בבנק הדם של מד"א כמעט תמיד יש מינוס, אבל בשבועות האחרונים נרשם מחסור חריף במיוחד. אומנם בארגון טוענים שהבעיה קשורה לאומיקרון, אך יש גם סיבה נוספת. לאורך השנים מי שהגיע לתרום דם הוחתם על טופס שבו הוא נדרש למלא ארץ לידת אב וארץ לידת אם, אך לפני כמה חודשים החליטו על שינוי, כך שבמקום אבא ואימא, נרשם בטופס החדש - "ארץ לידת הורה 1" ו"ארץ לידת הורה 2".
בישיבות קמה סערה גדולה, כולל קריאות להחרים את תרומות הדם, ובמד"א שינו את הטופס בפעם השלישית, כך שכעת התורמים לא נדרשים לציין כלל את הנתון הנוגע למוצא הוריהם. עם זאת, בכמה עשרות ישיבות שהיו תורמות בעבר באופן מאורגן, אך לא בכולן, עדיין מחכים להחזרת הנוסח המקורי בטופס. גם בתוך העולם הדתי, בעיקר בזרם החרד"לי, יש מחלוקת בין מי שרואה בזה ויכוח קטנוני על ניירת ובירוקרטיה, ובין אלו שרואים בכך מלחמת תרבות.
"למה היה שם 'ארץ לידת אב', 'ארץ לידת אם'?", שואל ד"ר מאיר סיידלר, מרצה לפילוסופיה יהודית מארגון "בוחרים במשפחה". "כי הם צריכים את המידע הביולוגי במקרה הזה, כי זה דם. כלומר, עצם העלאת 'הורה 1' ו'הורה 2' הייתה מעשה פוליטי. הבינו שזה לא בסדר כי הייתה מחאה. אחרי שאמרו שזה נורא חשוב כי צריך לבדוק את זה, פתאום זה לא חשוב. כל זה מצטרף למגמה למחוק את אבא ואימא מכל טופס אפשרי במדינה. השר הורוביץ הוא הרבה יותר שר לענייני להט"ב מאשר לענייני הבריאות".
סמנכ"לית שירותי הדם במד"א, פרופ' אילת שנער, מספרת כי בימים אלה מגיעות 700-600 מנות ביום, במקום 1,100 בשגרה. "זה מיד משפיע על כל המערכת. המנות נשמרות רק לחולים דחופים, וחלק מהניתוחים האלקטיביים יצטרכו להידחות. בחלק מבתי החולים הם כבר נדחו בגלל שצריך לשמור את המלאי היותר קטן למצבי חירום ולדימומים".
פרופ' שנער מסבירה כי "רוב רובו של המחסור הוא בגלל האומיקרון. למעלה ממיליון וחצי ישראלים נדבקו, חלקם עוד לא החלימו, חלק מקביל לפחות נחשפו אליהם וגם הם לא יכולים לתרום. זה משותף לכל העולם. אנחנו יודעים שבארה"ב ובאירופה זה המצב".
היא מוסיפה כי השמטת סעיף המוצא לא נעשתה בשל הלחצים שהופעלו. "ישראל היא ארץ של קיבוץ גלויות. תתי-סוגי הדם הנדירים נקבעים על פי ארץ המוצא או על פי העדה אפילו, ולכן המידע הזה היה מאוד חשוב ב-30-25 השנים האחרונות. היום רובנו ילידי הארץ להורים ילידי הארץ, ולכן אין שום ערך למידע הזה, הוא לא יעזור לנו לחפש את מה שאנחנו צריכים".
אך בזמן שהוויכוח מתנהל, בשטח אפשר עדיין לראות לא מעט תלמידי ישיבה שבאים לתרום דם. "עכשיו לא שואלים על ההורים, זה גם פתרון", אומר גדליה, בן 18 מדולב. "השאלה מה עומד פה על הפרק בצורה היותר חשובה - דיני נפשות או חוסר הלגיטימציה. בהשוואה ביניהם, מצטער, אבל הצלת חיים קודמת. בקרב שלנו ניצחנו, הורידו את העניין של 'הורה 1', 'הורה 2', אין כבר את הלגיטימציה הזאת. זו סתם נראית לי מלחמה מיותרת. לא חסרות מלחמות כרגע במדינה, זה לא נראה לי משהו שצריך להילחם עליו".