בדיוק שנתיים חלפו מאז שנגיף הקורונה התגלה לראשונה בעיר וואהן בסין ומאז התפשטה מגפה עולמית שנמשכת עד היום. למרות הצהרות חוזרות ונשנות על רצון "לחיות לצד הנגיף", עד היום המשאלה הזו לא התממשה ובישראל, כמו גם ברחבי העולם, ממשיכים לנקוט במשנה זהירות בניסיון לעצור את המגפה. האם וריאנט אומיקרון מסמן את סופה של התקופה או את תחילתה של התפרצות חדשה?

מאז שהתגלה לראשונה, נגיף הקורונה גבה את חייהם של יותר מחמישה מיליון אזרחים ברחבי העולם, כך על פי האתר "ourworldindata". המשמעות היא ששיעור התמותה העולמי עומד על כ-2% מהנדבקים. עד היום נדבקו 275 מיליון ושמונה מאות אלף איש בקורונה, יותר מ-247 מיליון מתוכם החלימו.

סין קורונה מסכה (צילום: רויטרס, רויטרס_)
שנתיים להתפרצות המפגה בסין | צילום: רויטרס, רויטרס_

הווריאנטים: דלתא, אומיקרון והמוטציה הבריטית

באוקטובר 2020 התגלתה בבריטניה המוטציה הראשונה שהצליחה להתפשט במהירות ולהפוך לדומיננטית. למרות שמרבית האוכלוסייה במדינה הייתה מחוסנת, באותם ימים חלה עלייה דרמטית בתחלואה וכך התגלתה המוטציה שהתפשטה לאחר מכן גם למדינות נוספות ולישראל.

נקודת המפנה הבאה התרחשה בדצמבר 2020, אז התגלה וריאנט "דלתא" שמקורו בהודו. שנה לאחר מכן, בדרום-אפריקה נחשף וריאנט האומיקרון שעמו מתמודד העולם בימים אלו ממש. 

הקורונה בישראל: מתי נוכל לחיות "לצד הנגיף?"

פרופ' ינון אשכנזי מהצוות המייעץ למל"ל ולממשלה מהאוניברסיטה העברית מסביר: "אחרי שכולם ייחשפו וכולם יהיו חולים - אני חושב שבתום גל תחלואת האומיקרון זה מה שהולך לקרות. יחד עם זאת, לאפשר לאנשים להידבק זה הימור מסוכן מאוד שיביא למאות חולים קשה והתמוטטות מערכת הבריאות. הגישה הנכונה היא לנסות לשלוט במגפה כמה שאפשר ולגרום לכך שכמה שיותר אנשים יתחסנו. אומיקרון מתפשט במהירות רבה כל-כך שלהערכתי בסביבות חודש מרץ גל התחלואה יגיע לסיומו ולא נזכור אותו. מה יקרה אחריו? קשה לדעת. לא סביר שהמצב הנוכחי יימשך עוד הרבה זמן כי לאט לאט נוצרת חסינות באוכלוסייה".

האם האומיקרון מסמן את סופה של המגפה?

פרופ' אשר אלחיאני, רופא משפחה ולשעבר מנהל בית החולים מאיר ומנכ"ל מאוחדת, אומר: "ניסיון העבר מלמד אותנו שגלי תחלואה במגפות נעצרים על ידי וריאנט מדבק מאוד ולא מזיק. יבוא יום שבו יגיע וריאנט שמתפשט במהירות גבוהה אך גורם למחלה קלה וכך תסתיים המגפה. הממשלה צריכה קודם כל לא להזיק. כשעושים צעדים יש להם השלכות הרסניות, הווירוס לא מזהה גבולות - אם הוא לא ייכנס מנתב"ג הוא ייכנס מגשר אלנבי. אין טעם בצעדים מיותרים: אלו שמסוכן להם להידבק כדאי לשמור עליהם מכל משמר. אסור שהצעדים נגד הקורונה יהיו מזיקים יותר מהנגיף עצמו. במרפאה אני רואה המון חולי שפעת ואף חולי קורונה. מטופש להפסיק את החיסונים לשפעת כדי להגדיל את החיסונים לקורונה".

פרופ' אשכנזי סובר אחרת: "אני לא רואה בסיס לחשוב שהאומיקרון הוא פחות אלים. בדרום אפריקה התחלואה קלה מכיוון שהמוטציה פגשה את האזרחים לאחר שמרבית האוכלוסייה החלימה. בדנמרק יש 80 אחוז מחוסנים ולכן לא ראו שם עלייה במאושפזים. באנגליה ובארצות-הברית זה לא בדיוק המצב וכעת נצפית עלייה בתחלואה. חלק גדול מהאוכלוסייה מחוסן וזה בעצם מה שהופך את התחלואה לקלה יותר".

חג המולד באירופה בצל האומיקרון (צילום: Chesnot, getty images)
חג המולד באירופה בצל האומיקרון | צילום: Chesnot, getty images

ברקע החשש מהתפשטות האומיקרון, הבוקר פרסם משרד הבריאות כי 1,306 בני אדם אובחנו עם קורונה ביממה האחרונה – מספר הנדבקים הגבוה ביותר בחודשיים האחרונים. מקדם ההדבקה גם עלה ל-1.28, אולם מספר החולים המאושפזים במצב קשה נותר 81, יציב ונמוך יחסית.

בדיוק שנה לאחר מבצע החיסונים בישראל 6,462,531 ישראלים התחסנו במנה הראשונה, 5,841,107 קיבלו את המנה השנייה ו-4,164,423 קיבלו את מנת הבוסטר.

אתמול נפגש רה"מ בנט לדיון עם שר הבריאות ניצן הורוביץ ובכירי משרד הבריאות. בדיון לא הוחלט על הגבלות חדשות, אולם קבינט הקורונה צפוי להחליט היום על הגבלות התקהלות משמעותיות והרחבת התו הירוק לקניונים ולמסחר.

על התפשטות האומיקרון אמר ראש הממשלה אתמול: "אנחנו יודעים שהוא מידבק בצורה בלתי רגילה. אם בדלתא ראינו הכפלה כל עשרה ימים, עכשיו הממוצע הוא יום, יומיים או שלושה". מנגד, הבהיר בנט כי עדיין לא יודעים עליו מספיק, "לא חלף חודש מאז שהכירו בו כזן חדש".

"אנחנו יודעים שמי שמחוסן בצורה מלאה, בגדול, יכול להידבק ולהדביק", המשיך, "אבל מי שמוגן בצורה מלאה ובסבירות טובה יעבור את זה בלי שום בעיה, ולאיך ערוך יותר ממי שלא מחוסן או מוגן. זה שונה מהדלתא – שמי שמחוסן גם לא נדבק ולא הדביק". את דבריו על האומיקרון סיכם בנט: "לא מן הנמנע שהרבה מאיתנו לצערי נידבק, אבל זה לא ביג דיל, כי אנחנו מחוסנים".