בצל העלייה במקדם ההדבקה - קבינט הקורונה התכנס הערב (שלישי) כדי לדון במצב התחלואה. בתום הדיון השרים החליטו לקדם מבצע הסברה ארצי שיגדיל את היקפי ההתחסנות, על מבצע בדיקות אנטיגן לתלמידים לאחר חופשת החנוכה והארכת מתווה תו הירוק הקיים בשבועיים נוספים. במצגת שהכין פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן שהוצגה בפני השרים בדיון הוא הזהיר: "רמת החיסוניות של כלל האוכלוסייה החלה לרדת בתחילת נובמבר". במקביל, מומחים מהאוניברסיטה העברית התריעו מפני גל תחלואה נוסף שבפתח.
למצגת של פרופ' ערן סגל - לחצו כאן
למצגת של המומחים מהאוניברסיטה העברית - לחצו כאן
על פי פרופ' סגל, דעיכה ראשונה בחיסוניות נגד הקורונה החלה במאי 2021, עם דעיכת מחוסני המנה השנייה. בהמשך, עם תחילת מבצע החיסון במנה השלישית ובהמשך הגיעה לשיא עקב הגידול במספר המחלימים – רמת החיסוניות הגיעה לשיא. אך כאמור מאמצע חודש נובמבר רמת החיסוניות שוב נמצאת במגמת ירידה. "ייתכן שהחלה ירידה מסוימת בהגנת הבוסטר, יש לעקוב", ציין פרופ' סגל במצגת.
כדי לבלום את המגמה ולהוריד את מקדם ההדבקה שוב לפחות מ-1, פרופ' סגל ממליץ לקבינט להגיע ליעד חיסון של שליש מבני 11-5, לחסן חצי מאוכלוסיית הלא מחוסנים הכללית ולחסן במנה שלישית עוד 1.1 מיליון ישראלים שטרם קיבלו אותה. כל זאת צריך להתבצע לצד הקפדה יתירה על התו הירוק בקרב בני 12 ומעלה.
במצגת שהכינו מומחים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' ינון אשכנזי, הם מתריעים בפני השרים מפני "סימנים מובהקים לגל תחלואה נוסף". לטענת המומחים, קיים דמיון בין העלייה בתחלואה בימים אלה להתפשטות המגפה לפני יותר משנה, קודם שניתנו החיסונים. עם זאת, לדבריהם קיים הבדל בין שתי התקופות, בכך שהיום התחלואה מתפשטת בין לא מחוסנים או כאלה שהחיסון שקיבלו כבר "לא בתוקף".
המומחים מציגים מספר תרחישים לעלייה בתחלואה, אך גם בתרחיש האופטימי ביותר מספר המאומתים יגיע ליותר מ-1,000 ביום. בתרחיש המחמיר מדובר על יותר מ-2,500 מאומתים ליום.
בדומה לפרופ' סגל, גם החוקרים מהאוניברסיטה העברית ממליצים לחסן את הילדים, אפילו רק חלק מהם, כדי לבלום את מגמת התחלואה. "סיכון עיקרי", לדברי המומחים, הוא "ירידה בחיסוניות והתרחבות מעגל הנדבקים עקב עיכוב במתן בוסטר – תרחש שיוביל לעלייה משמעותית במקדם ההדבקה". עוד הדגישו המומחים: "יש לזכור שממתן הבוסטר נדרש זמן עד להשפעה על מקדם ההדבקה".
בניתוח מגמת העלייה בקצב ההדבקה, חוקרי האוניברסיטה העברית מציינים כי יותר מ-90% ממקרי ההדבקה הם בקרב לא מחוסנים או כאלה שהחיסון שלהם כבר פג תוקף. כמו כן, מקדם ההדבקה נמוך מ-1 כשבוחנים את האוכלוסייה מעל גיל 60, כך שיש פחות סיכון לעומס גבוה של תחלואה קשה. לדברי המומחים, ייתכן שהעלייה בתחלואה נובעת מהגברת הדבקה במסגרת בתי הספר, ולכן הם ממליצים לבחון יותר לעומק את אירועי ההדבקה.
עדכונים מהקבינט
21:40: ההודעה על סיכום הדיון:
- רה"מ הנחה להמשיך לקדם את מבצע ההסברה הארצי במטרה להגדיל את היקפי ההתחסנות, ולמקדו בשני קהלי יעד עיקריים: ילדים בגילאי 5-11, ואנשים שטרם קיבלו את החיסון השלישי (בדגש על בני נוער).
- רה"מ הנחה לקדם מבצע אנטיגן נוסף במערכת החינוך לאחר חופשת החנוכה.
- הוחלט להאריך את התקנות המיישמות את מתווה התו הירוק ומגבלות התפוסה בחללים סגורים בשבועיים נוספים, בכפוף לאישור ועדת החוקה של הכנסת.
- הוחלט, כי בשלב זה יימשך המצב הקיים ולא צפויות הקלות או החמרות בהנחיות הקורונה.
20:50: שרת המדע אורית פרקש-הכהן: "יש פה שאלה על האפקטיביות של החיסון השלישי. האם נגזר עלינו להיות בחיסונים כל חצי שנה? צריכים לעשות מעקבים על מידת החיסוניות של החיסון השלישי".
20:45: בנט מבקש לבצע לכל הילדים בדיקות אנטיגן לפני החזרה ללימודים מחופשת חנוכה.
ד"ר שרון אלרעי-פרייס: "צריך להתסכל על הנתונים. לא גילינו הרבה חולים ככה. לא בטוח שזה שווה את המשאבים".
בנט: "העלות זו לא הבעיה, כבר קנינו את הערכות. המחיר לכאורה זה בנטיעת ביטחון שווא שהם בריאים. אבל הם גם ככה הולכים לבית ספר. בואו נצא למבצע אנטיגן לפני החזרה מחנוכה - זו ההחלטה וקחו את זה לביצוע".
20:15: מומחים בקבינט מתחו בביקורת על שרת החינוך ואמרו שהסיבה לעלייה בהדבקה בקרב ילדים היא בעיה בטיפול בקורונה במערכת החינוך. אחת הבעיות המרכזיות שעולות בדיון: היעדר אכיפה מול מורים לא מחוסנים.
גם בנט אמר עכשיו שצריך לבדוק מה קורה במערכת החינוך.
20:00: ד"ר שרון אלרעי-פרייס: "היום אנחנו מבינים שהוירוס נכנס למוח ומשפיע על המוח. אבדן טעם וריח הוא אינדקציה לכך. גם ילדים עשויים להיפגע מפגיעות במוח בהדבקה בקורונה".
בהמשך הוסיפה: "אני מקווה שהחיסון השלישי יחזיק מעמד זמן רב יותר. יש עדויות ראשוניות במעבדה בטיב הנוגדנים - הם טובים יותר באיכותם ויש סיכוי שלא נחווה דעיכת בוסטרים בזמן הקרוב. אבל עדיין מוקדם לומר בוודאות".
19:45: פרופ' ערן סגל: "סך החיסוניות של ישראל התחילה לרדת בתחילת נובמבר".
בנט: "אין לנו כרגע יסוד לחשוב שאכן הדעיכה בבוסטר היא בקצב דומה לדעיכה אחרי שני חיסונים. אנחנו נחכים מאד בשבועות הקרובים".
פרופ' סגל: "אתה צודק - הנתון שאני מצביע עליו נובע מדעיכה של מנה 2 ומחלימים. במאי החלה דעיכה כללית במדינה ובאוגוסט נתנו בוסטר. מתחילת נובמבר אנחנו במגמה של דעיכה. הדעיכה הזו הולכת להמשך אלא אם נתערב ונמשיך לחסן".
19:40: פרויקטור הקורונה: "במסרים לתקשורת - החיסון בטוח ואין על זה דיון". בנט לשרים: "מניסיון שלי הכל דולף אז אל תגידו דברים שפוגעים במאמץ הלאומי".
13:32: בנט התייחס למבצע חיסון הילדים: "אחד הדברים שמצאתי שמאוד מרגיעים הורים זה שקיפות, שקיפות, שקיפות". בהמשך הודה רה"מ: "לא נצליח לחסן עוד הרבה מהלא מחוסנים בכלל".
19:20: פרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא: "אנחנו בעלייה מסויימת מבחינת החיוביים... התמונה הגדולה מראה מגמת ירידה, אבל אם עושים 'פוקוס' רואים עלייה של 60 מקרים מדי יום וזה מטריד. מבחינת המאושפזים אנחנו במגמת ירידה שנשמרת".
19:15: רה"מ בנט: "יש גל חזק מאד וקשה מאד של זן הדלתא שמכה בעולם במזרח אירופה ועכשיו גם במערב אירופה, אוסטריה בסגר כללי ורואים זינוק במספרים גבוהים בכמה מדינות. זה נובע להבנתי בעיקר מהעובדה שהם לא עשו את הבוסטרים בזמן. אצלנו בישראל אנחנו שולטים בצורה טובה במגפה. גם השתלטנו על הגל הרביעי מבלי לסגור עסקים, לבצע סגר כללי ובלי למנוע לימודים, וגם יצרנו סט כלים שלא היו קודם כמו סרולוגים ואנטיגנים כדי לשלוט בתחלואה".
בנט התייחס גם לעלייה בתחלואה: "כאן בישראל יש מגמה מטרידה של תחלואת ילדים... בתחום הקשים והמונשמים המספרים הם טובים, אבל אנחנו יודעים שתחלואה גם מביאה חולים קשים בהמשך. לכן המטרה היא למנוע תחלואה קשה ולא להגיע לחוסר ספיקה, אבל אסור להתעלם ממדדים שנותנים תמונה".