22 חולים אושפזו עד כה במחלקת הקורונה בבית החולים אסותא שבאשדוד, ביניהם אפיק סוויסה בן ה-22 - החולה הצעיר ביותר בארץ שמורדם ומונשם. אתמול (שישי) הוא הועבר לבית החולים איכילוב בתל אביב כשמצבו מוגדר קשה. גיל ריבה וצוות "אולפן שישי" ליוו השבוע את אפיק ומשפחתו במחלקת המונשמים בבית החולים אסותא באשדוד, פגשו את הצוות שעושה עבודת קודש, ושמעו איך מסבירים לחולה קורונה שהוא הולך להיות מורדם. תיעוד ראשון ממחלקת המונשמים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

אפיק חזר לאחרונה מטיול אחרי הצבא עם שניים מחבריו, הוא ספורטאי ונטול מחלות רקע - לא נמצא בשום קבוצת סיכון, ובכל זאת מצבו החמיר ביממה האחרונה. בתיאום עם המשפחה הוחלט להמשיך את טיפולו בבית החולים איכילוב שבתל אביב ולחברו למכונת אקמו, והוא הועבר לשם הערב.

פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב, סיפר אמש בריאיון לאולפן שישי: "אכן מצבו של הילד קשה והצוותים הרפואיים עמלו מאוד קשה כדי לייצב אותו בדרך מאשדוד. כרגע מצבו קשה אבל יציב, מצפה לנו לילה מאוד מאתגר ואני מקווה שנצליח להמשיך לייצב את מצבו. זה לא המצב השכיח. אבל זו המחלה הזו היא בעצם מייצרת הרבה מאוד מצבים שאנו לאט לאט אומדים אותם יותר ויותר".

ארכיון
"סיטואציה שלא הכרנו אותה" | צילום: N12

"ראינו שהוא מתחיל להתעייף וצריך להתערב"

ד"ר אסף פרץ, מנהל מחלקת הקורונה, סיפר בכתבה על הקבלה של אפיק למחלקה: "דיברנו ארוכות, הוא מאוד התעניין מה קורה, הוא די חשש, דיבר עם ההורים כל הזמן. גם אני דיברתי עם אימו מספר פעמים".

ביקור במחלקת קורונה באסותא אשדוד
הטיפול והמעקב - דרך מסכים | צילום: N12

כשנשאל מתי ואיך החליטו שיש להעביר את אפיק להנשמה ענה: "כשרואים שבמאזן בין המאמץ שהוא משקיע בשביל לנשום הוא מתחיל להתעייף, ואנחנו צריכים להתערב ולעזור לו. דיברתי עם אימא שלו, הסברתי לה. אלו שיחות לא קלות בכלל, ולו רק בגלל הסיטואציה שבן המשפחה לא פה בשביל לראות, לא פה בשביל לגעת, לא פה בשביל לחבק".

ד"ר טל פטלון, מומחית ברפואה דחופה ומנהלת מחלקת חדשנות ויזמות רפואית, סיפרה גם היא על השיחות שלפני המעבר להנשמה: "זו שיחה מאוד מאוד קשה רגשית לשני הצדדים, תמיד יש שאלות שאין להן תשובה, לדוגמא 'כמה זמן נשאר לי?' או 'האם אני אחיה, האם אני אצא מזה?'. אין לזה תשובה ברמת המספר האבסולוטי אבל יש תשובה ברמה הרגשית – שאנחנו נהיה ביחד, כמה זמן שזה ייקח".

"החלק הכי קשה זה שהמטופלים בלי משפחה"

החולים באסותא נמצאים במחלקה פנימית יותר, שנמצאת מאחורי שתי דלתות ברזל אטומות עם חורי הצצה. הרופאים ומחלקת האחיות מנסים לצמצם כמה שיותר את הכניסה לשם והתקשורת עמם נעשית דרך חדר המוניטורים. במקום שבו אין כלל מגע יש עובדות סוציאליות שמנסות לדבר עם החולים דרך אינטרקום ורואות אותם כל היום.

"זאת סיטואציה שלא הכרנו אותה, אנשים חולים והם מנותקים מהמשפחות, אנחנו למעשה העולם החיצון שלהם", סיפר ד"ר לב ליכטנשטיין, רופא בכיר במחלקת הקורונה. "אנחנו באים אליהם כמו חייזרים, לבושים מכף רגל ועד ראש, בלי שהם רואים את העיניים שלנו, אבל אנחנו יכולים לדבר איתם, אנחנו יכולים לספר להם מה קורה בעולם בחוץ".

אלונה קריבולין, אחות במחלקת הקורונה: "החלק הכי קשה זה שהמטופלים בלי משפחה, בלי קרובים, אז אם המצב מתדרדר, אם משהו קורה להם, אין את המשפחה לידם. החולים מבינים שאנחנו לא יכולים להיות לידם כל המשמרת והם גם מנסים להגן עלינו".

מחלקת הבידוד היא התחושה שבה חוסר האונים מתערבבת עם תחושת אי הוודאות, גם של הרופאים וגם של החולים. שלשום הם איבדו את המטופל הראשון שלהם, חולה בן 70. "אשתו החלימה פחות או יותר, אפשר היה לשחרר אותה למלונית, הבעל דווקא החמיר בצורה משמעותית", סיפר ד"ר עמי מאיו, מנהל מחלקת הטיפול הנמרץ. "הוא נכנס לטיפול נמרץ ועבר הנשמה, והבנו שהוא הולך למקום לא כל כך טוב אז החלטנו להחזיר את אשתו לבית החולים - שתיפרד ממנו. היא אכן הגיעה והוא שרד עוד כמה שעות, היא הבינה לאיפה זה הולך".