אחרי שהוסרו כמעט כל המגבלות ומספרי החולים החדשים הגיעו לשפל, השבוע אנו עדים לעלייה במספר המאומתים החדשים - ולחזרת הדיון על החמרת ההגבלות. לאחר זמן רב, מספר החולים החדשים ביום עבר את ה-100 במהירות ואתמול אף אובחנו 227 נשאים חדשים של הנגיף. עם זאת, חשוב לזכור: כעת יש רק 26 חולים במצב קשה בבתי החולים (מתוכם 16 מונשמים) ומספר המתים במגפה כמעט לא השתנה - חולה אחד נפטר בעשרת הימים האחרונים.
סיקור נרחב:
חובת עטיית מסכות בחללים סגורים נכנסה שוב לתוקף
התפרצות זן הדלתא: מחלקות הקורונה עדיין ריקות
פרסום ראשון: התוכנית של משרד הבריאות להחמרת ההגבלות
חשש להתפרצות קורונה סמויה באשקלון: שרידים של זן "דלתא" נמצאו במערכת הביוב
בנימינה הוגדרה "אדומה" - אחרי חודשיים שכל המדינה הייתה ירוקה
הממשלה החליטה לדחות את כניסת התיירים לארץ בחודש
אם כן, מה הסיכוי לעלייה משמעותית בתחלואה הקשה, קרי חזרה למצב של 1,000-500 חולים קשים בבית החולים? ומה הסיכוי לעלייה בתמותה? לדעתי הסבירות לכך נמוכה ועדיין - יש צורך לנקוט צעדים מסויימים ומידתיים למניעת עליה במאומתים ותמיד לזכור: הכול בקורונה נכון לשעתו ועשוי להשתנות, כי יש הרבה אי ודאות. למרות סימני השאלה, ניתן כבר עכשיו לזהות כמה סיבות לכך שלא צפויה עלייה גדולה במספר החולים שמצבם קשה:
- יעילות חיסון פייזר נגד דלתא דומה ליעילותו נגד הזן הקיים במניעת תחלואה קשה - כך עולה ממחקר של ממשלת בריטניה שפורסם בשבוע שעבר. על פי נתוני אותו מחקר, עבור המחוסנים במנה אחת יש כ-78% יעילות במניעת אשפוז בנוגע לזן "אלפא" וכ-75% יעילות כלפי זן "דלתא" (זה שכונה גם הווריאנט ההודי). עבור מקבלי המנה השנייה של חיסון, היעילות עומדת על 92% לזן האלפא והנתון עבור זן הדלתא גבוה יותר – 94%. ישראל עדיין מובילה בעולם בשיעור המחוסנים באופן מלא (כ-60% מהאזרחים) ובשיעור המחוסנים מקבוצת הסיכון (כ-90%). ולראייה, אין כרגע עלייה בתחלואה קשה.
- במדינות עם פחות מחוסנים מישראל שבהן וריאנט הדלתא מתפשט, אין עלייה בתמותה: באנגליה זן הדלתא מהווה כ-90% מהמאומתים, וזאת במצב שבו 46% מחוסנים מלא והחיסון (תוצרת אסטרהזניקה) פחות יעיל - ואין עלייה בתמותה. בארה"ב זן הדלתא התגלה אצל כ-20% מהמאומתים, וזאת כאשר 44% מחוסנים מלא. גם שם לא התגלתה עלייה בתמותה
- ה"דלתא" כאן כבר חודשיים ולא הוביל להתפרצות מיידית עם הגעתו. ייתכן שהעליה האחרונה נובעת ממספר אירועי "הפצה המונית", שלא יובילו להתפרצות בלתי נשלטת, אך אנחנו עדיין לא יודעים זאת בוודאות.
- ישראל הגיעה (לפני דלתא) לחסינות עדר או קרוב לכך, כי במשך 4 חודשים המספרים רק ירדו והתקרבו לאפס, למרות חזרה כמעט מלאה לשגרה. הרבה מודלים העריכו שייתכן ו-60% מחוסנים בחברה לא יספיקו לחסינות עדר, ושהרבה ילדים יידבקו, אבל זה לא קרה. לכן ייתכן שחיסון בני 16-12 יחזיר אותנו לסף חסינות העדר.
ובכל זאת, בקורונה רב הנסתר על הגלוי. לכן צריך במקביל לפעול להורדת התחלואה. איך?
- לחסן כמה שיותר בני ובנות 16-12 ואת גילי 16 ומעלה. זה צעד שיגן על עוד אנשים ויוריד את מקדם ההדבקה
- כמשנה זהירות ולזמן מוגבל, להחזיר מסכות בחללים סגורים הומי אדם - כפי שהורה היום משרד הבריאות. זהו מחיר קטן לעומת מחיר הטעות שבקורונה, שעשוי להיות גבוה
- לאכוף טוב יותר בידוד של מאומתים
- לשפר את האוורור בבתי הספר ובמקומות סגורים, כדי להוריד הדבקות ולמנוע אירועי הפצה המונית
ומה הלאה? אם הניתוח נכון, ואם החיסונים באמת הביאו אותנו למצב שאין סכנה למערכת הבריאות, אז הממשלה תצטרך להחליט: האם היא ממשיכה להטיל מגבלות כדי למגר את הקורונה. או שהיא אומרת שהגענו לנקודה שבה אין סכנת קריסה, והקורונה תהיה כאן כנראה לעוד הרבה שנים?
אם העלייה בתחלואה הקשה אכן תהיה מתונה עם משק פתוח, אז ישראל תצטרך להחליט על האסטרטגיה שלה:
- לקבל את המצב שבו יהיה מספר מסוים של חולים קשה ומתים מקורונה, כמו שיש ממחלות אחרות, אבל מתוך הבנה שאין סכנה לקריסת מערכת הבריאות. זה המחיר שנשלם על משק פתוח, כמו שמשלמים בשפעת ומחלות אחרות. בתרחיש זה המדינה תנסה להוריד תחלואה אבל בלי מגבלות חמורות, ולמעשה תעביר את הבחירה לאנשים. מי שירצה ימשיך להיזהר ולעטות מסכה ולא ללכת למקומות צפופים, ומי שירצה להיזהר פחות יוכל לבחור בכך. בניגוד לעבר, הפעם כנראה אפשר לנהוג כך כי יש חיסון וכי נראה שאין סכנה שנחזור למצבים החמורים שהיינו עדים להם בשנה האחרונה
- לפעול למיגור הקורונה, כלומר להמשיך לפתוח ולסגור בהתאם לנתוני התחלואה, להגביל כניסה בגבולות וצעדים נוספים. זאת החלטה של מדיניות, כזו שהממשלה צריכה לקבל. כמובן שאם התחלואה הקשה תחזור למה שהייתה בשיא - תרחיש לא סביר מהסיבות שפורטו עד כה - אז יצטרכו להחזיר מגבלות חמורות.
פרופסור ערן סגל, המחלקה למדעי המחשב, מכון ויצמן