מי שעומדים במרכז תשומת הלב בתקופה האחרונה הם בתי החולים שעברו סוג של הסתגלות והרכבה מחדש של מחלקות שלמות לטובת הטיפול בחולי הקורונה. כשבמקביל עולות לא מעט תלונות על מחסור חמור בכוח אדם וגם אזהרה מקריסה וחוסר ספיקה של המערכת כולה בעיקר עם השפעת והחורף שעומדים בפתחנו. ב"ועידת הבריאות של ישראל" שמע יואב לימור מארבעה בכירי בתי החולים בארץ, על מצב החולים והחששות הקיימים. בפאנל השתתפו ד"ר ארז ברנבוים, מנכ"ל בי"ח אסותא אשדוד, ד"ר מיכאל הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם חיפה, פרופ' יונתן הלוי, נשיא בית החולים שערי צדק ירושלים וד"ר ענת אנגל, מנהלת בית החולים וולפסון חולון.
כרגע בתי החולים מאוד נהנים מתוצאות הסגר, שכן רמת התחלואה ירדה בכל אחד מהאזורים בארץ. בחיפה כיום יש 25 חולים שרובם חולים קשים אבל זאת הסיבה שהם נמצאים בתוך המערכת. בירושלים נכון לרגע זה יש 34 חולים סך הכל, שכתשעה מהם מונשמים, וזהו שיא של מספר נמוך, אך הם עדיין חוששים מהפתיחה ההדרגתית של המשק. בחולון יש 15 מאושפזים שרובם מונשמים מאוכלוסייה המבוגרת שרובה מגיעה מבתי אבות. בית החולים החדש אסותא באשדוד רק פתח את שעריו, וכבר הגיעה מגפת הקורונה.
"אנחנו כרגע בתקופה של הפוגה בין הגלים, אני נהנה מהתקופה הזאת", סיפר ד"ר ארז ברנבוים מנכ"ל בי"ח אסותא אשדוד. "יש סדר גודל של עד 15 חולים שבאים ונכנסים בשבוע האחרון, האמת שחלק מתוכם קשים וחלק גם מונשמים. מאחר ואנחנו בית חולים בצמיחה, כמות המיטות שלנו לא מספקת את הצרכים של החולים בכלל, גם לפני הקורונה, ונאלצנו להפקיד מחלקות. בהתחלה אורתופדיה ואחר כך מחלקה כירורגית, פשוט לסגור מחלקות קיימות על מנת לייצר חלל שמתאים לטיפול בחולי הקורונה".
חולה מתאם ניתוח הרבה זמן מראש ומתכונן, מה אומרים לו כשלוקחים לו את האופציה?
"זה מאוד מצער כשעושים את זה, זה היה בולט יותר בגל הראשון. בגל השני כשנערכנו לצמצום מקומות אשפוז עשינו התאמה מסוימת של האשפוזים. אתה מראש מתאם תור נוסף. בניתוחים, מעבר לעובדה שזה טיפול ושירות, יש פן כלכלי שמטריד מאוד כל מנהל בית חולים. ללא ספק העובדה שיש לנו קורונה בבית החולים מבחינתי, ואני מעט שונה בגלל מספר המיטות, זה מגביל את ההכנסות שלי כי אני לא מסוגל להגיע לייצור המלא שלי כמו שאני נמצא בתקופה שלפני הקורונה".
הקורונה שינתה את כל המודל הכלכלי של כל מערכת הבריאות ושל כל מדינת ישראל, איך מתמודדים עם העניין הזה?
"צריך לומר בהגינות שמשרד הבריאות בתחילת התהליך הזה ביקש מאיתנו לנהל מעקב על ההוצאות שלנו, יש הרבה הוצאות של ציוד ותוספות כוח אדם, כך שהוא עוקב. אני זז ממקום למקום, אני צריך לייצר חללים מבודדים, מערכות מיזוג נפרדות וכדומה, אתה מנהל מעקב ואנחנו מקבלים תגמול מלא על ההוצאות שלנו. גם הנושא של הפעילות הרפואית שירדה בעצם לממן את השכר של העובדים, הם בנו איזשהו מודל שנשען על ההכנסות של 2019 שמייצב אותנו כלכלית. זה לא היה החלום הוורוד של כולנו לשנה האחרונה אבל אפשר להתקיים עם זה".
אם יש משהו שמאוד בלט זה הפער בין המערכת המאוד חלשה לבתי החולים המצוינים שלנו, ובעצם אתם הצלתם אותנו. החוסן והחוזק של בתי החולים שנשענים על תרומות ועל יכולות עצמאיות גרמו לכך שהצלחתם לעמוד בפרץ. אי אפשר לבנות מודל לקיום לנצח על הדבר הזה נכון?
ד"ר הלברטל: "מערכת הבריאות מורעבת הרבה מאוד שנים, אני חושב שעצם העניין שההוצאה לבריאות במדינת ישראל היא 7.4 אחוזים מהתמ"ג למעשה, קבוע כבר 20 שנה אומרת הרבה. הממשלה קיבלה בהתחלה החלטות בגלל החוסר ידע לעשות את הסגר הראשון שמנעו את ההתפרצות המאסיבית בהתחלה, נתנה לכל המערכת זמן יקר של מספר חודשים שבהם באמת בנינו את עצמנו לתת פתרונות. קיבלנו ציוד, המון תשתיות כדי לעזור".
עד כמה אתם ערוכים לחורף?
"בתחום הציוד והתשתיות בגדול אנחנו מסודרים, אבל הבעיה הקשה ביותר זה הכוח אדם, המשאב האנושי. ברמת העיקרון אני יכול לתת פתרון ל-770 חולים אבל זה כמובן יבוא על חשבון הפעילות הרגילה של בית החולים".
למה לא מחזירים רופאים וותיקים מפנסיה, מקצרים התמחויות וכדומה?
פרופ' הלוי: "צריך לזכור שחלק מהתקנים המקוצצים הם מסיבות כלכליות ולא מסיבות של מחסור בכוח אדם. התקנים שעליהם עובדים בתי החולים היום הם בעיקר תוצאה של הסביבה הכלכלית שלנו ופחות של מחסור. יש לנו אנשים בוגרי סטאז' שנמצאים בבית ומחכים למקום התמחות שאותו הם רוצים ואין תקנים. כל העבודה במחלקות קורונה מבוססת על ההתנדבות וצריך להצדיע להם".
כשאתם מדברים עם אנשי האוצר, מה הם אומרים לכם?
ד"ר אנגל: "נכנסו למשבר הזה עם מחסור, היו חסרים חמישה מיליארד שקלים למערכת כולה, גם האישפוזית וגם הקהילתית. וזה לא השתנה, נוספה הקורונה ותקציבים אולי ניתנו אבל זה היה לקורונה. אנחנו מציגים ודורשים את זה הרבה מאוד זמן, אני מאוד מקווה שאחרי התקופה הזאת עכשיו זה מובן. אבל זה די ברור לכולם מה המערכת הזאת צריכה".
זה קורה שאנשים לא מגיעים לקבל טיפול מהחשש להידבק בקורונה בבתי החולים?
ד"ר ברנבוים: "בוודאות הייתה ירידה בהופעה של חולים במהלך הגל הראשון בצורה מאוד בולטת, לנו הייתה תחושה שהיו חולים שהגיעו מאוחר מדי, גם חולים עם שבץ מוחי וחולים עם התקפי לב ששם לזמן יש משמעות. בתום הסגר הראשון ביוני - יולי הייתה גאות בכמות המטופלים בכל בתי החולים בארץ. היום אנחנו חווים נוכחות של חולים, אני מזהה קצת ירידה עדיין בתחום הילדים למרות שבשבוע האחרון יש עלייה מאוד גדולה. יש עדיין חשש להגיע לבתי החולים, מרביתנו בשלב מסויים יצרנו מסלולים נפרדים לכניסה ומערכות שעושות בעצם סוג של מיון בכניסה לבתי החולים בין חשודים בקורונה ואחרים, ואיששנו את זה בפני הקהילה. אני חושב שהייתי הראשון התחיל לשים מסכות לכל עוברי האורח בתוך בית החולים ממש מתחילת מרץ. אנחנו מעריכים שישנם חולים שהטיפול שלהם נדחה בשנת הקורונה, וגם אם אנחנו נמצאים כרגע בשנה הראשונה לא בטוח שלא נהיה מתישהו גם בשנה השנייה, ונוכל למדוד את ההשפעה על התחלואה לטווח רחוק".