פעם שלישית ברציפות: לאחר שהמודל של פרופסור אלי שפרכר הצליח לנבא שוב ושוב את מספר החולים הקשים באופן מדוייק, הודיע אתמול (שבת) פרופסור רוני גמזו כי הוא מאמץ את המודל המיוחד ליישום בתוך המודל הלאומי החדש. בנוסף למודל של שפרכר, ישולב גם המודל של מכון גרטנר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המודל המשולב החדש ינבא שלושה נתונים - עומס התחלואה בקהילה, מספר החולים הכולל בבתי החולים ומספר החולים הקשים בבתי החולים. כאמור, המודל של שפרכר ניבא לפחות שלוש פעמים את מספר החולים הקשים באופן מדוייק יותר מכל המודלים האחרים ועל כן משרד הבריאות החליט לאמץ אותו.
פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו הוציא הודעה רשמית ואמר: "המודלים השונים כולם מסתמכים על מספר הנחות שונות ונקודות מבט שונות והדבר החשוב הוא שיח בין החוקרים והתאמת דעות. הנחיתי שתוך כיממה יפיקו החוקרים משני הצוותים מודל משולב שיהווה בסיס יחדי, אחיד ומהיימן למקבלי ההחלטות".
המשמעות של יישום המודל החדש מראה שפרופסור גמזו מביא אתו גישה אופטימית ומקלה יחסית, זאת בניגוד מוחלט לגישה שיושמה במהלך הגל הראשון על ידי משה בר סימן טוב ופרופסור סיגל סדצקי שסברו שהנתונים קשים הרבה יותר ממה שהיה ידוע.
לפני כשבועיים פרופסור שפרכר צפה שהיום מספר החולים הקשים יעמוד על מספר שנע בין 282 חולים ל-338. מספר החולים הקשים, על פי הפרסום האחרון של משרד הבריאות, עומד נכון להיום על 312 חולים – בדיוק כפי שצפה המודל, בפעם השלישית ברציפות.
הגישה האופטימית, שיוצגה בתקשורת בעיקר על פרכטר ופרופסור עידית מטות מבית החולים איכילוב, ספגה ביקורת רבה מגורמים שונים במערכת הבריאות ואף יש כאלה שכינו את המקדמים של גישה זו "מכחישי קורונה". אולם כעת, אחרי שהחליטו לאמץ אותה במשרד הבריאות, נדמה שזה המודל המהימן ביותר שהיה עד כה. חשוב לציין כי המודל האופטימי עשוי להשפיע על החלטות קריטיות שנגזרות מההערכות בנוגע לתחלואה עתידית, כמו למשל האם ללכת או לא לסגר.