרים בדקו סוגים שונים של טיפולי CAR-T בעכברים שהחלבון CD58 הוסר מהם. המסקנה מן הניסוי הייתה כי לחלבון יש תפקיד משמעותי בהפעלת תאי T וכי חסרונו פוגם ביעילותם. כדי להתגבר על בעיה זו, החוקרים שינו את התהליך ההנדסי של טיפול ה-CAR-T על ידי הוספת חלבון CD2, כדי למלא את התפקיד של CD58 הלקוי.
לדברי החוקרים הגישה החדשה עשויה להוביל לניסויים קליניים בשנתיים הקרובות, והצלחת הניסויים עשויה להרחיב משמעותית את מאגר החולים אשר עשויים להפיק תועלת מהטיפול. "תוספת של 20-25% בשיעור התגובה לטיפול תשנה את חייהם ותרפא מספר גדול של חולים נוספים", אמר מחבר המחקר הבכיר, ד"ר רובי מגזנר, מבית הספר לרפואה מאוניברסיטת סטנפורד.
הטיפול שתוצאותיו ניכרות גם שנה וחצי אחרי
המחקר השלישי נושא בשורה עבור חולים שאובחנו עם מחלה חוזרת מסוג לימפומה שאינה הודג'קין, ומציג את שיטת הטיפול CAR-T מסוג Axicabtagene ciloleucel) Axi-cel) – שמכוון נגד תאי סרטן המבטאים חלבון (אטנטיגן) בשם CD-19. "התוצאות מצביעות על כך ש- Axi-cel עשוי להיות אופציה מבטיחה עבור מטופלים עם היסטוריה של הישנות או חוסר תגובה לטיפולים קיימים", דיווחו החוקרים.
במחקר נבדקו 146 חולים עם לימפומה FL או לימפומה MZL במספר מרכזים רפואיים בארה"ב. כל החולים סבלו ממחלה מתמשכת למרות שעברו מספר טיפולים קודמים. המחקר נמשך שנה וחצי, ובמהלכו נותחו תוצאותיו ונבחנה יעילות הטיפול. התוצאות הראו כי 92% מהמשתתפים השיגו תגובה אובייקטיבית לטיפול ו-78% השיגו תגובה מלאה. גופם של 72% המטופלים הגיב לטיפול גם כשנה לאחר קבלת העירוי, 64% מהמטופלים הגיבו גם לאחר כ-18 חודשים. "התרשמנו מאוד מהתגובות לטיפול. הטיפול זהה השפיע באופן משמעותי על חולים בסיכון גבוה למחלה חוזרת", אמר מחבר המחקר הבכיר קרון ג'ייקובסון, MD, מהמכון לסרטן דנה-פרבר.