'גרין קארד' לכל מחלים שנמצאו בדמו נוגדנים: במשרד הבריאות ובקופות החולים עמלים בתקופה האחרונה על הנפקת תעודה מיוחדת למי שחלה בקורונה, החלים ופיתח נוגדנים לנגיף - "תעודת מחלים", זאת במסגרת הבדיקות הסרולוגיות שנערכות לריכוזי אוכלוסייה שונים ברחבי הארץ. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

במסמך שהופץ אתמול על ידי משרד הבריאות הובהר כי עד 15 בנובמבר יוחלט מה תכלול "תעודת מחלים" שתונפק למי שנמצאו נוגדנים בדמו ושעליה יחתום רופא מקופת החולים. כעת, מי שנמצא חיובי בבדיקה סרולוגית לא נדרש להיכנס לבידוד אם היה במגע קרוב עם חולה מאומת, ולא יידרש לבידוד אם יחזור לארץ ממדינה אדומה.

יש לציין כי קיים שוני בין מי שהחלים מקורונה על סמך בדיקת PCR, לבין מי שגם נמצאו בדמו נוגדנים על ידי בדיקה סרולוגית. משמע: ייתכן שאדם מסוים נדבק בקורונה - אך לא פיתח נוגדנים לנגיף. 

קורונה בחברה הערבית בישראל: דיר אל אסד (צילום: באסל עווידאת, פלאש 90)
תעודת מחלים תאפשר פתיחה של המסחר | צילום: באסל עווידאת, פלאש 90

"משרד הבריאות עמל מול קופות החולים על הנפקת תעודת מחלים זמנית למי שיש לו נוגדנים בדם ויאפשר מעין 'גרין קארד' לפיו אם טסת למדינה אדומה או פגשת חולה מאומת - אתה לא צריך להיכנס לבידוד", אמרה ל-N12 פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא. 

שימוש נוסף שעשוי להיעשות באמצעות "תעודת מחלים" הוא אפשרות של חזרה למשק של אלו שיש בדמם נוגדנים. "המעקב אחר אנשים עם נוגדנים חיוני לפתיחת המשק. נוכל למשל לנצל את זה כדי להחזיר מורים עם נוגדנים לנגיף למערכת החינוך, להחזיר את המסחר והשוק הפרטי עבור מי שבגופו יש נוגדנים ועוד", הסבירה פרופ' רגב. 

בקרוב: בדיקה סרולוגית תתאפשר גם לכלל הציבור  

בשבוע הבא ייצא לדרך סקר סרולוגי של עובדי מערכת הבריאות, ובמקביל תינתן אפשרות לבדיקה סרולוגית גם לבני בית של חולי קורונה מאומתים שלא נמצאו חיוביים. "כרגע הבדיקות הסרולוגיות לא פתוחות לכלל הציבור אלא רק במסגרת סקרים למיניהם. כל המקרים המתועדים עד היום של הדבקות חוזרות לא כוללים אנשים שנמצאו בדמם נוגדנים", מדגישה פרופ' רגב. 

לאחרונה, פורסמו תוצאות הסקר הסרולוגי שנערך בבני ברק בו לקחו חלק למעלה מ-8,000 משתתפים וממנו עלה כי אחד מכל 11 תושבים בעיר פיתח נוגדנים לנגיף. לפני כן, התקיים סקר סרולוגי כלל ארצי בהשתתפות כ-55 אלף נבדקים וממנו עלה כי רק כ-5.5 אחוז מהאוכלוסייה נמצאו עם נוגדנים לנגיף, רחוק מאוד מ"חסינות עדר".

ממחקר שנעשה בבית החולים שיבא עולה כי לאחר כ-5 חודשים חלה ירידה ברמת הנוגדנים בדם של אלו שפיתחו אותם לאחר הידבקות בנגיף. המשמעות היא שגם אם פיתחתם נוגדנים - מדובר בחסינות טבעית זמנית בלבד. "יש להפסיק את הדיבורים המיותרים על חסינות העדר, אלה דיבורים מאוד מסוכנים", אומרת פרופ' רגב. "אנחנו מגלים בכל יום מחדש כמה המחלה עלולה להיות לא נעימה ודבר נוסף הוא שהנוגדנים הם זמניים בלבד". 

 

מחלקת קורונה בבית החולים בילינסון  (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
הנוגדנים למחלה - זמניים בלבד | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

"עד להוצאת החוזר של משרד הבריאות, הגדרת מחלים נקבעה לפי בדיקת ה-PCR ולא הייתה לכך משמעות מעשית", אומר ל-N12 ד"ר יותם שנהר, מנהל אגף המעבדות בקופת חולים לאומית. "כעת מחדש משרד הבריאות את ההגדרה על סמך מי שיש לו בדיקה סרולוגית חיובית - יקבל "תעודת מחלים" ולא יידרש להיכנס לבידוד".

"בהמשך יש כוונה לאפשר זכויות נוספות למי שיוגדר כמחלים, למשל - אם יוחלט על הטלת סגר או הגבלות תנועה - נושא תעודת מחלים יוכל לצאת לעבודה", הוא מוסיף. "כל הנתונים על בעלי הנוגדנים כבר נמצאים בידי הקופות. נכון לרגע זה, אין תאריך תפוגה לתעודה הזו אך ייתכן שבהמשך, בהתאם לנתונים מחקריים שיפורסמו, יגדירו את הדברים אחרת".