פרופ' יריב יוגב, מנהל בית החולים ליס באיכילוב שנודע כרופא בעל שם, הוא אחד העדים המומחים המועדפים על ידי חברות הביטוח בתיקים של רשלנות רפואית, והשופטים מייחסים לעמדתו משקל רב. ולמרות זאת, מסמכים שהגיעו לידינו מראים איך שפרופ' יוגב כותב שתי חוות דעת כעד מומחה. האחת - מאחורי הקלעים, שבה הוא מתאר לחברת הביטוח את סעיפי הרשלנות החמורה, ואחרת לבית המשפט, שבה הוא קובע שלא הייתה רשלנות. אז לאיזה פרופ' יוגב כדאי להאמין?
שוחחנו דניאל ונטלי סוויסה, ש-13 שנה חלפו מאז לידת בנם עילי, לידה פשוטה לכאורה - שהסתבכה. "הכול התחיל בשבוע ה-29 להיריון", סיפרה נטלי. "היה לי דימום, בדקו אותי. אומרים לי 'תנוחי, זו פעילות רחמית'. ככה עד שתיים בלילה, שכבר זחלתי אליהם לקבלה. בא הרופא, ניגש אליי, פתח לי את הרגליים... הוא צעק לכל הסביבה שלו שם מאחורה: 'היא גמורה'. וזהו, עברו כמה שניות, התינוק החליק לו בידיים. עד שלקחו אותו לטיפול נמרץ הוא איבד חמצן. ראו דימום במוח, ראו שיתוק מוחין, PVL. הייתי בת 20, זה הגיל שלך שאתה רוצה להתחיל לפרוח, להגשים את עצמך. מצאתי את עצמי סועדת את הילד שלי כבר 13 שנה".
כבר לפני עשר שנים, נטלי ודניאל הגישו תביעה בטענה לרשלנות רפואית שהובילה למצבו של עילי. הם גם הציגו חוות דעת של מומחה שקבעה - הייתה רשלנות קשה. אלא שאז, חברת הביטוח של בית החולים הציגה חוות דעת אחרת שערערה מאוד את מצבם המשפטי, חוות דעת מצד אחד המומחים הגדולים ביותר בתחום, פרופ' יריב יוגב, שקבע - לא הייתה רשלנות.
"אני בטוח במיליון אחוז שהייתה רשלנות, ובעזרת ה', גם בית המשפט הנכבד יידע מה לפסוק", אמר דניאל סויסה, אביו של עילי. כבר שנים שהוא ודניאל ממתינים להכרעה וחוששים מאוד שבית המשפט יאמץ את חוות הדעת של פרופ' יוגב. "אנחנו פוחדים, אנחנו לא יודעים מה יהיה איתנו", השיבו על השאלה אם הם סומכים על חוות הדעת שלו. "אנחנו פוחדים, והפחד שלי הגדול שבית המשפט לא יאמין, או יאמין לו שבאמת לא הייתה... זה פחד, אנחנו פוחדים".
יוגב הוא בין הרופאים הכי מוכרים בישראל. פרופ' לגינקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם 250 מאמרים וגם שני ספרים. מעוטר בפרסים, ובראיונות. כוכב סדרת הריאליטי "בייבי בום", יש לו תוכנית רדיו משלו, והוא אורח קבוע בתוכניות הטלוויזיה. יש לו קליניקה פרטית, יוקרתית, ובעיקר - הוא מנהל בית החולים ליס ליולדות באיכילוב.
"יש לו יתרון גדול כשהוא נכנס לבימ"ש"
בנוסף לכל עיסוקיו הרבים, פרופסור יוגב בולט מאוד בתחום נוסף - כתיבת חוות דעת רפואיות בתביעות של רשלנות רפואית, ושם עולות שאלות על ההתנהלות שלו. גופי הבריאות הציבוריים משלמים כ-600 מיליון שקלים פיצויים בשנה עקב רשלנות רפואית. רוב הסכום שמשולם, כ-57% מסך הפיצויים, בתחום הגינקולוגיה וההיריון. כסף גדול שאותו משלמות חברות הביטוח של קופות ובתי החולים למטופלים שנפגעו. ההחלטות של בתי המשפט אם לפצות מתבססות על חוות דעת רפואיות, אובייקטיביות, חיצוניות, של גינקולוגים מומחים, כמו יוגב.
ד"ר דוד שרין, רופא ועו"ד שמתמחה ברשלנות רפואית, סיפר: "כשאדם מהסוג הזה מופיע בבית המשפט וכותב חוות דעת לשופט, הסיכוי שהשופט יתעלם מהמעמד שלו כמנהל בית חולים, מהיותו רופא בכיר, ומיתר התארים, הוא סיכוי מאוד קלוש. זאת אומרת, מלכתחילה יש לו יתרון מאוד גדול כשהוא נכנס לבית משפט".
וכשעוברים על מאות רבות של חוות דעת בתביעות האלה, שם אחד חוזר על עצמו כמומחה שמגן על קופות החולים ובתי החולים. פרופ' יוגב, הכוכב הגדול של השוק הזה. חוות דעת שלו נעה בין 10 ל-20 אלף שקלים, כתלות בצרכים המשפטיים בתיק. לדבריו, הוא כתב יותר מאלף חוות דעת, ומדובר בהכנסה של מיליונים רבים. אבל מדוע חברות הביטוח פונות באופן סדרתי ליוגב, ומוותרות פעמים רבות על השירותים של מומחים רבים אחרים, גם הם בכירים בגינקולוגיה?
רמי חמיס שנלחם בתופעת חוות הדעת הכפולות בתיקי רשלנות רפואית, הציג מסמך, וטען: "תביעת פלוני נגד מכבי שירותי בריאות. פרופסור יוגב קובע בחוות דעתו לתיק בית המשפט - אין שום רשלנות. מצד שני, אותו פרופסור יוגב, על אותה תביעה, כותב מאחורי הקלעים שמדובר בתיק שלא ניתן להגנה. לאיזה יוגב להאמין? ליוגב שמגיש חוות דעת לתיק בית המשפט? או ליוגב שכותב עמדה מאחורי הקלעים?".
פרופסור יוגב קובע שוב ושוב בבתי המשפט שלא הייתה רשלנות רפואית, לשביעות רצונן של חברות הביטוח, אבל מסמכים שהגיעו לידינו מגלים שלפני כן הוא מוציא חוות דעת רפואית, מפורטת ופנימית. בכמה מקרים לפחות זו הייתה שונה, ואף סתרה את זו שהציג בפני בית המשפט. בזו הפנימית קובע שהייתה רשלנות. לאחר מכן מעיד - הכול היה תקין.
פרופ' מיכה רבאו, שותף ומנתח בכיר באסיא מדיקל אם במקרה שכתב חוות דעת שהייתה רשלנות, היה לבקשת חברת הביטוח משנה את חוות הדעת לבית המשפט: "אף פעם לא. בחיים לא".
במקרה אחר, לפני שלוש שנים, פרופסור יוגב נקרא על ידי סוכנות הביטוח "מדנס" לתת חוות דעת בתביעה. התינוק נולד עם המופיליה, מחלה תורשתית, בלי שרופאי קופת החולים טרחו לבדוק את בני משפחתו. בחוות הדעת פרופסור יוגב היה נחרץ: "מדובר בתיק שלא ניתן להגנה". הוא נימק את הטעויות הרבות וסיכם: "בצל הבעייתיות הגדולה, ברור כי אין להגיע עם התיק לבית המשפט בשום אופן".
אלא שבאותו היום ממש הוא שלח מסמך נוסף על אותו האירוע עם מסקנות הפוכות: "איני מוצא כי היעדר אבחון המופיליה בהיריון הנידון השפיע על התוצאה הנטענת. איני מוצא כל רשלנות במעשיהם של עובדי מכבי..." חוות הדעת שלו שקובעת רשלנות נגנזה, וחוות הדעת שמנקה את קופת החולים הוגשה לבית המשפט.
במקרה אחר שבו נולד תינוק עם פיגור שכלי, פרופסור יוגב כתב בחוות הדעת הפנימית. "תיק זה הינו בעייתי מאוד להגנה". במסמך לבית המשפט הבעיות נעלמו, והמשפחה נאלצה להתפשר על סכום פיצויים נמוך. פרופסור יוגב דחה את הטענות, וטען כי במסמך הראשון הוא מציג לנתבעים נקודות חוזקה וחולשה, ממצאים שאינם סותרים את חוות הדעת שהוא מגיש לאחר מכן לבית המשפט, שמשקפת אמת רפואית ועובדתית.
תגובת פרופ יריב יוגב: "חוות הדעת הניתנות על ידי מטעם הנתבעים - משקפות את האמת הרפואית והעובדתית. אני עומד באופן מלא מאחורי חוות הדעת שמהוות בסיס מקצועי נאמן לתיקים שבהם יש מחלוקות רפואיות. כחלק מתפקידי, ומעבר לחוות הדעת, אני גם מציג לנתבעים טרם הגשת חוות הדעת הסופית נקודות חוזקה וחולשה של ניהול המקרה הרפואי ומבהיר נקודות במחלוקת ושאלות רפואיות אפשריות כאלו ואחרות, וזאת בהתייחס גם לחוות הדעת שהגיש המומחה מטעם התובע. הצגה זו לא סותרת את חוות הדעת ולא באה במקום חוות הדעת, ומטרת העלאת נושאים אלה היא לשקף לגוף הרפואי קשיים כאלו ואחרים שעלולים להתעורר, כמו גם להבהיר נושאים שונים בפניו. לא אחת, הסברים אלו יכולים לסייע ולהוות תמריץ בקבלת החלטות לנתבעים, ובכלל זה, הגעה לפשרה עם התובעים. כמו כן, פרטים אלו משמשים את עוה"ד לצורך כתיבת הערכות הסיכון למבטח, אשר בכתיבתן אינני מעורב כלל. מכל מקום, אין הדבר נוגד כלל את היושרה המקצועית והאישית שלי, או את הכתוב בחוות הדעת".
יו"ר הוועדה לביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין, ומומחית לדיני נזיקין ורשלנות רפואית עו"ד ענת קאופמן: "לצערנו זו תופעה ידועה בקרב מומחי נתבעים. אנו עורכי הדין שמייצגים תובעים בתיקי רשלנות רפואית נתקלים פעמים רבות בחוות דעת המוגשות על-ידי נתבעים למרות וגם במקרים בהם שהרשלנות ברורה וזועקת לשמים ולמרות שיש דוחות חקירה של בית החולים ו/או של משרד הבריאות המוכיחות שהייתה רשלנות - בכל זאת מוגשת חוות דעת רפואית של רופא שמגן על המוסד או הגורם הרפואי. מדובר בתופעה בזויה הפוגעת בנכים ובקורבנות הרשלנות הרפואית. אנו שמחים שסוף כל סוף הנושא עולה לכותרות"