שלשום דיווחנו ב"המהדורה המרכזית" על בדיקה שעורך משרד הבריאות על אודות קשר אפשרי בין אירוע הזיהום במפעל שטראוס, לבין אירוע הזיהום במפעל קינדר בבלגיה – שגם הוביל לריקול נרחב.

פרופ' איתמר גרוטו, שכיהן בעבר כראש שירותי בריאות הציבור, התייחס אתמול (חמישי) בשיחה עם N12 לאפשרות ששני המפעלים, בישראל ובבלגיה, רכשו את אותו חומר הגלם – ולכך יש משמעות חמורה. "חשוב לבדוק אם יש קשר בין האירוע שהתחיל באירופה, לבין האירוע בישראל", אמר פרופ' גרוטו והוסיף כי "אפשר לבצע את הבדיקה באמצעות זיהוי של החיידקים, בדיקת החולים ובדיקת מוצרי המזון". לדבריו, אם יתגלה קשר בין האירועים, מדובר יהיה באירוע רחב – במישור הגלובלי.

מפעל שטראוס עלית בנוף הגליל (צילום: ויקיפדיה)
מפעל שטראוס-עלית בנוף הגליל | צילום: ויקיפדיה

במשרד הבריאות מאשרים שאחד מכיווני החקירה הוא אכן בדיקה של נוכחות של זיהום סלמונלה בשני המפעלים – מה שעשוי להעיד על כך שחומרי הגלם נרכשו מאותו היצרן. במידה ויתברר שכך המצב, הדבר אומר שנמכרו בישראל מוצרים שנגועים בסלמונלה במשך כ-3-4 שבועות, ואפילו יותר.

"לא לפי הנהלים": יונים במפעל ותלונה של לקוח שלא נבדקה

בתדרוך לעיתונאים מוקדם יותר אתמול (חמישי) התייחסה יו"ר קבוצת שטראוס, עופרה שטראוס, לזיהום שהתגלה במוצרי החברה: "אני מסתכלת בעיניים שלכם ומתנצלת שאכזבנו אתכם, מצטערת על כל עוגמת הנפש שאתם עוברים בגללנו". מנכ"ל הקבוצה גיורא בר-דעה סיפר: "אלו ימים שמקבלים בהם החלטות לא פשוטות באי-ודאות, אנו מודעים לכך שיש את היום למוחרת ורוצים לשמור על האמון".

בהמשך אמרה שטראוס שעל בטיחות המזון לא מתפשרים וכי "ההחלטה היא בעלת משמעויות כבדות, כלכלית וכספית - אירוע כזה לא עברנו מעולם, זה הריקול הגדול ביותר שהיה לנו. נפתח את שערי המפעל רק כשנעמוד בסטנדרטים המאוד גבוהים שנעמיד לעצמנו". מנכ"ל שטראוס בישראל, אייל דרור, סיפר על ליקויים נוספים שהתגלו ונחשפו בפני משרד הבריאות, אך סייג את האפשרות שיש קשר בינם לבין הריקול. דרור אף הודה כי יונים זוהו במפעל וטען כי "זה לא אמור לקרות וזה קרה לא לפי הנהלים".

עופרה שטראוס (צילום: חמש עם רפי רשף, חדשות 12)
"אירוע כזה לא עברנו מעולם - זה הריקול הגדול ביותר שהיה לנו", עופרה שטראוס | צילום: חמש עם רפי רשף, חדשות 12

מאחורי התדרוך לעיתונאים עומדת ככל הנראה אסטרטגיה שמבקשת לפנות ללב הצרכנים דרך עופרה שטראוס, שאומרת להם שהיא מתנצלת על העוול שנגרם. למרות ששטראוס חושפת מיוזמתה את שורת הכשלים שנמצאו במפעל החברה - היה ברור כי הם יפורסמו ממילא. עם זאת, מדובר בכשלים יותר חמורים מאלה שפורסמו תחילה, ובהם הימצאות היונים במפעל ותלונה של לקוח שהתריע שבבדיקות שלו נמצאו חריגות - תלונה שלא נלקחה ברצינות.

"היו צריכים להסתער על המפעל"

במשרד הבריאות נשמעה לראשונה ביקורת נגד ההתנהלות בפרשת הסלמונלה – כלפי שירות המזון. "זאת רשלנות, נותנים יחס מועדף לחברות גדולות", אמרו בכירים במשרד, והוסיפו כי "הם (שירות המזון) לא עשו כלום, הם חיכו ששטראוס תבדוק בעצמה – עם החשד הראשוני הם היו צריכים להסתער על המפעל".

ביקור משרד הבריאות במפעל שטראוס (צילום: ד"ר נעה טריקי, משרד הבריאות)
"נותנים יחס מועדף לחברות גדולות", במשרד הבריאות מותחים ביקורת על שירות המזון | צילום: ד"ר נעה טריקי, משרד הבריאות

עוד הוסיפו הבכירים, כי הפיקוח של שירות המזון הוא מינורי, וכי לא הם מבצעים את הביקורות – אלא החברות עושות זאת בעצמן: "הם מפחדים מהחברות הגדולות, ליצרנים הגדולים יש גישה חופשית לשירות המזון".

זו לא הפעם הראשונה שבה מתרחש זיהום סלמונלה בישראל: בשנת 2016 התגלה החיידק במספר מוצרי חלבה וטחינה של יצרנים שונים – וגם אז התברר שלא בהכרח מדובר בצירוף מקרים, אלא שהייתה סבירות גבוהה לכך שהיצרנים רכשו את חומר הגלם המרכזי, השומשום, מאתיופיה.