האם ישראל היא עדיין "סטרטאפ ניישן"? התקופה האחרונה נתנה תנופה רצינית ומשמעותית לעולם החדשנות הרפואית, שמאז ומתמיד היה מפותח בישראל. ב"ועידת הבריאות של ישראל" התכנס פאנל בנושא בהנחייתה של מירי מיכאלי יחד עם עדי זמיר, מנהלת שותפות aMoon-Roche, ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי ופרופ' יצחק חביב, מדען ראשי AID-GENOMICS. אז מה חדש בעולם הטכנולוגיה הרפואית?
"במסגרת השותפות שהתחילה הרבה לפני הקורונה ויחד עם קרן אמון הישראלית, בחרנו ליישם בישראל תוכנית שתאפשר לפתח טכנולוגיות דיאגנוסטיקה שיתנו מענה לצרכים גלובליים שמופו על ידי רוש", מסבירה עדי זמיר, מנהלת שותפות aMoon-Roche. "דווקא בנקודת הזמן הזאת, כשהקורונה בכל מקום, אפשר לראות את הצורך והערך האמיתי של תוכנית כזאת והתנהלות כזאת שמסתכלת על שימוש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, למידת מכונה, כל הנושא של פרסונליזציה של הרפואה וכמובן, כל מה שקשור לרפואה מרחוק".
התקופה הזאת באמת מתאפיינת בחדשנות הזאת כי אין ברירה. האם זה איתנו כדי להישאר או יחלוף עם הקורונה?
"אין ספק שהיא כאן כדי להישאר והולכת להיות בעוצמות הרבה יותר גדולות ממה שאנחנו מכירים", הסביר ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי. "אני חושב שהקורונה אפילו תרמה לזה ואם אפשר לדבר על משהו חיובי בתקופת הקורונה זאת הסיטואציה שבה הקורונה פתחה המון חסמים שהיו בתוך מערכת הבריאות ומחוצה לה, בכל מה שקשור לרפואה מרחוק, לפיתוחים טכנולוגיים שראינו הרבה פעמים שכח אדם לא בדיוק רצה והרפואה מרחוק לא בדיוק נראתה לו והתקשו לעבור את החסם הטכנולוגי. הקורונה דחפה את כולם בין אם הם רוצים ובין אם לא, היום אנחנו רואים שקפצנו אולי שנות דור קדימה, בזכות הקורונה אנחנו היום נמצאים במקום שבו הרפואה מרחוק התפתחה והתקדמה, אנחנו בקפיצה של 20-10 שנים ממה שהיינו".
איזה עוד דברים נוכל לראות בעתיד הלא רחוק?
ד"ר יגודה: "כבר עכשיו אנחנו יכולים לראות כל מיני טיפולים מרחוק אם אנחנו מדברים על הטכנולוגיה הזאת כמו שיקום מרחוק, טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטרים מרחוק, טיפול בהפרעות תקשורת מרחוק. בעצם כל העולם הזה הלך, התקדם והתפתח אבל זה לא נגמר שם. אנחנו יכולים לראות שמעבר לפיתוחים התרופתיים, היום הרפואה מותאמת אישית וספציפית, אבל מבחינת עתידנות בבריאות אנחנו יכולים לראות פיתוחים שהרובוטיקה תהפוך להיות הדור השני ונוכל לראות התקדמות. כמו למשל סנסורים שקיימים בבתים מבלי שאנחנו מרגישים בקיומם והם יודעים לזהות מצבים של הידרדרות עוד לפני שהמצב הזה קורה. להתריע לרופא, לעשות התאמה של טיפול תרופתי ואולי אפילו הנדסה של תרופות בבית של המטופל".
האם אנחנו עדיין סטארט אפ ניישן?
זמיר: "אנחנו לגמרי סטרטאפ ניישן, מכמה סיבות: יש פה באמת טאלטנים מדהימים, שאותם אגב אנחנו מחפשים גם אצלנו, שיש להם הרבה ידע וניסיון והוכחנו את זה בלא מעט פיתוחים. יש היום כ-1,800 חברות סטרטאפ בתחום הלייף סיינס והאלטק מה שאומר שזה באמת תחום חם. חוץ מזה יש לנו אוניברסיטאות מצוינות ומובילות גם במחקרים וגם ביישום של טכנולוגיות, שהפכו גם להיות חברות מסחריות. יש לנו כאן דאטה נצבר, שניים מתוך שלושה מאגרי דאטה גדולים בעולם נמצאים בישראל, זה אומר שיש לנו כאן קרקע כדי לפתח טכנולוגיות מדהימות. בסופו של דבר כשאנחנו לקוחים את כל הדברים האלה ביחד, את הדאטה שנצבר פה, את הטאלנטים, את האוניברסיטאות וכמובן את הבחירה כמו שרוש בחרה דווקא בישראל יחד עם הטאלנטים - יש לנו כאן נוסחה מנצחת".
כשאני מגיעה לשדה התעופה, תוך כמה זמן אני יכולה לדעת אם אני יכולה לעלות על טיסה?
"נכון לעכשיו אם אני רוצה לעשות את זה בצורה אוטומטית ובסקלה גדולה אז פחות מ-45 דקות, קרוב לחצי שעה", טען פרופ' יצחק חביב, מדען ראשי AID-GENOMICS. "אחת המסקנות מהמחקר שלנו היא שתדירות הבדיקה של אוכלוסיות קריטיות יותר חשובה מרגישות הבדיקה. יש אנשים יותר מסוכנים לציבור ויש פחות, אבל מה שיותר חשוב זה שנסרוק את נקודות המגע העיקריות כמו הצוות הרפואי, בתי האבות וכו', מדינת ישראל עושה את זה מאוד טוב".
אנחנו כל כך עסוקים עכשיו במגפה ובקורונה, קצת דוחקים לצד בעיות בריאות אחרות. האם סטרטאפים באמת עדיין עוסקים בבריאות בכלל או כל המאמץ מופנה רק לקורונה?
עדי זמיר: "אני חושבת שהקורונה היא משהו שנלמד לחיות איתו, אין ספק שקרה משהו שהוכיח לכולם שברגע שמאחדים כוחות אפשר באמת לעשות משהו ולשפר בצורה שתשפיע כל כך. יש עדיין הרבה מאוד בעיות אחרות ואתגרים, אחד מהם אנחנו גם מאמתים בתוכנית הנושא של עמידות חיידקיים, כל הנושא של אנטיביוטיקה, שימוש, איך עושים את אותה הפרסונליזציה, האם באמת נדרש שימוש באנטיביוטיקה, כשהיא נכנסה לשימוש היא עשתה בעצם שינוי מאוד גדול בעולם, אבל בעצם עם הזמן נוצרו בעיות חדשות. זאת בעיה שהייתה, היא מוכרת על ידי ארגון הבריאות העולמי ואנחנו רואים שהדברים האלה שהיו לפני הקורונה יהיו גם אחריה, אבל אין ספק שעולם הבריאות היום לא יראה אותו הדבר כמו בעוד חמש שנים, ההאצה היא באמת מטורפת. אנחנו מקווים שבדברים שאנחנו נתרום בתוכנית שתוך תשעה חודשים לכל מיזם שיגיע נוכל להביא בשורה חדשה והשפעה לעולם".
האם נראה את החדשנות הזאת כבר עכשיו מסייעת לנו לצאת מהתקופה שאנחנו נמצאים?
ד"ר יגודה: "אנחנו צועדים לשם ובסוף נהיה אחרי זה. אבל בישראל יש מוח מאד יצירתי, הרעיונות פה מאוד טובים, הקפיצה בין רעיון לבין ביצוע היא מאוד מהירה, אבל אנחנו רואים שיש חסמים של רגולציה. ואז הישראלים באים עם רעיון ואנחנו רואים את הרעיון הזה מתפתח מחוץ לתחומי ישראל, כי הרגולציה שם היא רגולציה שמאפשרת ולא רגולציה שמונעת, מעכבת או פוגעת. יש פיתוחים ישראלים שאנחנו רואים שהבסיס של הרעיון היה פה אצלנו ואנחנו רואים אותו היום כבר לא שנה ולא שנתיים במדינות שונות בעולם, אבל עדיין פה עד שבודקים ועד שמאשרים אנחנו עצמנו לא נהנים תמיד מפרי הפיתוחים שיש לישראלים".