מאז שנות התשעים של המאה הקודמת חלו שינויים גדולים באופן בו הציבור בישראל רואה את הקהילה החד מינית, מה שהביא לתמורה חיובית עבורם בפן המשפטי מבחינת הזכויות להן הם זכאים וזכאיות.

יש ניסיון, אם כי נראה שעדיין מדובר בדרך ארוכה ומלאת תלאות עבור הקהילה כולה ובעיקר בכל הקשור לזוגות הומוסקסואלים ולסביות, להשוות את מעמדם למעמדם החוקי של הזוגות ההטרוסקסואלים.

למרבה הצער, על מנת להגיע לאותם הישגים שכבר הגיעו אליהם ולאלו שעדיין עתידים לבוא, חברי הקהילה הלהט"בית ניהלו ועודם מנהלים מאבקים משפטיים על כל צעד ושעל כאשר כל מאבק כזה הוא עוד אבן דרך בדרך הלא סלולה עבור הקהילה.

לפניה ישירה למשרד עורכי דין קובץ' - חביבי, לחץ/י כאן

ההיסטוריה המשפטית של הקהילה הלהט"בית

המקרה הראשון למאבק משפטי ולניצחון ראשון לקהילה, מקרה המוכר לציבור, היה המקרה של דייל אל על, פסק דין דניאל דנילוביץ' נגד אל על. דניאל דנילוביץ' ביקש להכיר בבן זוגו לחיים כבן זוג לכל דבר ועניין כפי שבני הזוג מבין הזוגות ההטרוסקסואליים מקבלים את הזכויות המגיעות להם מכוח נישואין או מכוח היותם "ידועים בציבור". דניאל דנילוביץ' ניצח במאבקו ובן זוגו קיבל את הזכויות המגיעות לו מכוח היותו בן הזוג של דניאל דנילוביץ', היה מדובר בכרטיסי טיסה שקיבלו בני ובנות זוגם של שאר העובדים ואילו כאשר היה מדובר בבני זוג חד מיניים הייתה נמנעת מהם ההטבה הזאת.

הבעיה היא, שהקהילה הלהט"בית נאלצת להוציא כספים רבים, לבזבז זמן יקר ולמצוא כוחות נפשיים כדי להתמודד עם המערכות השונות של הממסד, בזמן שזוגות הנשואים כדת משה וישראל, או כדין בהתאם לדתם, מקבלים את הזכויות באופן הכי ברור וטבעי מכוח החוק.

בעוד זוגות חד מיניים ברחבי העולם יכולים להינשא במדינתם, כאן בישראל הדבר לא אפשרי מאחר שכל הנושא של נישואין וגירושין הוא בסמכותם הבלעדית של בתי הדין הדתיים בישראל והם האחרונים אשר יסכימו להשיא זוגות חד מיניים גם אם שני בני הזוג הם בני אותה דת.

מסיבה זו, כל זוג אשר אינו זוג הטרוסקסואלי, אף אם הוא בן אותה הדת, לא יכול להתחתן בישראל בנישואים אזרחיים והם נאלצים לטוס לחו"ל על מנת להינשא מחוץ לישראל.

המאבק של הזוגות החד מיניים המשיך מאז שניתן פסק הדין בעניינם של דניאל דנילוביץ' ובן זוגו, בין היתר בענייני מקרקעין. כאשר זוג הנשוי כדמו"י מעביר דירה מאחד לשני ללא תמורה זהו בדר"כ אירוע ללא מס ואת זה ביקשו לקבל גם זוגות חד מיניים שאכן קיבלו זאת, שוב לאחר מאבק משפטי.

דוגמה נוספת להשוואת הזכויות של הקהילה הלהט"בית לקהילה ההטרוסקסואלית הם הסכמי הממון. כיום, בזכות פסיקתו של בית המשפט, בתמ"ש (ת"א) 6960/03 פלוני אלמוני נ' מדינת ישראל, זוגות מהקהילה הלהט"בית יכולים לערוך ביניהם הסכמי ממון ולאשר אותם בבית המשפט לענייני משפחה.

תמורות משפטיות בשנים האחרונות

בשנים האחרונות חל מפנה מאוד משמעותי ביחס לזוגות חד מיניים המבקשים להביא ילד.ה לעולם באמצעות אם פונדקאית, עד לפני מספר שנים היה הדבר בגדר חלום, מאחר שתהליך כזה גבה מחיר יקר מאוד ולעיתים בלתי אפשרי עבור הזוגות החד מיניים המבקשים לקבל זכות בסיסית ולהפוך להורים.

בחודש ינואר 2022 עודכנה החקיקה בישראל באופן שהיא מסדירה את הפונדקאות מכוח "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996" ונכון להיום זוגות חד מיניים יכולים לעבור את תהליך הפונדקאות כאן בישראל ולחסוך בכך עשרות אלפי שקלים.

לסיכום - מהם ההסכמים אותם יכולים לערוך בני זוג מהקהילה הלהט"בית?

אז כפי שהוזכר לעיל, אחד ההסכמים אותם חברי הקהילה הלהט"בית רשאים לערוך ולאשר בבית משפט הוא הסכם הממון. לכל זוג חשוב לערוך הסכם ממון המגדיר את הרכוש והכספים של כל אחד ואחת מהם.ן, בעיקר אם מדובר בפרק ב', או במצב בו לאחד או אחת מהצדדים יש ירושה ויש רצון לשמור על הירושה.

הסכם נוסף - הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור בו יירשמו הזכויות והחובות שלהם כלפי האחד.ת לשני.ה. הסכם המסדיר את הפן הכלכלי ואולי גם את חלוקת הנכסים בין בני הזוג.

כיום, חברי הקהילה יכולים להיות מוכרים כידועים בציבור והם גם יכולים להירשם כזוג נשוי. מכוח היותם נשואים, ככל שחס וחלילה יבקשו להתגרש, הם יכולים להחיל על עצמם הסדר איזון משאבים.

באשר להבאת ילדים במשותף עם הורה מזוג חד מיני אחר, למשל זוג לסביות המבקשות להביא לעולם תינוק עם זוג הומוסקסואלי. אפשר לערוך הסכם הורות משותפת לפיו תבוצע הפריה/הזרעה מלאכותית מביצית של האם מהזוג הלסבי ותרומת זרע מהזוג ההומוסקסואלי וביחד הם יגדלו את התינוק שייוולד.

תהליך נוסף שאושר לאחרונה הוא תהליך האימוץ, שבו בן הזוג או בת הזוג של הזוגות החד מיניים יכולים לאמץ את הילדים של בן הזוג האחר או בת הזוג האחרת על מנת שייחשבו לילדים שלהם גם כן, על כל המשתמע מכך, כולל אפוטרופסות על ילדיו של בת.ן הזוג מאותו המין. עד לתקופה האחרונה הדבר לא היה אפשרי.

יש לתהליך האימוץ משמעויות כלכליות רחבות, כגון קבלת הטבות מס בגין הילדים בצורת נקודות זיכוי וכן בביטוח הלאומי, קצבאות ילדים, הבטחות הכנסה וכדומה.

עורכת הדין רונית חביבי (צילום: משרד עו"ד קובץ' - חביבי)
עורכת הדין רונית חביבי | צילום: משרד עו"ד קובץ' - חביבי

משרד עורכי דין קובץ' - חביבי הוא משרד בוטיק שעוסק בגירושין, בייצוג צדדים בבתי הדין ובבית המשפט לענייני משפחה, בהכנת הסכמי גירושין, הסכמי ממון, בליווי בהליכי גירושין בהסכמה ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

לפניה ישירה למשרד עורכי דין קובץ' - חביבי - 053-7105241