האנשים שמופיעים בכתבה חלו בקורונה, אבל עוד לפני שהם הרגישו סימפטומים או קיבלו הודעה על כך שיש חשד שהם נדבקו, כל אחד מהם גם פגש עשרות אנשים, חלקם מקרוב, חלקם מרחוק, לפעמים עם מסכה, לפעמים אפילו בלי טיפת מרחק. וכן הם גם ישבו במסעדות, והלכו לבתי מלון, קיימו ארוחות משפחתיות, חלקם גם הלכו לחדר הכושר. אז מה חרץ בכל פעם את תוצאות המפגש? מה היה שם שהוביל בסופו של דבר להדבקה?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

אנחנו מצטרפים לשרשרת של ירדן ישי לפני חודש. לירדן אין מושג איפה נדבקה, היא לא קיבלה שום התראה, היא מעריכה שזה היה בעבודה שלה במרכז קניות. המשמרת האחרונה שלה הייתה בשבת, אחרי העבודה – היו לה הרבה תוכניות.

ירדן ישבה בבית קפה ברמת גן יחד עם חברה. לטענתה הן ישבו בלי מסכות, חיבקו ואף נישקו אחת את השנייה. החברה אגב, כמו גם צוות העובדים במסעדה ויתר הסועדים, לפחות ככל הידוע, לא נדבקו. הודעות הם לא קיבלו – לא ממשרד הבריאות ולא מהשב"כ.

"לא כל מגעים בסיכון מובילים להדבקה"

אחר כך ירדן יצאה לדייט עם בחור שלא מזמן הכירה. ביום שלמחרת, ככל הנראה 24 עד 48 שעות מההדבקה, בילתה שעה ארוכה במכון יופי לפדיקור. הקוסמטיקאית לא נדבקה – והבחור, הוא דווקא נדבק.   

לאחר מכן ירדן הגיעה לאימון עם מדריכה אישית בחדר הכושר. למרות ששתיהן היו במגע קרוב וללא מסכה, המדריכה לא נדבקה. "המגע בסיכון, אבל לא כל המגעים בסיכון בהכרח מובילים להדבקה", הסביר אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי שיבא.

אירוע ההדבקה העיקרי של ירדן הוא בקורס שיווק באינסטגרם. היא ועוד 12 אנשים התכנסו במשרד לשיעור. כשהוא הסתיים החום של ירדן עלה והיא החלה לחוות תסמינים שלא השאירו מבחינתה מקום לספק. "הבחור שנדבק דווקא היה עם מסכה", שחזרה. "ועוד בחורה שהייתה מולי".

פרויקט שרשראות ההדבקה (צילום: החדשות12)
פרויקט שרשראות ההדבקה | צילום: החדשות12

ביקשנו מהבחורה שנדבקה בשיעור – יאנה, להצטרף אלינו. כשיאנה ניסתה לשחזר, היא הגיעה למסקנה שככל הנראה נדבקה כשדיברה עם ירדן בפינת הקפה. "ככל שאתה יותר קרוב לחולה, אתה בסיכון גבוה יותר", הסביר פרופסור לשם.

יאנה היא אמא ל-3 מחולון. ביום הראשון אחרי ההדבקה היא בילתה עם הילדים בנמל תל אביב, ביום שלאחר מכן ערכה קניות במרכול גדול, ואז גם השתתפה ביום הולדת לחברה שלה. ביום השלישי היא עשתה השלמת קניות במרכז השכונתי והחלה להתכונן לשבת עם המשפחה המורחבת.

כל שמונת האורחים שהגיעו לארוחת השבת נשארו במהלך סוף השבוע להתארח בדירה של יאנה, שמצידה מספרת, שבמשך כל התקופה החדרים היו סגורים והמזגן פעל. "אולי פתחתי פעם אחת את החלון כדי לאוורר", סיפרה.

"בני המשפחה המשיכו כרגיל - אף אחד לא קיבל הודעה"

שעות ספורות אחרי שהאורחים התפזרו, יאנה החלה לפתח חום ותסמינים. רק למחרת היא קיבלה טלפון מקורס האינסטגרם והבינה מה למעשה עבר עליה. "נורא נלחצתי ובעצם נכנסתי לבידוד", סיפרה. "בני המשפחה המשיכו כרגיל, אף אחד לא קיבל הודעה שהם צריכים להיכנס לבידוד. אני התקשרתי אחד אחד".

"התיאור הוא של חקירה לא מלאה", אמר פרופסור לשם. "אי אפשר לסמוך על טוב ליבם ועל האזרחות הטובה. ברגע שיש מידע על חולה מאומת, אנחנו רוצים לזהות את כל מי שהיה במגע ומיד להודיע לו". 15 אנשים נכנסו לבידוד בעקבות המפגש עם יאנה – אף אחד מהם לא נדבק.

תוצאות הארוחה המשפחתית המורחבת של שושנה בלוך בבני ברק, היו שונים משמעותית מאלו של יאנה. זה היה בפורים, המגפה הייתה בראשיתה, וכך גם המודעות. "קמתי באותו בוקר עם כאב ראש מאוד חזק, שאני לא מכירה עצמה כזו", סיפרה.

"ייתכן שיש הבדל בין חולה אחת לאחרת, ייתכן גם המבנה של הבית, יש בית יותר מאוורר או פחות"

שושנה לא תיארה לעצמה שהיא חולה בקורונה. אלא שבמקרה הזה – 4 בני משפחה נדבקו. "ייתכן שיש הבדל בין חולה אחת לאחרת", פרופסור לשם ניסה להסביר. "אחת יותר מדבקת מהשניה, אולי יותר השתעלה, אולי היה שלב מוקדם יותר במחלה. הנושא השני הוא כמה היה קרוב המגע בינה לבין משפחתה. ייתכן גם המבנה של הבית, יש בית יותר מאוורר או פחות".

ההסבר בדבר ההבדל הקליני בין החולות מתחזק כששומעים את היקף ההדבקה ששושנה מייחסת לעצמה במקום העבודה שלה. "אני מלמדת בשני בתי ספר – בבית ספר אחד זה 3 מורות ועוד מורה שמלמד בעוד שני בתי ספר, והוא כנראה הדביק עוד מורה אחת מבית הספר השני". אחרי מספר אבחנות שגויות ועיכוב בבדיקה היא אושפזה במצב קשה במשך שבועיים. עד היום – אין לה מושג ממי נדבקה. לטענתה לפחות 150 איש נכנסו לבידוד בעקבות מפגש איתה.

"גיל מבוגר הוא גורם סיכון, אבל מרבית הנדבקים לא נפטרים"

זה היה בראשית הגל הראשון, אימה של דורית קבע, מלכה, סעדה את סבא של דורית בבית החולים, וגם סייעה לקשישים שהיו סביבו. אז, לא ידעו שאחד מהם חולה בקורונה. "אותו אדון ירד לפני אמא שלי למחלקת קורונה בכמה שעות", סיפרה דורית. 5 ימים אחר כך, מלכה נפטרה – רק בת 68.

בעלה של מלכה ז"ל, נדבק, גם אחותה ודודה שלה. 3 ילדים גידלה, בנה האמצעי נדבק, אשתו של בנה הגדול נדבק, בעוד הוא יצא שלילי לנגיף, בדיקה סרולוגית שנעשתה מאוחר יותר הראתה שדווקא כן היה חולה. כך גם ביתו, נכדתה בת ה-10 של מלכה. דורית – יצאה שלילית. שני הוריה של הנפטרת, סבה וסבתה של דורית נדבקו אף הם – הם עברו את המחלה בצורה קשה, אבל הצליחו לשרוד אותה.

"אנחנו יודעים שגיל מבוגר הוא גורם סיכון, אבל גם בגיל המבוגר מרבית הנדבקים לא נפטרים", הסביר פרופסור לשם את העובדה שהבת נפטרה אך הוריה המבוגרים שרדו את המחלה. "גם אצלינו בשיבא יש מספר אנשים בגיל 40 או 50 שפתחו מחלה קשה ביותר ומסכנת חיים".

פרויקט שרשראות ההדבקה (צילום: החדשות12)
פרויקט שרשראות ההדבקה | צילום: החדשות12

דביר ואסר הוא יזם עסקי שנדבק, על פי הודעת משרד הבריאות בקניון מלחה בירושלים. בימים שאחרי ההדבקה - הוא הסתובב בלי סוף. התקשרנו למסעדות בהן ישב דביר בטבריה – אף אחת מהן לא קיבלה עדכון. גם המלון בו שהה עם ילדיו וחברים לא קיבל כל התראה על כך שהיה אצלם חולה.

דביר עובר חקירה אפידמיולוגית טלפונית מדוקדקת מאוד. "אמרתי למשרד הבריאות שייקחו את הטלפונים והשמות של החברים, חלקם קיבלו התראה וחלקם לא", סיפר. "להערכתי הכנסתי 70 אנשים לבידוד, אף אחד מהם לא חלה".

"זה תמיד יהיה תלוי בשילוב של החולה עצמו", הסביר פרופסור לשם. "ותלוי גם בקהל שהיה איתו במגע, כמה קרוב היה המגע, איך מערכת החיסון שלהם פועלת".

עדיין לא פוצח ההיגיון שמסביר מדוע בסיטואציה זהה אחד נדבק והשני לא. האחריות נכון לעכשיו עדיין מוטלת עלינו, האזרחים למזער את הסיכון – בהיעדר מנגנון יעיל, שמצליח לקטוע את השרשרת.