בתוך בתי החולים הקורסים בירושלים: מחלקות הקורונה בבתי החולים עמוסות לעייפה. גל התחלואה הקשה שהכה ומסרב לדעוך שוחק את הצוותים בחזית, והמחסור בציוד ובמיטות לא ממש עוזר למאבק שנמשך מסביב לשעון. צוות חדשות 12 תיעד את המצב במסדרונות המחלקות ובחדרי החולים. "יש חוסר ציוד במדינת ישראל", אומרת אחת המאושפזות בייאוש. "אנחנו צריכים לחיות בכבוד".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כבר בכניסה למחלקה פגשנו את יפה, היא הגיעה בתחילת השבוע שעבר ועדיין מאושפזת בטיפול נמרץ. "אתה לא יכול לנשום", היא מספרת לחדשות 12. "אני לקחתי על עצמי בלי הנשמה מלאכותית. אני נלחמת פה על החיים".
היא אמנם נמצאת בבידוד בתוך המחלקה אבל עוקבת אחרי החדשות בחוץ, דבר שרק מגביר את הדאגות שלה. "בית החולים קורס", היא אומרת בעודה מתקשה לנשום, וכשהיא מחוברת לסיוע נשימתי. "אין כאן מיטות, אין כאן ציוד, אנשים זרוקים במסדרונות. זה לא נשמע נורמלי". היא מוסיפה: "אני פונה לראש הממשלה, לא צריך לתת 750 שקלים לבן אדם בזמן שכל בתי החולים קורסים. אם לא הצוות - אני מתה".
ראש הממשלה והשרים מפארים מדי יום את קצב החיסונים שעולה לו אבל בינתיים בשיא הגל השלישי הצוותים הרפואיים לא מרגישים את ההשפעה בשטח ויכולים רק להתגעגע לנתוני הגל הראשון. "הגל השלישי נתן לנו מכה גדולה", אומרת קלאודיה פוג'י, אחות בטיפול נמרץ לחולי קורונה בבית החולים הדסה. "סוויץ' בראש, אנחנו במלחמה".
"אנחנו רואים גם יותר יולדות שמסתבכות", משתף מג'ד שלאעטה, אח בהדסה. "היה מטופל צעיר שהיינו צריכים להנשים אותו, הוא כבר היה באי ספיקה נשימתית ואז הוא התחיל להגיד לי שאני אמסור למשפחה איפה כל הדברים, כסף וכו'. אז אני יצאתי וראיתי שהבן הראשון שלו בן 15. לא היו לי מילים, פשוט לא היו לי מילים".
האחות תהילה הראל סיפרה שהחששות של החולים עוברים דרך העיניים. "זה לא פשוט לראות", היא מוסיפה. "החשש, עיניים מבריקות, והוא אומר לי: 'את חושבת שאני אצא מזה?'".
לנוכח העומס המתמשך, הסגל הרפואי מתקשה לעיתים להשתלט על כלל החולים. גם המקרה באיכילוב, שבו מכונת ההנשמה של משה חרזי ז"ל התנתקה והצוות לא הבחין, יושב תמיד בראשם: "תמיד אנחנו חוששים מזה, שלא נוכל לראות", אומרת תהילה. "זו מחלקה גדולה לא מחלקה קטנה. יש פה 30 מיטות והיא מתפרשת לאורך רב".
פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה מנהל מלחמה אחרת - כלכלית. בית החולים לא מצליח לשלם לספקים של ציוד רפואי כבר כמעט חודש, ואלו החליטו לעצור את האשראי.
רוטשטיין יושב ומנסה להשיג ציוד רפואי דחוף שפשוט אזל בבית החולים ותחושת המצוקה ניכרת. "אם אין לי חדר ניתוח, אין לי טיפול נמרץ, אני לא יכול לתת מזון לילדים - בית החולים לא יכול להתקיים". באוצר הבטיחו לממן את עלות הציוד הרפואי ואת ההתנהלות השוטפת, אבל בהדסה עדיין לא רגועים.