למרות החלטת ה-FDA: רה"מ בנט החליט אמש (שבת) כי ההגבלה של התו הירוק למי שלא התחסן במנה השלישית תיכנס לתוקף כמתוכנן ב-1 באוקטובר לכל שכבות הגיל – כך פרסמנו בחדשות סוף השבוע. המשמעות: בעוד שבועיים, תוקף התו הירוק יפוג לכל מי שעבר 6 חודשים מאז שקיבל את המנה השנייה ולא התחסן בשלישית.

החלטת בנט מגיעה בתום התייעצות עם משרד הבריאות ובהסתמך על המלצות הדרג המקצועי של המשרד. עם זאת, עדיין מתלבטים אם תוקף התו יישלל גם למחלימים מהנגיף שלא התחסנו.

גורמים בקבינט הקורונה אמרו לנו הערב שצריך לבחון את דחיית יישום התו הירוק לפחות לשכבות הגיל הצעירות – בני 40 ומטה. הסיבה לדחייה הנדרשת: בשכבות הצעירות עדיין לא מתחסנים בהיקפים משמעותיים.

הנתונים מראים כי נכון להיום יותר ממיליון איש עדיין לא קיבלו את החיסון השלישי והם צפויים לאבד את הזכאות שלהם לתו הירוק – רבים מהם מתחת לגיל 40. עד גיל 30 יש פחות מ-40% מתחסנים, בגילים 39-30 שיעור ההתחסנות עולה ל-47% והעלייה המשמעותית ביותר היא בגילים המבוגרים – 61%.

במשרד הבריאות התעקשו שהתו הירוק ייכנס לתוקף בתחילת אוקטובר מכיוון שזה מסר חשוב עבור הציבור. בימים הקרובים נראה קמפיין מאוד משמעותי לשכנע את הצעירים שצריך ללכת להתחסן כדי להמשיך את שגרת החיים.

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, הגנה על ההחלטה לחסן את האוכלוסייה הצעירה במנה השלישית – למרות החלטת ה-FDA שלא לאשר זאת. לדבריה, ההחלטה לחסן צעירים בבוסטר לא הייתה מהירה מדי. "הם מסתכלים על הנתונים של ארה"ב ומקבלים החלטה עבור ארה"ב, אנחנו מסתכלים על הנתונים של ישראל וצריכים לקבל החלטה עבורנו", אמרה בריאיון לחדשות סוף השבוע.

לדבריה, מדינת ישראל הקדימה את ארה"ב בשלושה חודשים במתן החיסונים ולכן הם עדיין לא רואים את ההשפעה: "אם מסתכלים על לפני 5 חודשים, ב-15 באפריל, 50% מאזרחי מדינת ישראל כבר היו מחוסנים במנה שנייה, חלקם כבר חודשיים ושלושה חודשים, בארה"ב באותו יום היה 25%", טוענת ד"ר אלרעי-פרייס.

"ידענו שהסיכוי של בני 16, 18 או 30 לתחלואה קשה ותמותה נמוך יותר משל בני 60 ועדיין חיסנו את כולם", היא הסבירה. "יש התפוגגות של החיסון אחרי זמן - היא לא קשורה לגיל של הבן אדם, היא קשורה לזמן ממתן החיסון. מה שה-FDA אמר אתמול זה 'אתם צודקים, יש דעיכה של החיסון ובהתאם לנתונים אצלנו אנחנו כרגע מאשרים אצלנו ל-65 ומעלה ועוד קבוצות' שזה בדיוק מה שהחלטנו לפני 3 חודשים".

צעירה ישראלית מקבלת את מנסת החיסון השלישית (צילום: פלאש/90 )
ד"ר אלרעי-פרייס: "הבוסטר לצעירים הייתה החלטה נכונה" | צילום: פלאש/90

ד"ר אלרעי-פרייס הדגישה כי "המטרה של התו הירוק מתחילת הדרך היא לא לעודד או לכפות חיסונים". לטענתה, מטרת התו הירוק "היא לייצר תנאים שבהם הסיכוי לתחלואה יותר נמוך - ואז אפשר שיהיו (יחד) 5,000 אנשים או 10,000 אנשים, כי הסיכון שכל אחד מביא הוא יותר נמוך". לדבריה, "כרגע בן אדם שעבר יותר מ-6 חודשים מהחיסון השני שלו הוא פשוט בסיכון גבוה לתחלואה כשיש לנו 10,000 מאומתים ביום במדינת ישראל".

האם בעוד כחצי שנה נצטרך מנת חיסון רביעית? - "זאת שאלה מצוינת, אני לא יודעת לענות עליה", אמרה ד"ר אלרעי-פרייס. "יש וירוסים שבהם מקבלים שתי מנות ואחרי חצי שנה בוסטר, כמו הפטיטיס, ואז אתה מוגן להרבה שנים. יש וירוסים כמו שאנחנו מכירים בשפעת שכל שנה אתה עושה חיסון. אנחנו עוד לא יודעים לאן זה הולך אבל אנחנו כן רואים נתונים מעודדים שאחרי הבוסטר יש עלייה מאוד משמעותית ברמת הנוגדנים, מה שנותן יסוד סביר להניח שההגנה הזאת תימשך ליותר זמן. אבל אנחנו באמת לא יודעים".