האם באמת יש ירידה ביעילות החיסון נגד קורונה? ניתוח אפידמיולוגי של שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שפורסם אתמול הצביע על ירידה ביעילות החיסון ל-64 אחוזים במניעת הדבקה ומחלה עם תסמינים - ירידה שמיוחסת לתקופה שבה זוהה בישראל וריאנט דלתא. עם זאת, מומחים עמם שוחחנו מטילים ספק לגבי התנאים שבהם נעשה המחקר ואומרים: "ייתכן שהנתונים אינם מדויקים".
"אני חושב שצריך לקחת את הנתונים הללו בעירבון מוגבל", אמר פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן בשיחה עם N12, "המחקר הוא מחקר תצפיתי ולא דומה לניסוי קליני. במחקרים מהסוג הזה יש הרבה מאוד הטיות: מי הם האנשים שהולכים להיבדק וההשפעה של התפרצויות מקומיות למול אזורים בהם לא נצפתה תחלואה - ולכן יש קושי ביכולת שלנו להסיק מתוך זה מסקנות".
לדבריו של פרופ' סגל, בקבלת ההחלטות הנוכחית הנתונים העיקריים שעליהם צריך להסתמך הם התחלואה הקשה והתמותה: "כרגע יש עלייה מתונה במספר החולים במצב קשה. הניסוי הקליני המקורי בדק הפחתת תחלואה קשה. גם הנתונים העדכניים הם עדיין מצוינים להורדת הדבקה ומחלה קשה, ולכן מבצע החיסונים ממשיך להיות חשוב לבלימת ההתפשטות של הנגיף בישראל".
ואכן, נתוני משרד הבריאות על יעילות החיסון בכל האמור למניעת אשפוזים ותחלואה קשה הם עדיין גבוהים למדי: 93 אחוזי יעילות. חישוב הנתונים נעשה על ידי משרד הבריאות באופן כזה שבו נעשה חישוב של מספר החולים במצב קשה מתוך כלל המחוסנים - למול מספר החולים במצב קשה מתוך כלל הלא-מחוסנים. כך הגיעו למסקנה שהיעילות למניעת תחלואה קשה בזכות החיסון עומדת כיום על 93%.
המומחים חלוקים: ירידה ביעילות החיסון או שהייתה הערכת יתר של יעילותו?
פרופ' גבי ברבש, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות הסביר: "ברור שיש ירידה ביעילות החיסון כנגד הדבקה. לעומת זאת, אני חושב שגם במניעת תחלואה קשה עדיין לא נאמרה המילה האחרונה וייתכן שווריאנט דלתא גורם לאשפוזים רבים יותר ולתחלואה קשה גבוהה משחשבנו. לפי נתוני מחלקות הקורונה - יותר מ-50% מהחולים במצב קשה הם מחוסנים. לכן, המילה האחרונה תיאמר רק כאשר נגיע שוב לאלפי מאומתים ביום, אז כבר לא יהיה ניתן להחזיר את הגלגל לאחור".
לגבי האופן שבו נעשו החישובים במחקר על יעילות החיסונים אומר פרופ' ברבש: "כשיש כל כך מעט חולים במצב קשה, מוקדם להגיע להערכות ולניתוח נתונים שניתן להסיק ממנו מסקנות קונקרטיות. ובכל זאת, מה שניתן ללמוד מלקחי העבר הוא שאם לא נעשה כלום כעת, בעוד כחודש מספר המאומתים היומי יגיע לאלפים".
חלק מן המומחים סבורים כי למעשה אין ירידה ביעילות החיסון, אלא שמלכתחילה היא חושבה בהערכת יתר. פרופ' רצף לוי, מומחה לניהול סיכונים ומערכות בריאות מ־MIT, שחקר את הנושא עם פרופ' אבי וואהל מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, אמר: "להערכתנו אין כאן ירידה אלא זו הייתה היעילות המקורית של החיסון נגד הדבקה. הייתה טעות מהותית שגרמה להערכת יתר על יעילות החיסון נגד הידבקות. מה שלא לקחו בחשבון זה שאחרי שבוע מהחיסון השני, מחוסנים בישראל הפסיקו להיבדק מפני שהיה להם פטור מבידוד ולכן הייתה הטייה למעלה ביעילות החיסון".
לדבריו של פרופ' לוי, "בכל מקרה, היעילות נגד הדבקה לא חשובה כמו היעילות נגד מחלה קשה. חשוב שהציבור יבין שאין מה להיכנס לפאניקה מכיוון שאין פה באמת ירידה ביעילות החיסון". במשרד הבריאות קוראים לכל מי שבא במגע עם חולה מאומת, כולל מחוסנים, לגשת ולהיבדק - ובמיוחד במקרים בהם נצפים תסמינים.
משרד הבריאות: "החישוב מבוסס על היארעות בין מחוסנים ולא מחוסנים"
במשרד הבריאות הוציאו הודעת הבהרה לאחר הביקורת. "החישוב של מועילות החיסון, מבוסס על היארעות (מדד לשיעור מקרי תחלואה חדשים בפרק זמן מסוים), בהשוואה בין מחוסנים ולא מחוסנים בתקופת המעקב", נכתב. "כשחיסון מועיל ב-100%, לא יהיה אף מקרה בקרב המחוסנים. כשחיסון אינו מועיל (0), שיעור תחלואה יהיה זהה בין מחוסנים ולא מחוסנים".
"משמעות של מועילות החיסון היא איזה אחוז מהתחלואה (או אשפוזים או תמותה) ניתן למנוע על ידי החיסון", הסבירו במשרד הבריאות. "הנתונים מנותחים במודל סטטיסטי המאפשר תקנון לגורמים שעשויים להשפיע על התוצאות, כגון גיל הנדבק ושבוע ההתפרצות".
עוד נכתב כי "אנשים שאומתו בקורונה לפני תקופת המעקב מוצאים מהניתוח כי הסיכון שלהם להידבק שוב שונה מיתר האוכלוסייה שטרם נדבקה להידבק בפעם הראשונה. המועילות נמדדת בבני 16 ומעלה, זאת מכיוון שאין מספיק מחוסנים בני 12-15 לאפשר את החישוב".