קשה לסכם את משבר הקורונה מבלי ליפול לחוכמת הבדיעבד. הרי בקלות המציאות הייתה יכולה להיות אחרת לגמרי. רק השבוע שמענו את שר הבריאות היוצא, יעקב ליצמן, מאשים את המנכ"ל שהוא עצמו מינה בהפחדות מוגזמות. במקרה של פרופסור עידית מטות, היא מהבודדות מתוך המערכת שהעזו לצאת נגד מדיניות משרד הבריאות גם בזמן אמת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
פרופסור מטות חיכתה רבות ליום הזה - היום שבו משרד הבריאות יאשר סוף סוף לפנות את מחלקות הקורונה שנותרו ללא שימוש, ויחזירו את המיטות לחולים אחרים שזקוקים להן נואשות. פרופ' מטות ניהלה בחודשים האחרונים את מטה הקורונה בבית החולים איכילוב, נוסף על תפקידיה כמנהלת מערך ההרדמה, כאב, טיפול נמרץ והאגף הכירורגי.
כשהחולים הראשונים הגיעו מספינת הקורונה לישראל בסוף חודש פברואר, פרופסור מטות ואנשיה בבית החולים איכילוב כבר היו מוכנים להתמודד עם תרחישי האימה כפי שקרו במדינות אחרות בעולם, ביניהן איטליה.
בזמן שאנחנו שמענו ערב ערב על הערכות של עשרות אלפי מתים וחולים, פרופסור מטות אמרה שהמודלים שעליהם ההנהגה מסתמכת לא מחוברים למציאות.
ב-9 למרץ היא מחליטה לפנות למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. היא כותבת לו שלאור המצב בשטח, לא נכון להמשיך ולהשבית בתי חולים - במחיר כבד כל כך. היא מציעה לו לבחור בתי חולים שיהיו ייעודיים לקורונה, כדי ששאר המערכת תמשיך לתפקד עבור החולים האחרים. היא לא קיבלה תגובה.
הנחיות משרד הבריאות רק החמירו, חדרי הניתוח הוגבלו לניתוחי חירום דחופים בלבד, וכל זאת למרות שהמצב בבתי החולים היה בשליטה ורוב הצוותים התלוננו על אבטלה סמויה. לפחות בשני מקרים ניתן היה בפירוש למנוע מוות על ידי טיפול שהיה ניתן בשגרה.
המצב הבלתי נסבל הזה והעובדה שעבר חודש וחצי מאז שפנתה למנכ"ל משרד הבריאות ולא קיבלה שום התייחסות, הביא את פרופסור מטות לשבור את הכלים.
כשפרופסור מטות דיברה באומץ בטלוויזיה, היא ידעה שהיא משמיעה את קולם גם של רופאים ואחיות נוספים שעובדים תחתיה, לצידה, וכנראה גם מעליה.
ויש גם את המחיר הכלכלי הכבד של משבר הקורונה. פרופסור מטות, שהייתה במשך שנים חברה בוועדת סל התרופות, מכירה היטב את התהליך הקשה, הארוך והמעמיק שבו צריך להחליט על מה שים את הכסף ועל מה מוותרים.
בבית החולים, חדרי הניתוח סוף סוף חזרו השבוע לפעילות. פרופסור מטות חזרה לעשות את מה שהיא הכי אוהבת - להיות רופאה מרדימה. האהבה למקצוע היא עניין משפחתי: אימא שלה הייתה פרופסור לרפואה מרדימה, היא נשואה לרופא, בנה רופא מתמחה וגם הכלה שלה רופאה מתמחה בבית החולים איכילוב.
המושג האהוב על פרופסור מטות הוא "זמישות" - זריזות וגמישות. כך היא גם התמודדה עם הקורונה. בזריזות הלא תיאמן שבה גייסה את אנשיה והקימה את מערך המלחמה במגפה. מצד שני, הגמישות המחשבתית שאפשרה לה לסגת ולחשב מסלול מחדש.
כשהבינה שהמגפה לא הכתה בישראל בעוצמות מהן חששו, אז היא צעקה שהקונספציה שההנהגה שרויה בה שגויה. כדי להציל אנשים, טענה, חייבים לחזור מהם לשגרה.
לאחר התפטרותו של בר סימן טוב בשבוע שעבר, היו מי שהעלו את שמה של פרופסור מטות כמועמדת לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. היא, מצדה, מעדיפה להיות סבתא לנכדים.