במשרד הבריאות טענו אתמול (חמישי) שהציוד שחסר להרחבת היצע הבדיקות הוא דווקא המטושים, אותם מקלות שבאמצעותם נלקחות דגימות מהנחיריים ומהלוע. עם זאת, מבדיקה של N12 עולה כי עשרת אלפים מטושים ויותר, מאותו סוג בדיוק שסופק גם למשרד הבריאות, נמצאים במחסנים של מעבדות וטרינריות בארץ. באופן מפתיע, משרד הבריאות כלל לא פנה לבעלי אותם מחסנים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"איתי אף אחד לא דיבר", סיפר ל-N12 מקור בכיר במעבדת בריאות העופות במועצת הלול, שחשף כי בבעלותו 12,000-16,000 מטושים. "אלו מטושים שאנו משתמשים בהם עבור הבדיקות בעופות וכדי להיות מוכנים למקרה של התפרצות שפעת בעופות. זה משהו שדורש דיון - אני לא יודע למה לא פנו אלינו".
גם מקור בכיר במעבדה לבריאות הבקר טען: "יש לנו מטושים, מאות או אלפים. אני מניח שצריך מטוש מסוג סוים, אבל אף אחד לא פנה אלי. יכול להיות שיש טעם לדבר איתנו, צריך גם לבדוק עם "גאמידור" היבואנית, לבדוק למי מכרו את הסוג הזה של מטושים בשנה האחרונה". במעבדה לבדיקת עופות בשירותים הוטרינרים הבהיר מקור גם כן כי יש ברשותם מטושים.
לאחר השיחות עם מעבדות בריאות החי בארץ, נתן וילפנד מנכ"ל חברת גאמידור דיאגנוסטיקה פירט: "העברנו מאותם מטושים גם לחברת שראל ולמשרד הבריאות, ואני חושב שהיום העבירו אותם להדסה. עם הדרכה מתאימה של הצוותים הרפואיים יש שם כמה סוגים שיכולים בוודאות לשמש לבדיקות קורונה".
בשלב זה ברור שישנה בעיה בייבוא המטושים מחו"ל - בחברת גאמידור למשל מייבאים את המטושים ממפעל בצפון איטליה ובחברה אחרת, יורובנד-ביוליין, מתארים כי בשל המצוקה העולמית ישנו "קרב" על המטושים. שתי החברות אמנם מבהירות כי הן פועלות ללא לאות להצליח ולספק לישראל ציוד, אך עדיין עולה השאלה - מדוע במשרד הבריאות אפילו לא פנו למנהלי המעבדות?
מומחה לאפידמיולוגיה: "יש לנו מערכות ולא מפעילים אותן"
בשיחות שונות עם N12 מומחים הסבירו כי הסיבה נעוצה בחוסר תכנון מערכתי כולל, המלווה את המאבק בנגיף הקורונה בישראל. "התכנון צריך להיות כוללני, ונראה שמתקשים פה לבנות תכנית סדורה שתיתן מענה לכל הסוגיות", טען פרופ' חגי לוין, מומחה לאפידמיולוגיה ויו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור. "הבדיקות הן בהחלט אמצעי מאוד חשוב, אבל אפשר לסייע בקבלת ההחלטות גם עם אלף בדיקות ביום. אני לא יודע למה זה לא קורה, נשגב מבינתי, יש לנו מערכות ולא מפעילים אותן".
פרופסור נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בן גוריון, הדגיש כי לא צריך לבדוק את כולם. "רוצים לעשות יותר בדיקות אבל לא נערכו לכך בזמן", אמר פרופ' דוידוביץ'. "פה יש שני היבטים מבניים - הזנחה מתמשכת של תחום בריאות הציבור ומעבר מאוחר מדי מניהול ריכוזי לביזור כמו שחייבים בהתמודדות עם מגפות. מישהו בדרגים הגבוהים היה צריך להגיד סטופ עוברים לנהל את המאבק הזה באופן מבוזר".
ממשרד הבריאות טרם נמסרה תגובה.