שר הביטחון נפתלי בנט, ביקר אתמול (שני) במכון הביולוגי בנס ציונה ולאחר מכן סיפר כי שם הוצגה בפניו "פריצת דרך משמעותית במציאת נוגדן לנגיף הקורונה". מדובר בנוגדן שתוקף את הנגיף באופן חד-שבטי. עפ"י חוקרי המכון, שלב הפיתוח לנוגדן הסתיים וכעת, ימשיך בהליך רישום הנוגדן כפטנט ובשלב הבא יפנו החוקרים לחברות בינלאומית במטרה שאלו יוכלו לייצר אותו בכמויות מסחריות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
חוקר שמעורה בפרטי המחקר של המכון הביולוגי הסביר בשיחה עם N12: "הניסויים האלו מתחילים את דרכם באמצעות גידול הנגיף בצלחת פטרי, פיתוח נוגדן חד-שבטי משמעותו שכל הנוגדנים בו זהים מכיוון שיוצרו מתא יחיד של מערכת החיסון, ולא ממספר תאים. מזריקים את הנוגדן אל תוך צלחת הפטרי וה"התפתחות" שעליה התבשרנו היא שראו עיכוב של התפשטות הנגיף בצלחת. אבל עד כמה העיכוב הזה היה יעיל ומשמעותי? מי אמר שזה בטוח לשימוש בני אדם? יש עוד שלבים רבים בדרך שיכולים להכשיל את הניסוי", תיאר.
דוגמה לכך היא מחקר שנעשה בעבר על נגיף הסארס הראשון, לאחר שהראה יעילות בתנאי המעבדה הוא נבדק על קופים וגרם להם לתגובה דלקתית חריפה. כך הובן שלא ניתן להשתמש בו בבני אדם.
"חיסון? לפחות בעוד עשרה חודשים"
ד"ר נטליה פרוינד, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב הסבירה: "נוגדנים חד-שבטיים מגיעים מתאי B, המעבדה שלי מתמחה בבידוד נוגדנים כאלו מחולים. חד-שבטי הוא נוגדן שמגיע כולו מתא אחד, בניגוד למה שנמצא אצלנו בדם - נוגדנים המעורבים מתאים רבים. ישנם שני אפיקים לפיתוח הנוגדן: שיטה מיושנת יותר שמסתמכת על תאי בעלי חיים, ושיטה חדשנית בה אנחנו מתמחים להפקתם מתאים של אנשים שהחלימו מנגיף הקורונה".
במחקר שנערך באוניברסיטת תל-אביב על חולי קורונה התגלו 6 נוגדנים שונים, בניגוד לממצאי המכון הביולוגי בנס-ציונה, שבו נמצא על פי הפרסום נוגדן אחד בלבד. ד"ר פרוינד הוסיפה: "לאחר שלב המחקר במעבדה, מגיע שלב הבדיקה על בעלי חיים. האתגר שעולה במקרה זה הוא שהחלבון אליו נקשר נגיף COVID-19 בבני אדם, לא קיים בעכברים ועל כן יש צורך לעשות שימוש בעכברים מהונדסים שיישאו את החלבון האנושי. המנגנון הוא שלנגיף יש 'מפתח' שמסייע לו לפתוח 'מנעול' מסוים, כך שבדיקה על עכבר ללא המנעול הזה, תהא מיותרת". כך או כך, ד"ר פרוינד מדגישה שמכאן ועד לייצור חיסון הדרך עוד ארוכה: "להערכתנו חיסון צפוי להתפתח רק בעוד עשרה חודשים לפחות".
"הפיתוח של המכון אינו משמעותי"
הבדל נוסף שחשוב לעמוד עליו הוא שהפיתוח במכון הביולוגי בנס-ציונה אינו שלב בדרך לפיתוח חיסון מניעתי, אלא שלב בפיתוח תרופה אימונותרפית, למי שכבר נדבק בנגיף. בהנחה שהניסוי יצליח בשלבים הבאים, הוא עשוי להוביל לפיתוח תרופה לחולים קשים בקורונה.
"הפיתוח של המכון אינו משמעותי או גובר על מה שנעשה בימים אלו בחברות התרופות והאוניברסיטאות הגדולות בעולם. כולם עובדים על דברים דומים ואף משמעותיים מזה, כך שלהפוך את הדבר לחגיגה זו פשוט בדיחה", אמר חוקר ל-N12.
פרופסור שי ארקין, מהמחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית, הסביר בשיחה עם N12: "תחום ההתמחות שלי הוא פיתוח תרופות אנטי-ויראליות, יש הבדל משמעותי בין חיסונים לתרופות משום שהחיסון תפקידו לאפשר למערכת החיסון בגוף לפתח נוגדנים כנגד הנגיף. בעוד שתרופה מעכבת את הנגיף באופן ישיר. אלו שני מנגנונים שונים לחלוטין. במעבדה שלנו באוניברסיטה העברית הצלחנו לאפיין רכיב משמעותי בנגיף ואותו אנו מנסים לעכב על ידי חומרים שונים שאושרו לשימוש בבני אדם כנגד מחלות אחרות. כבר מצאנו שני חומרים די מבטיחים ואני מקווה שבשבועות הקרובים נוכל להתקדם עם הממצאים".
"בינתיים אנו נוקטים באחריות ולא יוצאים בהצהרות לציבור לפני שישנן תוצאות קונקרטיות. בנושא המירוץ לחיסון, יש לא מעט קבוצות אחרות בעולם כולל חברות פארמה עם ניסיון עשיר ומעבדות מובילות שעובדות בכיוונים דומים. כולנו תקווה שאחת מהן תגיע כמה שיותר מהר לפיתוח החיסון", סיכם פרופסור ארקין.