האיל דעקה, נהג משאית כבן חמישים מאזור הצפון, חי חיים שלמים מבלי לדעת שהוא עלול למות בכל רגע. בניתוח מורכב שבוצע לאחרונה ברמב"ם, וכמוהו נעשו בודדים בעולם, תוקן פגם מולד שאיתו דעקה חי מבלי לדעת על קיומו – וכך חייו ניצלו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

לפני כשנה, החל דעקה לסבול משיעול טורדני וקשיים בנשימה. כמי שמעשן ומעביר את מרבית יומו על כיסא הנהג במשאית שבה הוא נוהג למחייתו, החשד הראשוני היה שמדובר בהתפתחות הקשורה לאורח חייו. בצילום סי.טי חזה שביצע במסגרת הבירורים, הסתבר שהסיבה הרבה יותר דרמטית – קנה הנשימה של דעקה, אשר קוטרו אמור להיות סנטימטר וחצי, היה בפועל 3 מ"מ, היצרות של 95 אחוזים.

ניתוח בבית החולים רמבם (צילום: בית החולים רמב"ם)
ניתוח בבית החולים רמבם | צילום: בית החולים רמב"ם

מדובר במום מולד שדעקה חי איתו כל חייו ומעולם לא בא לידי ביטוי, למרות שיכול היה להרוג אותו בכל רגע נתון. "כנראה שהעובדה שמדובר בתהליך שנפרש על פני טווח זמן ארוך, בצירוף היעדר פעילות גופנית מאומצת, תרמו לזה שהגוף של האיל למד לחיות עם המגבלה מבלי שהיא תפריע לו, עד לאחרונה", מסביר פרופ' זיו גיל, ראש צוות המנתחים במרכז ראש-צוואר ברמב"ם, "אבל בפועל, כל יום שהוא התעורר היה לא פחות מנס".

הגילוי המדהים הוביל את הצוות הרפואי ברמב"ם להפנות את דעקה לניתוח דחוף, כדי לתקן את המום ולהסיר את סכנת החיים שמרחפת בכל דקה נתונה מעל ראשו. אך גם השלב הזה לא היה כזה פשוט: ההליך הרפואי שאמור היה לפתור את הבעיה של דעקה, טומן בחובו אתגרים ומורכבות לא פשוטה, ועלול היה לסכן את חייו. "הבעיה עם המצב הלא רגיל הזה היא שעם היצרות כל כך גדולה יש קושי לנשום ולהנשים", מסביר פרופ' גיל, "העובי של צינור ההנשמה הקטן ביותר הוא 8 מ"מ. קנה הנשימה שלו בעובי של 3 מ"מ. המתמטיקה פשוטה והיא לא לטובתנו".

בית החולים רמב"ם בחיפה (ארכיון) (צילום: משה שי / פלאש 90)
צילום: משה שי / פלאש 90

"היינו מוכנים לכל תרחיש"

לטובת הניתוח הורכב ברמב"ם צוות מומחים רב-תחומי. כדי להתמודד עם האתגר המורכב של טיפול בקנה הנשימה של אדם שלא ניתן להנשימו, הוחלט לבצע את הניתוח כאשר המטופל מחובר למכונת לב-ריאה (אקמו), שעוקפת למעשה את פעולת ההנשמה של החולה, ומחליפה את פעילות הלב והריאה במהלך הניתוח. מהלך זה, שהיה היחיד שמתאפשר, נעשה רק במספר מצומצם של מקרים בעולם למטרה כזו ומהווה סיכון כשלעצמו. "היינו מוכנים לכל תרחיש", מבהיר פרופ' גיל, "לרבות התערבות כירורגית דחופה".

השתלת איברים. אילוסטרציה (צילום: רויטרס, חדשות)
צילום: רויטרס, חדשות

חלקו הראשון של הניתוח נעשה על ידי ד"ר אדלר, אשר חיבר את המטופל למכונת האקמו בזמן שד"ר זיסר משגיח על המדדים שלו ומנשים אותו ידנית עם מסכה. ברגע שחלק זה הסתיים, התפנה צוות ניתוחי ראש-צוואר לביצוע הסרת החלק המוצר בקנה הנשימה של המטופל ולחיבור שני חלקי קנה הנשימה הנותרים בגוף, לכדי חלק רציף אחד. שלב קריטי בניתוח היה כאשר הצוות המנתח הצטרך לזהות את העצבים שצמודים לחלק הצר בקנה הנשימה והוושט ולהפריד אותם בעדינות ממנו, כדי לשמר את יכולות הבליעה, הדיבור והנשימה של המטופל.

בתום הניתוח שערך כמה שעות, הועבר דעקה אל מחלקת טיפול נמרץ להשגחה של 48 שעות, ולאחר כמה ימי התאוששות במערך הכירורגי, הוא שוחרר לביתו כשהוא חש בטוב. "הבנתי שחייתי עד עכשיו במזל", ציין דעקה, "פרופ' גיל הוא כמו הסנדק שלי. הוא הציל לי את החיים".